הרב שמעון אייזנבאך | יום כ"ו שבט ה׳תש״פ 21.02.2020

כשהצלם שהבאתי מאילת לרבי התרומם והבלתי ייאמן קרה

מתי זכיתי לראות את הרבנית, מה ראיתי כשהרבי נכנס לביתו ברחוב פרזידנט, ומה קרה עם הצלם שהבאתי אל הרבי לפני 29 שנה • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבאך, עם פרק נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של אתר COL • והשבוע: מסע מיוחד עם הצלם האילתי לרבי  
כשהצלם שהבאתי מאילת לרבי התרומם והבלתי ייאמן קרה
הצלם בני גמליאלי אצל הרבי

היה זה בחודש תשרי תש"מ, כאשר הייתי עדיין נער בשנים הראשונות לאחר הבר מצווה. נסעתי לרבי לחודש החגים להתבשם מהאור והקדושה.

באחד הימים עמדתי מחוץ ל-770 וממול הפתח הראשי נעצרה מונית צהובה עם חלונות בעלי זכוכית כהה.

המונית היתה שייכת למשב"ק ר' חס"ד הלבשטאם ויש שאמרו שהמונית נרכשה מראש כדי לשמש את הרבנית מתוך מחשבה שאם יהיה לה רכב פרטי יבחינו בו ויכירו אותו ואילו במונית צהובה, שכמוה יש אלפים, לא יזהו את הרכב ולא יבחינו ברבנית הנוסעת בה.

המונית עצרה ובתוכה ישבו המשב"ק הלברשטאם עם הרבנית, והמתינו לאחות הרבנית, מרת חנה גוראריה, שירדה מהקומה העליונה והצטרפה  לאחותה - לנסיעה.

אחד התמימים ניגש אלי ואמר לי: דע לך כי הרבנית יושבת בתוך האוטו ממתינה לאחותה וזו ההזדמנות שלך לראות אותה. התקרבתי אל המונית, אבל לא יכולתי לראות מאומה משום שהזכוכיות היו כהות ולא יכלו להביט פנימה. הצמדתי את עיניי לשמשה ואז ראיתי את הרבנית בבירור אלא שהיא הביטה אלי במבט חד וחודר מאוד והיה ניכר מתווי פניה שהיא מתרעמת על כך שמביטים בה.

המבט החודר והנוקב של הרבנית מלווה אותי מעל ארבעים שנה. עד היום, כאשר אני נזכר בכך, יש בי רגשות מעורבים. מצד אחד, הייתי מלא צער על כך שציערתי את הרבנית והתקרבתי אל שמשת הרכב בצורה שאינה מכבדת, אבל חדוה תקיעה בליבאי מסטרא דא שכן בזכות שאזרתי אומץ, זכיתי לראות את פני הקודש.

• 

רגשות מעורבים אלו היו גם מנת חלקו של הרב לוי פריז, משפיע בישיבה בלונדון, כפי שסופר לאחרונה כאן ב-COL:

בערב ראש השנה תשל״ח ניגש אליו ר׳ חס"ד הלברשטאם וביקש ממנו ללכת לאחת החנויות בקראון הייטס להביא מזון לבית הרבי. הוא הסביר לו שעליו להניח את ההזמנה מבחוץ על המרפסת, ולעזוב מיד את המקום.

כשהביא הת' לוי פריז את ההזמנה, שמע את קולה של הרבנית משוחחת בטלפון מאחורי הדלת. באותו רגע עלה בדעתו שיש לו כאן הזדמנות פז לראות את הרבנית, שהוא כמובן מעולם לא ראה ומי יודע אם יראה אי פעם. הוא החליט שבחוצפה דקדושה הוא יעמיד פנים כאילו נתבקש להביא החבילה לידי הרבנית... וכך יוכל לראותה.

הוא צלצל בפעמון של הבית והמתין. מאחורי הדלת שמע שהיא משוחחת בטלפון והמשיך לעמוד. לאחר כמה דקות הרבנית ניגשה ופתחה את הדלת. הוא תיאר שברגע שראה מקרוב את פניה, נבהל מאוד, כי ראה מעין דמות פני הרבי הקודם וההרגשה שלו הייתה שהוא עומד לפני אישה קדושה ומלכותית, בהרגשה דומה שהרגיש בעומדו לפני הרבי, ומיד הוריד את העיניים והביט למטה.

הרבנית חייכה חיוך חכם וחריף, בהבינה את מעשה הקונדס שעשה, אבל להפתעתו לא רק שלא הקפידה עליו, אלא בירכה אותו בחביבות מיוחדת. את סיפורו הוא מסיים ואומר שעד היום איננו מתחרט אפילו לרגע אחד על מה שעשה, כי הוא שמח על שזכה לראות לפחות פעם אחת את פניה.

בשנת תשמ"ג נוצר מתח גדול בין חסידי סאטמר בויליאמסבורג לחב"ד, עקב גזיזת זקנו של המשפיע רבי פנחס קארף ומאוחר יותר עם הכאתו באכזריות וגזיזת זקנו של רבי מענדל ווכטר. עסקני השכונה החליטו שחייבים לשמור על בית הרבי ברחוב פריזדנט בקביעות.

בחורי הישיבה נתבקשו לשמור בתורנות על בית הרבי. לשם כך שכרו מכונית שחנתה בצמוד לבית הרבי, ובכל משמרת היו יושבים שני בחורים. משמרת אחת עד לאחר חצות ומשמרת שניה עד אור הבוקר.

זכורני כי במשמרת אחת שהייתי נוכח בה ראינו שהאור בחדר הרבי כבה בערך בשעה 2 ובשעה 4 בערך האור נדלק שוב. מיעוט שנתו של רבינו הקדוש הזכירה את אשר אמר עליו חותנו הרבי הקודם: "חתני בשעה 4 בבוקר תמיד ער. הוא או לפני השינה או לאחריה..."

זיכרון נוסף שאצור עמי הוא שבאחת המשמרות שהחלה בערב, ראיתי את הרבי מגיע לביתו והרבנית ע"ה המתינה לו בפתח הבית מבפנים. כשהגיע הרבי, התפתחה שיחה ערה ביניהם בעומדם קרוב לפתח למשך זמן מה ואחר כך נכנסו יחד לבית פנימה. כשנכנס הרבי, הוא עבר מחלון לחלון מאלו שפנו לרחוב, הסיט מעט את הוילונות ובדק לראות שהם סגורים היטב. כמדומני שאף פתח אותם מעט וסגר לוודא שננעלו היטב.

הדבר הזכיר לי סיפור נוסף מאותם הימים, על אחד מאנ"ש שכתב פתק לרבי שלאחרונה פקדו את ביתו גנבים מספר פעמים ושאל: "אולי לבדוק את המזוזות? - והרבי ענה ש"אולי יסגור החלונות"...

לפני 29 שנים, בשנת תשנ"א, נסעתי לרבי לכ"ב שבט.

מה יום מיומיים? מה הביאני להגיע לרבי בתאריך זה? הנסיעה היתה בעיקרה לסייע לצלם האילתי בני גמליאלי לבוא ולצלם את הרבי.

מנהג יפה היה לי בשנים הראשונות לצאתי לשליחות, להקדיש את יום חמישי ושישי למבצע תפילין. ביומיים אלו הייתי עובר באיזור התעשיה ובמשרדים שונים בעיר ומניח לבעלים ולעובדים תפילין. דרך מבצע זה יצרתי קשר עם רבים מתושבי העיר, קשר שמסייע עד היום בעבודת הקודש.

אחד האנשים שהכרתי היה בנימין גמליאלי, המכונה בפי תושבי אילת בשם בני. לבני היתה חנות לצילום במרכז העיר והיא היתה מקום שוקק, בו נפגשו כל המי-ומי מראשיכם שבטיכם ועד לחוטבים ולשואבים. במקום זה היו ידיי מלאות עבודה ובפרט שמנהל החנות החייכן ומסביר הפנים שיתף פעולה ועודד את כולם להניח תפילין.

עם הימים התברר לי ש'בני הצלם' הוא לא רק צלם במקצועו לפרנסתו, אלא איש אשכולות המתעסק בכל תחום אפשרי - החל מנגינה על כינור וכלים נוספים, עבור דרך יצירות אמנות ובעל ידע נרחב בבוטניקה ועד להיותו מורה דרך מדופלם. לצד כל אלה הוא גם למד להשלמת תארים באוניברסיטה הפתוחה, ובימים אלה קיבל את הדוקטורט שלו, כשהוא נושק לגיל שבעים.

האיש המלומד הזה היה צמא ללמוד ולגעת בכל דבר עיוני. באחד הימים הצעתי לו לקבוע עמי חברותא. הוא שמח לשמע הרעיון וישבנו אחת לשבוע ולמדנו דיני מליחה...  בתקופה זו למדתי את ההלכות הללו למבחני הסמכה לרבנות, והוא הצטרף אליי. הוא הפליא אותי ברצונו העז ללימוד תורה וכל נושא שעלה במהלך השיעור הוא למד בשקיקה ובערנות רבה.

עם הזמן הפכנו לידידים של ממש וכל דלת שנצרכתי אליה, הוא היה פותח בשיחת טלפון קצרה: מדלתות אגפים בעירייה ועד ללשכתו של ראש העיר דאז רפי הוכמן. היינו לומדים בליל שישי עד לשעות הקטנות של הלילה.

באחת השיחות הוא סיפר לי כי הוא צילם בחייו כמה תמונות היסטוריות, כמו את התמונה של בגין באילת. כמי שצילם דמויות מפורסמות, "חלום חיי הוא לצלם את האיש הגדול והדגול הרבי מליובאוויטש". אמר.

השבתי לו כי הדבר אינו מושלל כלל ועיקר, ואם הוא מעוניין -  ניסע ביחד לרבי ואלווה אותו כל עת שהותו שם. הזמנו, איפוא, שני כרטיסים לניו יורק לתאריך קרוב והתחלנו בהכנות לנסיעה. בסמיכות ליום הנסיעה פרצה מלחמת המפרץ, ורבים חפצו לברוח מהארץ עד יעבור זעם. הרבי הורה לכל הפונים אליו לא לצאת מארץ ישראל, כי היא המקום הבטוח ביותר בעולם.

כיון שכך החלטתי שלא אסע לארה"ב, כדי שלא יתפרש אצל אנשים שנסעתי / ברחתי מהמלחמה. כך פעם אחר פעם הרחקנו את תאריכי הטיסה וככל שהתקרבנו ליום המיועד התברר לנו כי המלחמה עדיין לא הסתיימה. כשהגיע אמצעו של חודש שבט החלטנו כי ניסע בכל זאת - ואכן יצאנו לדרך.

בני היה חמוש במצלמותיו הטובות ביותר, עם עדשות מגוונות ומשוכללות, אותן יוכל להחליף בין תמונה לתמונה, לפי הצורך. כל משך הטיסה התאמן בני והחליף עדשות, בדק אותן היטב והתכונן לאותו רגע מכונן אליו הוא מתכונן זה זמן רב.

יצאנו מארץ הקודש ביום חמישי כ"ג שבט ושמענו עוד לפני בואנו שהרבי עבר לכמה ימים להתגורר ולהתפלל בביתו שברחוב פרזידנט, וזאת לרגל הילולת הרבנית בכ"ב שבט. כשנחתנו בניו יורק ביום שישי, שמנו מיד את פעמינו לבית הרבי, כדי להספיק את התפילה.

הגענו ממש כמה דקות לפני התפילה והנה הושלך הס והרבי יורד בגרם המדרגות מלמעלה. הצפיפות רבה ואנחנו מתמקמים בפינה נוחה לצילום. בני מתרומם בכל כוחו אוחז את המצלמה והנה קורה הבלתי ייאמן. מעצור במצלמה! הכל תקוע. כל נסיונותיו לחלץ את המעצור לא הועילו... מעולם לא קרה לו דבר כזה. עד שהמצלמה חזרה לפעולה הרבי כבר עבר לכותל המזרח.

בסיום התפילה הוא הצליח לצלם תמונה בודדת, אבל מטושטשת מאוד מחמת הדוחק. כשהרבי עלה במדרגות הבית לחדרו פניו היו מופנות לצד השני וכבר אי אפשר היה לצלם.

לאכזבתו של בני לא היתה גבול. ימים רבים הוא חולם לצלם את הרבי מליובאוויטש ועד שהוא חצה את האוקיינוס. חלומו מתנפץ אל מול עיניו.

שמעתם פעם על מקרים שצדיקים הקפידו לא לצלם אותם ובהינף יד מנעו זאת באופן שמימי? אנחנו חווינו זאת מקרוב.

אמרתי לבני שהרבי מעיר לרבים שצילמו אותו שעליהם ללמוד חת"ת וכיו"ב. "אין לי ספק שאם נעשה הכנה רוחנית נצליח במשימה", אמרתי לו. "לפנינו שבת מברכים חודש אדר. בוא נניח את המצלמה בצד עד ליום ראשון וננצל את יום השבת להתעלות רוחנית כהכנה לקראת הצילום ביום ראשון".

האם הועילה ההכנה? הועילה ועוד איך.

ועל כך בשבוע הבא בעזרת ה'. 

הוסף תגובה
5 תגובות
1.
יפה. זייער שיין.
כ"ו שבט
2.
מעניין ומרתק.
כ"ו שבט
שמעתי על הצלם הזה מאילת שהיה אצל הרבי אבל לא ידעתי את כל הפרטים. מחכה לשבוע הבא להמשך הסיפור. בטח יהיה מעניין כמו כל סיפוריו של הרב אייזנבך. איש מעניין
3.
תודה לך הרב אייזנבך על הטור מוצלח
כ"ו שבט
אצלנו קוראים אותו בשקיקה. מחכים לו כל שבוע. איאשער כיייח.
4.
יישר כח
כ"ו שבט
מרתק כתמיד תודה ר' שמעון
5.
וואו
כ"ו שבט
השארת אותנו במתח...מזל שיש ספוילר
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.