ב"ה. ה' ניסן ה'תש"פ.
היום ליווינו את הרב מרדכי גוראריה, מרא דאתרא דחברה ש"ס בקראון הייטס, שריד לדור דעה, במלוא מובן המילה. ואין מנהיגנו להספיד. 

אך בבחינת "והחי יתן אל ליבו", זהו לא מקרה שבהיום יום של ה' ניסן מביא הרבי בשם הרבי מהר"ש, על חז"ל במסכת תענית:
"אאזמו"ר [המהר"ש] אמר במרז"ל "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את
מקומו"... ול' כבוד, גילוי אור מקיף נעלה וזהו : "לא מקומו של אדם מכבדו", אלא 'אדם מכבד את מקומו', שניתן כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה, כשם שבירידת הנשמה בגוף משביעים אותו תהא צדיק, דשבועה זו הוא ענין השובע בכוחות נעלים שתוכל להשלים כוונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם בכל מקום שהוא." עד כאן ציטוט מ'היום יום' של היום ה' ניסן.

כולנו חשים כמה מילים אלו מרטיטות את הלב, כאשר הרב גוראריה ע"ה הראה דוגמה אישית של "אדם מכבד את מקומו", ואיך שהשתמש בכל הכוחות שניתנו לו "להאיר את מקומו באור תורה ועבודה" כנ"ל, ובוודאי זכה להשלים הכוונה כנ"ל. 

וכן בהתניא של היום ה' ניסן:
"ובכוונת קריאת שמע ותפילה ושאר ברכות, והארת רצון העליון הזה, המאירה ומלובשת בכוונה זו, היא גדולה לאין קץ". עד כאן ציטוט מהתניא של היום ה' ניסן.

בכל השכונה יודעים, שתפילות עם רגש כמו של הרב גוראריה אין בנמצא. רבים מתפללים ב"חברה ש"ס"  מפני המתינות בתפילה. ודי היה להתבונן בפניו כשהיה שליח ציבור או במקומו הקבוע בתפילה, בכדי להבין את המשמעות של "כוונת ק"ש ותפילה ושאר ברכות" כנ"ל בתניא.

כמה יראת שמים היה מחדיר בלב השומעים את שיעוריו ב"עין יעקב", וכל שאר הנושאים.

כמה התרוצץ מבלי לחשוב על כבוד, מאמץ ליהודי בגילו, זמן יקר, ועוד ועוד, והשיב בחיוב לכל הבקשות להתוועדויות שהשפיעו על רבים אין ספור. ורק בחורף זה האחרון, בין י"ט בכסלו ליו"ד שבט התוועד בכמה וכמה בתי כנסת בשכונה, מלבד קהילת אנ"ש בטורונטו ואיני יודע היכן עוד.

ולא להספד קאתינא, אלא ו"החי יתן אל ליבו", להדבק במידותיו, לאהוב את השם יתברך, לאהוב כל יהודי ולראותו בעין חיובית,  לאהוב את התורה, לאהוב כל רגע מהחיים שהשם נותן, ולנצל בצורה חיובית בעבודה עצמית ועם הזולת.
הלוואי שנזכה בעזרת ה' יתברך.

מוקירו, אוהבו, המצטער מעומק הלב על אובדן אוצר יקר משכונתינו.

קלמן וויינפעלד

•

הרב מרדכי גוראריה מתוועד בי' שבט האחרון. צפו: