זוכרים את ששון, נכון?! אל תשאלו איך הוא ריגש אותי השבוע
את הבוקר פתחתי כרגיל בשעה 8:00.
המניח הראשון הוא דני המאבטח. כשהוא במשמרת, הוא לא מוותר ומבקש להיות ראשון ואחר כך בכל השעתיים הוא מסתובב ומספר לכולם בגאווה שהוא היה ה'סיפתח'.
הפעם אמר לי, שבשבוע הבא הוא לא עובד, אבל יגיע ברגל מרמלה במיוחד בשעה 8:00, כדי להיות ראשון.
אחד המניחים הכמעט קבועים הוא חיים, שעובד בסניף אושר-עד. לפעמים יש לחץ וזה לא מסתדר. בשישי שעבר אמר לי "תיכף מגיע" ולא חזר.
ביום רביעי בערב הגעתי לקניות בסניף, ודבר ראשון הלכתי למחסן לחפש אותו. חיים שמח לפגוש אותי, הזכרתי לו את מה שהיה בשבוע שעבר והודעתי לו שבשישי הקרוב אין הנחות - והוא מניח.
מילה זו מילה, חיים הניח מיד כשפתחנו את הדוכן. הוא כבר מתלוצץ ומספר לכולם, שאני מגיע אליו למחסן והוא מפחד ממני.
בשעתיים שאני עומד שם אני משתדל לא לפספס שום יהודי. כנראה ברגע של אי-שימת-לב אני רואה יהודי קצת מבוגר שעבר אותי, וכבר נכנס ל'אושר עד' מבלי שהצעתי לו להניח תפילין. מיד נגשתי אליו, הצעתי לו - והוא ניגש להניח בשמחה.
בשניה אחת של חוסר ריכוז כמעט חיסרתי מצווה גדולה מיהודי. נקודה למחשבה.
בהמשך מגיע רכב ה'ברינקס'. הם כרגיל יוצאים עם אקדחים שלופים. אני באופן אישי לא הצלחתי אף פעם לגרום להם להניח תפילין. הפעם זה היה קל, אחד מהם חבש כיפה גדולה לראשו, הצעתי לבחור השני והוא הסכים בתנאי שהחבר שלו ישמור על הרכב.
•
יש יהודי שמגיע בקביעות. כל יום שישי אני מציע לו והוא מסרב. גם הפעם הוא סירב והמשיך לתוך הסניף. כשיצא אפילו לא דברתי איתו, ראיתי אותו הולך לכיוון החניון. אחרי 30 שניות הוא חזר, ומבלי לדבר ניגש אל אחד מזוגות התפילין שהיו מונחים על השולחן והתחיל להניח בעצמו. סיים, אמר "תודה" ו"שבת שלום" - והלך.
זוכרים את ששון, נכון?!
הפעם הוא הגיש לי שקית וסיפר לי בהתרגשות: "אשתי החליטה שגם לך מגיעה מתנה, היא סרגה לתינוק החדש שלכם בגד".
הוא התרגש וכמובן גם אני. היא סרגה לאיתן-חנוך שלנו אפודה, כובע וגרביים.
יש בחור נחמד בשם נדב, הוא תמיד מסרב בחיוך ואנחנו ממשיכים להציע כל שבוע מחדש.
בשבוע שעבר, בזמן חילופי משמרות ביני לבין נתי מלכא, ראיתי שנתי מנסה לשכנע אותו. הוא טוען שהוא לא מאמין בכלום. ניסיתי גם אני, אבל זה לא עזר. אחרי בערך חצי שעה נתי מתקשר אלי ואומר: "כשנדב יצא, ניסיתי שוב להניח לו, הוא לא הסכים אבל הבטיח שיניח שבוע הבא אז שים לב לא לפספס אותו".
השבוע, לקראת השעה 10:00, הוא הגיע, מיד נגשתי אליו ואמרתי שאני יודע שהבטיח בשבוע שעבר.
"מילה זו מילה", הוא אמר ומיד הפשיל שרוול.
כשחלץ סיפר שזו פעם ראשונה שהוא מניח תפילין. אפילו לא עשה בר מצוה. בקיצור קבלנו "קרקפתא". לפני שנפרד מאיתנו ביקש שאעדכן את נתי ושידע שהניח רק בשבילו.
סך הגל הנחנו תפילין ל-28 יהודים וחלקנו 133 ערכות נש"ק.
לזכות אבי אריאל בן דבורה לרפו"ש.
לזכות גאולה בת חנה לרפו"ש.
לזכות יונה אהרון בן אסתר שרה לרפו"ש.
לע"נ חמותי נאוה בת חנוך ע"ה.
לע"נ שלום דובער בן אפרים ע"ה.
5
0
2
0
0
0
מאפשרים לכם לקבל
