הרב זאב גרינוולד ע"ה שנפטר היום בירושלים, היה מחנך שנים רבות בתלמוד תורה תורת אמת בירושלים, והעמיד דורות של תלמידים.

אחד מתלמידיו לשעבר, הרב לוי טננבוים, כיום מחנך בעצמו בתלמוד תורה 'תורת אמת' בירושלים, לא ישכח לעולם את אותו יום גשום בשנת תשס"א, כשהיה תלמיד בכיתתו של המחנך הרב זאב גרינוולד ע"ה, ואת המסר שנחקק בליבו.

הרב לוי טננבוים

זכיתי ללמוד אצלו בשנת תשס"א.

לא אשכח:
בחודש אייר של אותה שנה, באחד הימים היה שטפונות גשמים נוראיים, משהו מאוד נדיר בחודש  אייר.
הכבישים היו מלאים.
רכבים נתקעו.
איכשהו הגעתי לחיידר עם אוטובוס.
החיידר היה מוצף במים, כמה סנטימיטר.
כל הכיתות היו מוצפות במים.
מארונות החשמל נשפכו כמויות של מים.
נכנסנו לכיתה עם רגליים רטובות לגמרי.
הרב גרינוולד יושב שם עם ספר תהילים.
עם רגליים בתוך המים.
מחכה כרגיל לתלמידים עם חיוך גדול.

איני זוכר האם חזרנו הביתה, או האם איכשהו נרגעו הרוחות וחזרנו לשגרה חצי נורמלית של לימודים באותו יום.

אני רק זוכר מה זה מלמד חסידי ועקבי, ירא שמיים בתכלית!

חבל על דאבדין.

אגב, ווידאתי לאחרונה אצל כמה מחנכים מהצוות האם הם זוכרים את אותו יום גשום בחודש אייר, שארונות החשמל בחיידר נטפו מים והכיתות היו מוצפות. כולם זכרו זאת היטב.