ה'חוזר' הראשי של הרבי, הגה"ח הרב יואל כהן, נענה לבקשה לדבר אודות נגיף הקורונה והדאגה שהוא מעורר בקרב רבים. בדברים מאלפים ומחזקים ובבהירות רבה הוא מרגיע את הדאגה ומחזק את הבטחון בקב"ה.

"מה זה", פותח ר' יואל ואומר על הנגיף, "אני לא יודע. אני יודע רק דבר אחד: ידועים דברי הבעל-שם-טוב שכשיש יער בו העלים נושרים מהעץ לרצפה, והרוח נושבת ומזיזה את העלה ממקום אחד לשני, אומר על כך הבעל שם טוב: זה בהשגחה פרטית, העלה צריך להיות במקום האחד, ולעבור למקום השני.

"וזה - מדובר על עלה. אבל בעניינינו - הקורונה - לא מדובר רק על עלה, כי-אם על עניין עולמי. זה לא סתם ככה, יש אחראי שמנהל את זה. אתם יודעים מי האחראי? הקב"ה. הוא מנהל את זה. הוא בורא את העולם והוא מנהיג את העולם. וכל הנהגת העולם היא רק בכדי שהעולם יהיה 'דירה לו יתברך', כי 'נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים'. אני לא יודע איך, אבל ברור שסוף-סוף הכל מוביל לנקודה הזאת.

"ראיתם פעם מפעל לייצור חליפות? נתאר לעצמנו שנכנס למפעל אדם ורואה שנמצאים במקום עשרה פועלים, ויש במקום סחורה יפה מאוד, והם גוזרים וחותכים את הבדים. הוא חושב לעצמו: 'מה הם עושים? הם מזיקים לסחורה'. אלא מה? הם לא מזיקים. הם חותכים את הבדים לשם ייצור החליפה.

"יתירה מזו: לפעמים עושים ניתוח, והלוואי שלא יהיה צורך בזה לאף יהודי. שוכב אדם על המיטה, והרופאים חותכים בבשרו. יחשוב צופה מן הצד: 'הם רוצחים'. אבל ברור שהאמת היא שהם עושים למען רפואתו. אנחנו לא מבינים בדיוק איך זה פועל על בריאותו, כשם שאנו לא יודעים למה העלה נושר מהעץ ועובר ממקום אחד לשני, אבל אנחנו יודעים שיש לכך מנהל, והכל תקין. אין סיבה לדאגה. מה שצריך לעשות על-פי חוקי הטבע ומה שמשרד הבריאות מנחה והרופאים אומרים - צריך לעשות. כשרופא נותן תרופה, צריך לשמוע בקולו. אבל יחד עם זאת יודעים שהרופא האמתי הוא ה'רופא כל בשר' - הקב"ה. והוא זה שנותן דעה לרופא מה לעשות.

"קראנו לפני כמה ימים את מגילת אסתר. היא מתחילה ב'ויהי בימי אחשוורוש' עם המשתה שעשה, ואחר כך עוברת לסיפור שהיו שני אנשים שרצו לשלוח יד במלך, ומרדכי גילה את זה ואסתר סיפרה על כך למלך בשם מרדכי, ואחר כך לסיפור שאחשוורוש גידל את המן. אנו מסתכלים על זה כהמשך אחד, אבל באמת בין אירוע אחד לשני חלפו יותר מעשר שנים, הסיפור עם המשתה היה בתחילה, ואחר כך עברו עשר שנים עד לסיפור עם בגתן ותרש, ואחר כך היה העניין עם המן. כל זה הוביל לנקודה אחת - לימי הפורים.

"אם כן, הדאגה וההיסטריה מיותרים".