יום אחד נכנס אלי אחד המטיילים הישראלים, שנעקץ בקניית תכשיטים מזויפים בהרבה מאוד כסף.

הלכתי איתו לתחנת המשטרה. בעודנו יושבים במשרדו של מפקד משטרת הקאוסן בבנגקוק, נכנסה למשרדו מישהי מקומית שהיתה צריכה עזרה.

כשראתה אותי שאלה אם אני מהשגרירות. אמרתי לה שיש לנו כאן מרכז שעוזר לכל היהודים שצריכים עזרה.

אז היא אומרת למפקד: למה לא כל המדינות מקימות כזה מרכז סיוע לתיירים שלהם?

אמר לה המפקד בחיוך: "את לא מבינה, אצל היהודים זה עובד אחרת, הם ממש דואגים אחד לשני, כל מקרה שיש לי כאן שנעצר ישראלי, תוך כמה דקות מגיעים מכל הכיוונים ישראלים לשאול אותי איך אפשר לשחרר אותו. כשנעצר אמריקאי והוא כבר יושב כמה ימים, אני מרחם עליו ופונה לאמריקאי שנכנס לתחנה. הם בדרך כלל מסתכלים בתמונה של העצור - ואומרים לי: 'מצטער, לא מכיר אותו' וממשיכים הלאה".

•

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המעמד הגדול של מתן תורה בהר סיני. היינו מצפים ששמה של הפרשה יהיה 'מתן תורה' או משהו אחר שיזכיר את הנושא המרכזי של הפרשה. למרות זאת, הפרשה נקראת על שם יתרו - שממבט ראשון לא נראה שיש לו קשר למתן תורה?

בזוהר כתוב שהתורה לא ניתנה עד שלא בא יתרו והודה בקב"ה: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים". האמירה הזו של יתרו עוררה את הרצון האלוקי לתת לעם ישראל את התורה.

מוסבר בתורת החסידות שהסיבה לכך שהיו צריכים לחכות ליתרו, היא מכיוון שאחת הסיבות לכך שיתרו היה נקרא "כהן מדין", היא בגלל שהוא היה כומר של עבודה זרה והכיר כל עבודה זרה שבעולם.

אם כן, כשיתרו שמכיר את כל העבודה זרה מגיע ואומר "גדול ה' מכל האלוקים" - זה נקרא הפיכת החושך לאור, וכידוע יש יתרון גדול לאור שבא מן החושך.

זו בדיוק המטרה שניתנה לנו התורה בהר סיני. הרי התורה היתה קיימת גם לפני מתן תורה, האבות קיימו את התורה קודם שניתנה, והחידוש של מתן תורה היה הפיכת העולם הגשמי לכלי לאלוקות.

לכן, דווקא כשיתרו הגיע והודה באמיתתו של הקב"ה - זה היה העיתוי הנכון והפתח למתן תורה.

זה מלמד אותנו גם בחיינו אנו: תפקידנו להיות אור לגויים ולתת דוגמא אישית לכל אדם בעולם שיוכל לראות את הטוב שיש בדרך של התורה והמצוות.

כשמפקד משטרה תאילנדי נוכח לדעת שהעם היהודי הוא עם מיוחד, זו הכנה מצויינת לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום