הרבי: "האכלת עופות בשבת? כנראה נשתקע המנהג לגמרי"
המהר"ל היה מצווה לתת לילדים 'קאַשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים. לאחר מכן היה המהר"ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים".
הרבי העיר על כך בשנת תשמ"ט כי "לא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהוג כן. [ויש לומר מהטעמים לזה – מה שכתב אדמוה"ז בשו"ע (או"ח סי' שכד ס"ח) "יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך" (דפסק כהמג"א שאוסר, ולא כמו שמסיק בס' תוספת-שבת הובא באורחות-חיים שם, שכיוון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בכך), ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנגולים וכיוצא בהם שמזונותיהם עליך (כפי שהיה רגיל בדורות שלפני זה בעיירות הקטנות)].
"בכל זאת, הרי זה רק בנוגע להאכלת העופות, אבל בוודאי שיש לספר לילדים את כל הנ"ל, ובמיוחד – לנטוע בהם מידה טובה של רחמנות על בעלי-חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), "ורחמיו על כל מעשיו". (– ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 222)
בשנת תשמ"ח הגה השליח הרב שניאור זלמן ליברוב תליית "המעשה הוא העיקר" משיחות הרבי מידי שבת ב-770. בשנת תשמ"ח כתב כי המנהג בשבת שירה הוא להאכיל עופות (זאת בהמשך לדברים שאמר הרבי בשנת תשמ"ז). כשהכניס להגהה לרבי מחק הרבי מנהג זה וכתב:
"לא להעתיק כ"ז עתה - כי כנראה נשתקע המנהג לגמרי וכשם שמצוה כו' כך כו'".
(המענה התקבל בו' שבט תשמ"ח)
0
0
מאפשרים לכם לקבל
