אולי אני נאיבי, אבל כמו רבים אחרים האמנתי כי 'עוצמה יהודית' משחקת את המשחק עד הרגע האחרון, כדי לזכות בינתיים בנוכחות תקשורתית וכדומה, ובסופו של דבר תפרוש מהמירוץ, מתוך אחריות לגורל המערכה שלפנינו.

אכן, נגרם לה עוול חמור, באי צירופה לחיבור של 'ימינה', ולו בבלוק טכני.

זה זלזול ב-84,000 מצביעים שתמכו בה בבחירות הקודמות. וזה גם לא אחראי, לנוכח ההתגייסות הטוטאלית הנגדית בשמאל ובמגזר הערבי, שלא השאירו שום רשימה בחוץ.

עו"ד איתמר בן-גביר הוא אדם בעל יכולות גדולות, מתוקשר, רהוט, שנון. הוא כוח רציני שיכול לעמוד מול גורמים המקדמים אג'נדות אידיאולוגיות ומשפטיות החותרים תחת יסודות המדינה היהודית. יש לו בהחלט מקום חשוב בציבוריות הישראלית.

אבל ההתעקשות לרוץ שוב ושוב לבחירות כשברור לו ולחבריו שאין לרשימה זו שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה – זו התנהגות בלתי-אחראית בעליל.

הלוא יש כאן מערכה קריטית ביותר על שאלה מרכזית אחת – האם תקום ממשלת ימין או ממשלת שמאל היל"ת. זה מה שעומד עכשיו על הפרק, ועל זה ניטש הקרב.

ארבעים-חמישים אלף קולות (שזה המקסימום ש'עוצמה יכולה לגרד כרגע) יכולים להכריע את המערכה לכאן או לכאן. אם הקולות האלה יחסרו לגוש הימין, ובגלל זה גוש השמאל-ערבים ישיג 61 מנדטים – הלוא זו תהיה בכייה לדורות.

איך אנשי 'עוצמה' מרשים לעצמם להפריח ססמאות גדולות על 'שלושת השלימויות', בשעה שהם במו ידיהם עלולים לגרום להקמת ממשלת שמאל, שתמיט חורבן על כל שלושת השלימויות?!

זו התנהגות שאינה משקפת אחריות לעם ישראל. יש כאן זחיחות דעת וגישה ילדותית של "אם אני לא טס – אף אחד לא יטוס". וגם מבחינת 'עוצמה' זו שגיאה חמורה. הציבור רואה את ההתנהלות חסרת האחריות הזאת, ורושם אותה לפניו.

חבל מאוד שזה כך, כי כאמור, ל'עוצמה' בהחלט יכולה להיות תרומה חשובה במאבקים החיוניים של עם ישראל, אבל בהתנהלותה הנוכחית היא פוגעת גם בעצמה. אלא אם כן ההיגיון יגבר והיא תתעשת ברגע האחרון ותפרוש, שאז תקנה את עולמה.

•

ומכאן לעוד דבר בהתנהלות של 'עוצמה' – ההתערבות הבלתי-נסבלת בענייני חב"ד.

'עוצמה' מתנהגת כאילו חב"ד היא הפקר, שאפשר לעשות בתוכה ככל העולה על רוחה. נכון, חב"ד של היום אינה עשויה מעור אחד, יש בה כמה וכמה גישות וכו'. אבל בנושא הזה יש הסכמה מקיר לקיר – שאין להצביע לרשימה שאין ודאות מוחלטת כי תעבור את אחוז החסימה.

זו הודעה ברורה של בית דין רבני חב"ד. זו גם הודעה ברורה של שורת רבנים ומשפיעים, שאולי בכל ימות השנה מייצגים גישות שונות. בנושא הזה כולם מאוחדים שחייבים להצביע אך ורק לרשימה שעוברת בוודאות את אחוז החסימה. ובמילים פשוטות וברורות – לא ל'עוצמה'.

מנין החוצפה לבוא ולבלבל את מוחם של חסידי חב"ד בתעמולה נגד ההוראה הברורה של כלל רבני ומשפיעי חב"ד?! וכי אנשי 'עוצמה' היו מעיזים לנהוג כך בחוג חרדי אחר – לפרסם תעמולה נגד הוראת רבותיו?! האם חב"ד היא הפקר בעיניהם?!

הבחישה הזאת גולשת גם לזירה התקשורתית, כאשר 'עוצמה' מעבירה מסרים הנוגעים לחב"ד.

את השיא ראינו ביום שישי האחרון, בטור של סימה קדמון ב'ידיעות אחרונות'. היא מספרת לקוראיה על "מבצע סודי" דמיוני שחב"ד תכננה כביכול לעשות בימים שלפני הבחירות.

"מהיום היו אמורים אנשי חב"ד לעמוד עם שלטים ברחובות. אלא שמסיבת העיתונאים של בן גביר טרפה את הקלפים... כאשר הם הבינו שנתניהו לא מוכן להתחייב שיצהיר (במילותיו אם לא במעשיו) שהוא נגד מדינה פלסטינית ונגד אוטונומיה – התקשר הרב האחראי למבצע ללשכת ראש הממשלה והסביר: אנחנו לא בעניין... ניתן במקום את הקולות לבן גביר".

זה כמובן סיפור מצוץ מהאצבע מתחילתו ועד סופו, ופלא על פרשנית בכירה שנפלה בפרסום הקשקוש הזה, שאין לו שחר. לא תוכנן שום "מבצע סודי", ואם חב"ד הייתה חושבת לעשות מבצע כזה (והיא לא), לא מסיבת העיתונאים של בן-גביר הייתה גורמת לו להתבטל... וכמו-כן אף אחד לא חושב לתת את הקולות לבן-גביר. פשוט בדיחה.

אין לי הוכחות חותכות שהסיפור הועבר לעיתונאית על-ידי אנשי 'עוצמה', אבל חשד כזה אינו מופרך. כלל יסודי בתקשורת קובע, שכאשר אתה רוצה לברר את מקורו של סיפור, בדוֹק את מי הוא משרת. הסיפור ההזוי הזה נועד לשרת את 'עוצמה' ולהציג מצג שווא שכאילו חב"ד מתייצבת מאחוריה.

ובינתיים מאות אלפי קוראים של העיתון הנפוץ יכולים לחשוב שיש בסיפור הזה משהו, וזה בא על חשבון שמה של חב"ד ותדמיתה – כשהיא לא מעורבת בעניין כלל וכלל.

יש להפנות קריאה חדה וברורה לאנשי 'עוצמה' – עזבו את חב"ד. אל תבחשו בתוכה, אל תנסו לעשות בקרבה תעמולה נגד הוראת רבניה, ואל תשמשו דובריה ומזיני התקשורת בשקרים על חשבונה.