בשנות שבתנו בשבת תחכמוני ב-770, נהגנו קבוצת בחורים קטנה להגיע לזאל הקטן מידי יום שישי אחר הצהריים, ללמוד ולהעביר את הסדרה 'שניים מקרא ואחד תרגום'. מדובר בשבתות הקיץ הארוכות, ולאחר שהיינו חוזרים ממבצע תפילין במנהטן נותרו עדיין כמה שעות עד לכניסת השבת - ואת השעות הללו היינו 'מעבירים' ב-770.

הרצון להיות הכי קרוב לרבי גרם לנו להעדיף את הזאל הקטן על פני השהיה בחדרי הפנימיה בשעות המנוחה וההכנה לשבת קודש. 

אך לא רק הרצון להיות קרוב לרבי הביא אותנו לשם, כי אם גם האירועים היחודיים שאירעו מפעם לפעם כאשר הרבי היה יוצא מחדרו מידי ערב שבת לכיוון הספריה, לשם היתה מגיעה הרבנית, ולאחר כעשר דקות-רבע שעה היה חוזר. יש שאמרו שהוא היה הולך להיטיב את הנרות ולומר לרבנית 'שבת שלום' לפני כניסת השבת, שכן הרבי ישהה ב-770 עד לאחר תפילת ערבית ולפעמים כשעתיים ויותר אחר התפילה היה הולך לספריה.

יצוין, ששעות אלה של ימי השישי אחר הצהריים, היו השעות היחידות כמעט במשך השבוע שהרבי היה בחדרו ללא שהמזכירות היתה פתוחה, וכמדומני שהמזכירים גם לא נמצאו שם בקביעות. דממה ושקט שררו שם, מאחר וכמעט לא היה שם איש.

היינו יושבים וממתינים בדריכות לצאתו של הרבי. לא ידענו את השעה המדויקת, אבל הערכנו פחות או יותר את הזמן. אחד התמימים היה יוצא לפתוח את הדלת הראשית של 770 ומוודא כל העת שנותרה פתוחה. והיה, אם הרבי יצא באותו רגע שהוא פתח את הדלת הראשית, הוא היה נחבא מאחורי הדלת.

כיצד ידענו שהרבי יוצא? היינו שומעים את פתיחת הדלת של גן עדן התחתון על ידי הרבי.

הרחש של סיבוב המנעול היה מקפיץ אותנו לעמוד ולהציץ מתוך הזאל, לראות את המלך צועד. או-אז הייתי נזכר בפסוק: "והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה".

•

מפעם לפעם היו מגיעים שלוחים מערי השדה, ומאחר שידעו שהרבי יוצא מחדרו סמוך לכניסת השבת, היו עומדים שם עם ילדיהם שיקבלו מטבעות צדקה מידו הקדושה של הרבי.

היה פעם שהגיע אדם לא מוכר ל-770 באקראי, ובדיוק כשעמד שם - הרבי יצא. הרבי הניד לו בראשו לשלום וחילק לילדים מטבעות של צדקה. הילדים פנו לעבר הקופה כמנהגם ושלשלו את המטבע. אותו אורח יצא מגדרו ואמר בהתפעלות שמעולם לא ראה חזיון כזה, שנותנים לילדים מטבעות ובמקום להכניסם לכיס או להשתעשע בהם, הם מכניסים מיד את המטבע לקופת הצדקה. "רק הרבי מליובאוויטש, מצליח לחנך את הילדים לצדקה", הפטיר.

כשהרבי המשיך בדרכו, אותו יהודי חילק לילדים מטבעות מכיסו לאות הערכה על נתינת הצדקה שלהם, והם הכניסו גם את המטבע שלו לקופה... הוא התאכזב ואמר להם: "נתתי לכם זאת להנאתכם..."

אחד השלוחים שהיה מגיע רבות בזמן זה של שישי אחר הצהריים, להמתין לראות את הרבי יוצא לספריה, היה השליח רבי שלמה קונין מלוס אנג'לס. לפעמים היה עומד שם רק כדי שהרבי יראה אותו ולפעמים כאשר היה לו למסור לרבי ידיעה נחוצה, היה מנצל את העיתוי הזה לומר לרבי את אשר מצא לנכון.

• 

זכורני שבאחת הפעמים שהרב קונין עמד שם, הרבי יצא מחדרו וילדים שהיו בקרבת מקום אצו-רצו לקבל מהרבי מטבע לצדקה. הרבי חילק להם 'ניק'לס' [-מטבע של חמישה סנט] על מנת להכניס לקופת הצדקה שממוקמת ב'הול' הקטן. כשהרבי סיים לחלק להם את המטבעות, נטל מטבע של ניקל, נתן להרב קונין - ואמר לו: "א-סענט פאר א-מליון" [-סנט עבור מליון]...

באותם ימים הרב קונין היה בעל חוב של 5 מליון דולר שהעיבו על העשיה הגדולה שלו בקליפורניה, והרבי בירך אותו שכל סנט מתוך המטבע של חמש סנט תהיה עבור מחיקת מליון דולר חוב.

•

פעם נוספת הגיע לשם הרב קונין, וכשהרבי יצא אמר לרבי שהוא היה אמש, יחד עם המשלחת של הרב אברהם שם טוב, בחדר הסגלגל אצל נשיא ארה"ב רונלד רייגן. הרבי שאל אותו כיצד היה והוא סיפר שהיה בהצלחה ובין היתר שרו שם את הניגון "לכתחילה אריבער".

הרבי הביט עליו בתמיהה ושאל: האם אכן שרו הניגון? הרב קונין מיד תיקן את עצמו ואמר שכאשר הם היו בהמתנה לכניסתו של הנשיא, הוא זמזם את הניגון ("אונטער גיזונגען")...

• 

באחד מערבי השבתות ישבנו בזאל ולמדנו.

לפתע שמענו את הדלת של גן עדן התחתון נפתחת. מיד התרוממנו מהספסלים והבטנו אחרי הרבי יוצא לספריה. לפתע נשמע פיצוץ עז של חפץ שנשבר. כולנו נבהלנו כהוגן וניסינו להבין את פשר הפיצוץ.

ראיתי אז את מדת המלכות של הרבי וגינוניה. הרבי כלל לא התרגש מהפיצוץ. הוא המשיך כמו מלך שצועד בגאון ואינו שת לקורה סביבו. הרבי המשיך הלאה החוצה כאילו לא אירע כלום.

ומה אכן קרה?

מסתבר שהרבי היה יוצא כל ערב שבת מחדרו לעבר הספריה עם בקבוקון יין עבור הקידוש שיעשה בסעודת השבת. את הבקבוק הרבי היה מניח בחיקו בכיס הפנימי של הסרטוק. כנראה שבאותו פעם הבקבוק לא נכנס לחיק כראוי, ולאחר מספר צעדים הוא נפל והתנפץ לרסיסים.

ידענו שהרבי בעוד מספר דקות ישוב לחדרו והרצפה מלאה ביין וברסיסי זכוכית רבים. אחד התמימים מבינינו, שלף מיד חולצה ובעזרתה ניקה את כל הזכוכיות מהרצפה וכמובן את היין.

לאחר כעשר דקות כשהרבי חזר כבר לא נותר כל רושם ממה שהיה והרבי נכנס לחדרו.

•

אירע פעם והרבי חזר מהספריה וראה ילדה קטנה משחקת בקדמת הבנין. הרבי שאל אותה אם הדליקה כבר נרות? היא ענתה שעדיין לא.

הרבי פנה לסובבים אותה שידאגו שתספיק להדליק נרות בזמן.