אפשר להזין את כל הנתונים למחשב, ולקבל מסקנות המבוססות על נוסחאות טהורות. החלטות אנושיות אינן כאלה. בסופו של דבר הבחירה היא עניין של אמונה.

ההתייחסות החמורה של התורה לחטא המרגלים דורשת בירור. לא רק המרגלים נענשו עונש קשה, אלא כל העם שנבהל מתיאוריהם על גבורתם של עמי כנען. וכי אין זה אנושי וטבעי שבני-אדם ייבהלו לנוכח תיאור גבורתו ועוצמתו של האוייב? וכי המרגלים לא היו אמורים למסור דיווח אמיתי על כל מה שראו?

אלא מתברר שעובדות לחוד ומסקנות לחוד. גם יהושע וכלב ראו אותה מציאות שראו עשרת חבריהם, אולם בעוד העשרה הסיקו ממנה כי "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו", קראו יהושע וכלב: "עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה". שני אנשים יכולים לראות אותה מציאות, ולהסיק ממנה מסקנות מנוגדות. כאן נכנס לתמונה כוח הבחירה, המאפשר לאדם לבחור את דרכו ולהתמודד עם המציאות כרצונו.


מסקנות מנוגדות

המחשה מובהקת לכך אפשר לראות במציאות שבה אנו חיים בשנים האחרונות. כאשר פרצה 'מלחמת אוסלו', היה ברור לרבים כי בכך התנפצה קונצפציית אוסלו לרסיסים. הם היו משוכנעים כי העם כולו יתפכח מאשליות ההסכמים עם כנופיות המחבלים, ויבין כי יש רק דרך אחת להתמודד עם הטרור – להשתלט מחדש על כל השטחים, לפרק את הרשות הפלסטינית ולחסל או לגרש את כל ראשי הטרור.

באותה שעה ממש, לנוכח אותה מציאות, הסיקו אחרים מסקנות הפוכות לגמרי. לדעתם, המלחמה פרצה משום שאוסלו נתן לאויבינו מעט מדיי. המחבלים הפרו את כל ההסכמים משום שלא פונתה שום התנחלויות. הם ירו באנשים, נשים וטף כי לא קיבלו את ירושלים. הם התחילו להתפוצץ בלב ערי ישראל מפני שסוגיית הפליטים לא נפתרה באמצעות 'זכות השיבה'.

הראשונים שומעים את הטיעונים הללו ואינם מאמינים למשמע אוזניהם. איך אפשר להיות עיוורים עד כדי כך? – הם תוהים. אבל באותה שעה ממש שומעים האחרונים את דברי הראשונים ומשוכנעים שעמדותיהם הם מקור כל הצרות. הם בטוחים שאם רק ייעקרו כל ההתנחלויות, ירושלים תימסר לערבים והפליטים יורשו לשוב לעכו ולחיפה, יבואו ימות המשיח.

אין כאן ויכוח על העובדות, אבל יש כאן התייחסות קוטבית לאותה מציאות ממש. לכן קשה לשכנע בעזרת טיעונים הגיוניים, נתונים וניתוחים. ביסודו של דבר אין כאן עניין של חישובים רציונליים. אפשר להזין את כל הנתונים למחשב, ולקבל מסקנות המבוססות על נוסחאות טהורות. החלטות אנושיות אינן מתקבלות כך. כוח הבחירה הוא הקובע והוא המחליט, והבחירה היא החלטה אנושית, לא מתמטית.


נס האמונה

אילו היינו מזינים למחשב את הנתונים העובדתיים בשנת תש"ח, הוא היה מנפיק מסקנה חד-משמעית – אין סיכוי למדינה יהודית בארץ-ישראל. אילו היינו מנתחים בכלים רציונליים את מצבת הכוחות ערב מלחמת ששת הימים, הייתה המסקנה חדה וברורה – אין לצה"ל היכולת לעמוד מול שבעה צבאות, בעלי עדיפות מספרית מוחלטת כל-כך. לשמחתנו, נתן הקב"ה בלב מקבלי ההחלטות את הכוח ואת האמונה להחליט החלטות אחרות.

אין פירוש הדבר שקבלת החלטות מנותקת לחלוטין מנתונים עובדתיים ומתמונת המציאות, אלא שיש כאן הכרעה אנושית אם להירתע מקשיים ומאתגרים או לגבור עליהם. יותר משיש כאן החלטה מושכלת, יש כאן חזון, נחישות ובעיקר – אמונה.

חטא המרגלים נבע מחולשת האמונה. לכן נבהלו בני-ישראל מתיאורי המרגלים. לעומתם, יהושע וכלב, שאמונתם הייתה איתנה, ראו אותם מראות ובכל-זאת היו בטוחים כי "עלה נעלה וירשנו אותה".

תכנית ה'הינתקות' כל-כולה היא חולשת האמונה ואבדן דרך. גיבורי גוש קטיף וצפון השומרון הם נושאי נס האמונה ועוצמת הרוח, ובכוחם ננצח כולנו