אחרי שחלץ את התפילין חיבק אותי חזק ואמר לי: "תודה!"
ביום שישי היה קר ומאוד גשום. למזלנו סניף אושר-עד בלוד מקבל אותנו בסבר פנים יפות ומכניס אותנו תחת צל קורתו.
שלמה המאבטח מזהה אותי ואת מענדי נסחבים עם השלחן וכל 'הסחורה', ומיד מפשיל שרוול.
כשהוא במשמרת - הוא תמיד ראשון, וזאת מבלי שאפילו נפנה אליו בנושא.
זה, כמובן, המצב הנוכחי. אבל לפני שנה וחצי, כשהצעתי לו לראשונה - התשובה שלו הייתה: "מה לי ולדברים האלה?! אנחנו הונגרים, לא היה את הדברים האלה בבית שלנו וזה לא מדבר אלי".
גם בשבוע שאחריו קבלתי אותה תשובה, אבל בשבוע השלישי חברי נתי מלכא הצליח לשכנע אותו שאין לו מה להפסיד - ומאז הוא באמת לא מפסיד.
אחריו מגיע יהודי שעד לפני שנה בערך, אולי אפילו יותר, היה מניח אצלי כל שישי ואפילו היה משכנע אחרים, אבל כבר למעלה משנה הוא אינו מוכן להניח בשום פנים ואופן.
ביום שישי בבוקר, כשהצעתי לו, הוא חייך אלי וניגש מיד בשמחה, בירך בקול-רם "להניח תפילין" ואמר את ברכת קריאת שמע לאט ובכוונה.
אחרי שחלץ את התפילין חיבק אותי חזק ואמר לי: "תודה!"
קשה לתאר במילים את מה שהרגשתי באותם רגעים.
סך הכל הנחנו תפילין ל-24 יהודים וחלקנו 122 ערכות נש"ק לזכות גאולה בת חנה לרפואה שלמה.
יש קצת תמונות בהם נראה שהתפילין (בעיקר של יד) לא מונחים במקום
1
0
מרגש לראות את כל האנשים מחייכים עם התפילין
2
0
מאפשרים לכם לקבל
