זה היה הרגע בו הבנתי שאני חייב לצאת מחר למבצע תפילין
האמת היא שמאוד חששתי לצאת למבצעים.
ביום חמישי לקראת הערב נכנסתי ללחץ. מצד אחד המצב לא פשוט - נגיף הקורונה מסתובב בכל העולם ולעמוד בסניף 'אושר עד' המפוצץ בלקוחות מרגיש לי מאוד מסוכן.
אבל מה שהלחיץ אותי יותר זו העובדה שאם לא אצא למבצעים כנראה שמספר יהודים לא יניחו תפילין בגללי.
ישבתי בערב בחושך מוחלט בגלל תנאי מזג-האוויר, הרוחות בחוץ מטורפות - והמחשבות רצות.... מה עושים?!
בשעה 23:45 קיבלתי הודעה מגברת בשם בעלה: "לילה טוב. בעזרת השם מחר מניחים תפילין או לא? תגיד לנו בבוקר אני אגיד לי' אם להגיע אליך. תודה ולילה טוב".
זה הרגע שהבנתי שאני חייב לצאת.
ארגנתי לעצמי כפפות ואלכוג'ל, ויתרתי על הנרות שבת ולא לחצתי ידיים לאנשים.
היו שחששו אבל הצלחתי להניח תפילין ל-17 יהודים.
לזכות אבי אריאל בן דבורה לרפו"ש.
לזכות גאולה בת חנה לרפו"ש.
לזכות יונה אהרון בן אסתר שרה לרפו"ש.
לע"נ חמותי נאוה בת חנוך ע"ה.
לע"נ שלום דובער בן אפרים ע"ה.
יישר חילך!
6
0
מאפשרים לכם לקבל
