"תפסיק להטריד פה אנשים על הבוקר". ומה קרה אחרי 3 שנים
לפני קצת יותר משלוש שנים, כשהתחלתי לצאת למבצע תפילין, היה יהודי שכשהצעתי לו תפילין - התגובה שקבלתי ממנו הייתה תגובה ממש ארסית וכועסת: "תפסיק להטריד פה את האנשים על הבוקר".
בתור אחד שהיה אז חדש בתחום, נפגעתי - אבל שתקתי.
מאז הייתי רק אומר לו 'שבת שלום' וזהו.
לפני כשנתיים, כשהתחלתי לחלק נש"ק, הוא ביקש בשביל הנכדות - וכך כל שישי.
לפני כשנה וחצי, חמי הצליח לשכנע אותו בפעם הראשונה להניח, בתנאי שזו תהיה "פעם אחת וזהו". מאז כל ניסיונותי לא הועילו.
פעם אחת הוא הגיע עם בנו שניסה גם הוא לשכנעו וזה פשוט לא הצליח.
בשבוע שעבר נגשתי אליו וממש בתחנונים בקשתי ממנו שיעשה לי טובה אישית ויניח. הוא לא הסכים וכדי להתחמק ברכות סינן: "בפעם הבאה".
"פעם הבאה זה עוד שבוע", עניתי לו.
הוא לא ענה והמשיך לתוך אושר-עד.
בשישי האחרון, כשהגיע - מיד נגשתי אליו ואמרתי לו: "הבטחת"! הוא ניסה להתחמק לרגע, אבל עמד במילתו וניגש להניח תפילין.
באותם רגעים מה שרציתי לעשות זה לרקוד מאושר, אבל ממש התאפקתי.
בהמשך הגיע יהודי, שלא כל שבוע מסכים להניח. לפעמים הוא עייף או בלי מצב רוח ויש פעמים שהוא מניח בשמחה. הפעם כשהצעתי לו, הוא ענה ששבוע שעבר לא חיכיתי לו.
אמרתי לו שאני נמצא בין השעות 8:00 עד 10:00 ואחר כך יש מי שמחליף אותי, אבל אותו זה לא עניין.
"אתה לא היית פה כשסיימתי את הקניות", הוא טען.
הצעתי לו שיניח עכשיו, אבל הוא לא הסכים: "אני מניח רק אחרי הקניות".
בכל השעתיים האלה אני כל הזמן בתנועה, הולך למאפייה ליד, למבנה ממול, נכנס לתוך הסניף, כל הזמן מחפש לתפוס יהודי פוטנציאלי... בזמן שאני מטייל בחניה, אני קולט את היהודי הזה מסיים להעמיס את הרכב ומתכונן לנסוע.
בהשגחה פרטית תפסתי אותו והוא אכן ניגש להניח.
סך הכל הנחנו תפילין ל-20 יהודים וחלקנו 115 ערכות נש"ק לרפואת גאולה בת חנה.
תמיד מפתיע.
אשריך כמה זכויות
נותן כח לעוד תמימים לצאת למבצע תפילין.