פנחס גרינברג ז"ל, בן דוד אהוב, הטוב באדם, הלב דום נאלם.

כשסיפרתי לילדיי על הבשורה המרה הם שיתפו אותי מי היה פנחס עבורם: כשהיו ילדים וטסו לתשרי, תמיד התעניין, דאג ונתן להם כסף. כשסירבו בבישנות, דחף להם ליד באמירה של בדיחותא על מנת שירגישו נעים.

ואני שומעת ואני הרי יודעת - זה הוא, זו מהותו, הנתינה בדמו.

הרי גם איתי כך נהג: כשטסתי עם אבי - שהוא דוד שלו, לבת מצווה לרבי והוא אז בחור בן 22, תמיד ידעתי שהכתובת לקבל דולר בשביל פיצה -  זה פנחס.

הזכרונות צפים עולים, הגעגוע מתגבר בלב, לאותם ימי ילדות שמחים, השזורים בי עד כאב.

לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שָׁלוֹם
הַלְּוַאי הָיָה זֶה רַק חֲלוֹם
מְבַכָּה עֵת לֶכְתְּךָ
יְהִי בָּרוּךְ זִכְרְךָ

פנחס מאוד אהב את הסבתא המשותפת שלנו - הבובע, וכך נולד השיר - בבית של הבובע.

פנחס ז"ל (באמצע למעלה) עם אחיו ודודו, הרב שמואל סגל ז"ל (יושב במרכז)

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע / חֲנִי יצחקי 

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע
בְּנַחְלֶה
אֲנִי וְאַחִי וְהָבְּנֵי דּוֹדִים 
גָּדַלְנוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ אַחִים
שִׂחַקְנוּ פָּרָה עִוֶּרֶת
תּוֹפֶסֶת וּמַחְבּוֹאִים
הִתְרוֹצַצְנוּ בֵּין הַחֲדָרִים
הִתְחַבְנוּ בֵּין הַמַּצָּעִים
בִּלִּינוּ יָמִים שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים 

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע 
בְּנַחְלֶה
חָיִינוּ מִשְׁפָּחָה מֻרְחֶבֶת
הָיִינוּ חֲבוּרָה מֻרְכֶּבֶת
אֲנִי וְאַחִי קִבַּלְנוּ מִן הַמּוּכָן
אַחִים וַאֲחָיוֹת מִנְיָן 

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע 
בְּנַחְלֶה 
רַבָּה הָיְתָה הַמְּהוּמָה
מִתְפָּרֶצֶת הַשִּׂמְחָה
פָּתוּחַ לְכָל דִּכְפִין הַבַּיִת
הָאֹכֶל .. כַּזַּיִת
פְּרוּסָה עִם צִיבָּאלֶע סָלָט
אוֹ חֶמְאָה מְעַט

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶע 
בְּנַחְלֶה
הָיוּ שְׁנֵי מִטְבָּחִים 
הפליישׁיק והמילכיק 
וְהָיִינוּ מִתְבַּלְבְּלִים 
אַךְ בְּתוֹר הַקְּטַנִּים
הָאוֹרְחִים
זֶה נִסְלַח לִפְעָמִים 

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע 
בְּנַחְלֶה
לֹא הָיָה הַכֹּל
כְּלוּם לֹא הָיָה חָסֵר
כָּל אֶחָד הָיָה יָכוֹל
לָבוֹא לְבַקֵּר
לְהַרְגִּישׁ חָבֵר אוֹ אָח 
גַּם אִם הוּא אָח ר
גַּם אִם הוּא מ אָח ר

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע 
בְּנַחְלֶה
הָיוּ חִיּוּכִים
הָיוּ וִכּוּחִים
הָיְתָה חֲגִיגָה
הָיְתָה מַנְגִּינָה
הָיְתָה הִשָּׂרְדוּת
הָיְתָה הִתְגַּבְּרוּת 
הָיָה הַרְבֵּה אידישקייט 
הָיְתָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים
הָיָה כֵּייף חַיִּים 

בַּבַּיִת שֶׁל הַבּוֹבֶּע
בְּנַחְלֶה
הָיְתָה נְשָׁמָה 
הָיָה הֲכִי מִשְׁפָּחָה