"לא עליתי לתורה, אני לא שומר כשרות. אם אני מקיים מצוות זה בטעות ואני לא זוכר את הפעם האחרונה שהייתי בבית כנסת". במילים אלה פותח ניר לירן, יהודי מתל אביב, את הפוסט שלו אמש. 

"יחד עם זאת", הוא נזכר, "פעמיים בחיי כן הנחתי תפילין".

וניר מספר: "הפעם הראשונה הייתה במהלך השירות הצבאי, כחלק מסדנת לימוד להעברה נכונה של שיעורים (הדר"ט). כל אחד היה צריך לבחור נושא שעליו הוא יעביר שיעור, וכחלק מזה חבר גילה שמעולם לא הנחתי תפילין ושאל אותי אם אני מוכן שהוא יעביר עלי הדרכה על איך מניחים תפילין נכון.

"מהצד שלי זה היה נראה שבשבילו להצליח 'לגרום' לי להניח תפילין, ועוד בפעם הראשונה זה עניין משמעותי, לתפיסתו הוא מזכה אותי במצווה והוא לנצח יהיה רשום כאדם הראשון שגרם לי לעשות את זה, ומהצד שלי זאת מחווה קטנה ופשוטה של כמה דקות שתשמח חבר".

על הפעם השניה, שהייתה בערך עשור אחר כך, הוא מספר: "חבר אחר, אוריאל, רצה שנטוס לחופשה. הכיוון היה תאילנד ובהערת אגב שאלתי אותו אם הוא היה זורם איתי על טיסה למקום אקזוטי יותר והצעתי את ניו זילנד, בלי לחשוב יותר מדי הוא אמר שכן ולשם טסנו.

"במהלך השהות שלנו שם נכנס יום כיפור ואוריאל רצה שנעשה אותו בבית חב"ד.

"הוא זרם איתי על טיסה לקצה העולם אז אני לא אזרום איתו על בית חב"ד? זרמתי. זאת הייתה הפעם הראשונה (מחוץ לצבא) שהייתי בסביבה בה כל מי שמסביבי צם, אז לא, לא צמתי בכיפור (מעולם) אבל היה משהו נחמד באווירה, בישיבות ובשיחות שהיו שם.

"באיזשהו שלב כשכולם הלכו להתפלל אוריאל גרר אותי איתו כשהוא הניח תפילין וצחק עם הרב שיגרום לי להניח גם. הרב הציע ואני ידעתי שזה (מאוד) יפתיע את אוריאל, אולי אפילו ישמח גם אותו, וכחלק מהכרת התודה שהרב גם אירח אותנו אצלו בבית הרגשתי שזאת מחווה קטנה שאני יכול להחזיר והנחתי.

"שני חברים לצוות, אחד דתי, אחד מסורתי, שהאמונות שלנו שונות מאוד, שהיינו יכולים בקלות להיתפס על השונה ובכל זאת בחרתנו בחירה מודעת להתחבר למכנה המשותף ביננו".

•

בשלב הזה מדלג ניר עשור קדימה, לשבוע האחרון. "היום, בתל אביב החיבור הזה לאותו המכנה המשותף נמצא תחת מתקפה", כותב ניר. "בעירייה החליטו להרחיק את העמדות של שליחי חב"ד, אלה שלא כפו על איש מעולם, אלה שיעזרו לכל אדם מבלי לבקש תמורה רק בגלל שמה שהם מציעים זאת התקרבות לאותו הבסיס היהודי דרך הנחת תפילין.

"הם כמובן לא כופים דבר על איש, הם מאפשרים למי שמעוניין את הגישה לדת וכל דבר שמוצע לציבור ללא כפיה הוא דבר חיובי בעיניי.

"לא הייתה לי בעיה כל כך עקרונית עם ההתנכלות של עיריית תל אביב לשליחי חב"ד אילו ההתנגדות הייתה גורפת לכל קבוצה שמנסה להנגיש את העמדות/אמונות שלה לציבור אבל באותו הזמן ששליחי חב"ד מקבלים כתף קרה או בעיטה חמה, גופים חתרניים מקבלים במה מרכזית בתוך הכיתות בשם הרב תרבותיות ופלורליזם.

"ובעוד שליחי חב"ד מנגישים את הדת למי שרוצה, אירגונים אנטי ציוניים כופים את עצמם כחלק ממערכי שיעור בתוך אותם המוסדות ממש.

"אז הפעם, לראשונה בחיי, כחלק מההזדהות עם חבריי הדתיים, כחלק מכך שאני מאמין בחופש פולחן, מאמין בזכות שלנו לקיים את הפולחן הזה באופן שהוא בלתי מוגבל למקום או לרשותו של איש, מאמין שהימים בהם גורמי סמכות יכלו להתעמר באנשים מאמינים ולגרום להם להחביא את יהדותם חלפו מן העולם ושאני חלק מהחומה שתשמור על זכותם ושלא תיתן לזה לחזור - אני יוזם ומניח תפילין בכוונת תחילה".

ניר, כל הכבוד, ריגשת!