צְלִילִים חֳדָשִׁים מִמָּרוֹם מִתְנַגְּנִים. דַּי לְסָבָלְנוּ • יחיאל כהן מגורי
צְלִילִים נִשְׁמָעִים מִמָּרוֹם מִתְנַגְּנִים
וְרוּחַ נִשְׁמַת אָדָם נִסְעֶרֶת וְלִבִּי מִתְרַגֵּשׁ
מְרַמֶּזֶת לִי גִּלּוּי אַהֲבַת הַשְּׁכִינָה קְרוֹבָה
בְּנִיגּוּן חָדָשׁ רוֹמֶזֶת לָנוּ לְבוֹאָהּ מַמָּשׁ
מַרְגִּישׁ וּמְעוֹרֵר וּמֵאִיר נִשְׁמָתִי בְּאַהֲבָה
בְּקוֹל שׁוֹפַר מַכְרִיזִים בְּשִׂמְחָה הִנֵּה הוּא בָּא
בְּגַעְגּוּעַ הִגִּיע זְמַן גְּאוּלַּתְכֶם יִשְׂרָאֵל
בְּרֶגַע זֶה מְחַבֶּקֶת עוֹטֶפֶת אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה
בִּבְרָכָה אָנוּ נְקַבְּלָה בְּשִׁיר הַלֵּל הַלְלוּיָה
וּלְךָ אַבָּא קָשֶׁה יוֹתֵר שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ
דַּי לְסָבָלְנוּ כְּיְתּוֹמִּים קָרְאֵנוּ לְךָ בֶּאֱמֶת
אַבָּא צַעַר הַגָּלוּת קָשָׁה עָלֵינוּ עַד מָתַי
קַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ אַתָּה אֲדוֹן בָּעַל הָרַחֲמִים
וְהִנֵּה אַתָּה מַכְרִיז בָּנִים הִגִּיעַ זְמַן גְּאוּלַּתְכֶם
וּצְלִילִים נִשְׁמָעִים מִמָּרוֹם מִתְנַגְּנִים
וְרוּחַ נִשְׁמַת אָדָם נִסְעֶרֶת מִתְרַגֶּשֶׁת
וְהִנֵּה מִתְרַחֶשֶׁת וּבָאָה הַיְשׁוּעָה הַגְּאוּלָה
בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה
מַלְכוּתְךָ מְקַבְּלִים אָנוּ בְּשִׂמְחָה
בִּצְלִילֵי שִׂמְחָה בִּצְלִילֵי אַהֲבָה
לְךָ אָנוּ מוֹדִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַתָּה
בֶּאֱמֶת לַיּוֹם הַזֶּה חִכִּינוּ קִּוִוינּוּ
לְעוֹלָם תָּמִיד אַתָּה מֶלֶךְ אֲדוֹן הַכֹּל
וּלְךָ אָנוּ מוֹדִים בְּשִׁיר הַלֵּל וְתוֹדָה
יחיאל כהן מגורי