נראה שאין סגמנט מכוניות מתאים יותר למשפחה החב"דית מאשר סגמנט המיניוואנים, הלא הם רכבי שבעת המקומות. אלא שאם עד לפני כמה שנים המיניוואנים היו מכוניות פשוטות שידעו רק לשנע נוסעים ממקום למקום, בשנים האחרונות שברולט אורלנדו, מאזדה 5, מיצובישי גראנדיס, אופל זאפירה, קיה קארנס וטויוטה ורסו נטשו אותנו לטובת הג'יפונים המוחצנים של שלל החברות.

המיניוואנים הישנים והזכורים לטוב כמעט לא נראים באולמות התצוגה. 

יוצאי הדופן שעדיין נשארו, לאלו מכם שרוצים רכב טוב שבו זמנית יהיה גם צנוע ולא מנקר עיניים הם נשואת כתבתנו טויוטה פריוס פלוס וסיטרואן ספייסטורר שעליה בעז"ה נכתוב כאן בשבועות הקרובים.

הפלוס בטיוטה הוא שמדובר במכונית להסעת שבעה נוסעים היחידה המגיעה בתצורה היברידית. מדובר במכונית שמטבע הדברים אמורה להיות גדולה וחזקה יותר ומשכך לצרוך יותר דלק ובטויוטה רצו לספק מענה בדיוק לצורך הזה.



מי שנסע לחצרות קודשנו בוודאי ראה בשדה התעופה עשרות מוניות ירוקות מהדגם האמור. הצבע הירוק נועד לסמן את הנושא ההיברידי, והעובדה שגם באמריקה הגדולה, ארץ המכוניות האימתניות, בחרו נהגי מונית רבים בטויוטה פריוס פלוס, מראה שמדובר ברכב מוצלח.

מבחוץ, הפריוס פלוס משדר מראה נאה ודי-מודרני. אחד הבונוסים המרכזיים בו כאמור, הוא שלא מדובר ברכב מנקר עיניים ושתוכלו לחנות אותו די בקלות כאילו היה מדובר ברכב סדאן. האמת, בפעם הראשונה שראיתי אותו על הכביש, חשבתי שמדובר בדגם האצ'בק חדש ולא בזה המכיל שבעה מקומות ישיבה. נוכח הממדים הצנועים העומדים על אורך של 4.64 מטרים, המתבונן מבחוץ יתקשה לשער שמדובר במכונית שיכולה לנייד שבעה נוסעים.  

כניסה פנימה מגלה מראה מרשים בסגנון חללי משהו, כיאה לרכבים היברידיים. במרכז הדשבורד הנוח והנעים למגע (בניגוד לפלסטיקה הקשיחה שאפיינה בעבר את רכבי טויוטה), תמצאו מחשב דרך המרוח לרוחב של כחצי מטר המציע שעון דיגיטלי, ספרות דיגיטליות המראות את מהירות הנסיעה ועוד כמה אפשרויות. מתחת תמצאו מסך מולטימדיה ומתחתיו ידית הילוכים קטנטנה ומעניינת המאפיינת את הרכבים ההיברידים של טויוטה. שלושת אלו, לצד מווסת הטמפרטורה של המזגן שקיבל כאן נפח גדול במיוחד, משדרים מראה שלא תמצאו בשום מיניוואן אחר.

על ההגה ניתן למצוא לחצני שליטה ובקרה על האודיו והרדיו וכן טיפ טרוניק. יש כאן גם כפתור התנעה וכיבוי כך שאין צורך במפתח, הנדברקס ידני, בורר מצבי נהיגה, מראות מתקפלות, פתיחה ונעילה ללא מפתח כאשר אתם מזוהים מרחוק, מערכת זיהוי תמרורי דרך המערכת מספקת התרעה וזיהוי תמרורי דרך המעניקה גם אזהרה ויזואלית וקולית, במקרה של אי ציות לתמרורים, התראת בקרת סטייה ותיקון סטייה אקטיבית וכן בקרת שיוט אדפטיבית הפעילה במהירות של מעל 40 קמ"ש.



ובכל זאת חסרו לי מאוד שני דברים. ראשית, העובדה שמסך המולטימדיה מיושן למדי ולא דובר עברית וכן חסרונה של מערכת הווייז.

הנסיעה עצמה מצוינת. אם מקודם דיברנו על המראה הצנוע שיגרום ללקוחות פוטנציאלים לבחור בו, הרי שגם נוחות וקלילות הנסיעה המתאימה למכונית משפחתית רגילה, מוסיפה לכך. לנשים שמתקשות לנהוג ברכבים אגרסיביים יש בכך נקודת זכות ענקית.  

לעיל הזכרנו את העובדה שמבחוץ לא ניתן לשער שמדובר במכונית בעלת שבעה מקומות נסיעה, אבל כבר בפתיחת אחת הדלתות תגלו מרווח גדול משמעותית ממה שנראה בתחילה. לא רק שתמצאו כאן אפשרות להוביל שבעה נוסעים בצורה מסודרת, אלא שגם הכיסאות בשורה השנייה מסודרות בנפרד, כל כיסא בפני עצמו. כל נוסע מקבל את מקומו ואת תשומת הלב שלו. הכיסאות אף מותקנות על מסילות נפרדות, כל כיסא והמסילה שלו, כדי שתוכלו להזיז אותם בהתאם לצרכי יושבי השורה השנייה ו/או השורה השלישית.

כרגיל בסגמנט, השורה השלישית עם שני המושבים מתאימה בעיקר לילדים ובני נוער, אבל אם נסיק שהרכב אמור להסיע משפחה עם ילדים צעירים ולא שבעה בוגרים, מדובר במוצר מצוין.

הכיסאות, אגב נוחים מאוד. אורח גדול ממדים שלקחתי איתי, התרשם מאוד מהנוחות, למרות שבתחילה, כשראה את המכונית במבט חיצוני, עיקם את אפו.

תא המטען, כמו כמעט בכל מכוניות המיניוואן קטן ועומד על 200 ליטרים בלבד. זה אומר שתוכלו לשים בו טיולון מקופל כמטריה וכמה שקיות בלבד. אם תרצו להעמיס יותר תצטרכו לקפל כיסא או שניים מהשורה השלישית, ואם תרצו לקפל הרבה יותר תצטרכו לקפל גם חלק או את כל מושבי השורה השנייה.

השורה התחתונה היא צריכת הדלק. באופן רשמי צריכת הדלק של הפריוס פלוס מציעה סביב הליטר דלק לנסיעה של 20 קילומטר, אבל בפועל זה היה רחוק משם. בשורה התחתונה, בנסיעה משולבת צרכה המיניוואן ההיברידית ליטר דלק עבור 13.7 ליטר. מצד אחד, חבל שזה לא מתקרב לצריכה החסכנית של דגמים היברידיים אחרים של טויוטה עצמה, אבל מאידך אין ספק שזה אחד המיניוואנים החסכוניים, אם לא החסכוני ביותר שניתן למצוא.