ש' בן מרדכי | יום י"ט טבת ה׳תש״פ 16.01.2020

'בנימה אישית' עם ר' פרץ בלוי: לא לשחק ברוגז עם הטכנולוגיה

לרגל כ' בטבת, יום פטירתו של הרמב"ם, מארח המדור 'בנימה אישית' את הרב פרץ אוריאל בלוי, העורך הראשי בהוצאת 'חז"ק' ומנהל • על אביו הרב טוביה בלוי, על ר' אוריאל צימר שעל שמו נקרא, זיכרונות ילדות, הרמב"ם מהדורת חזק, ספר המצוות ללומדי השיעור היומי, מחקר שעומד על הפרק, מהו האתגר המרכזי של דורנו וכיצד מחנכים ילד כפי שצריך • ויש גם חמש עובדות שלא ידעתם עליו
'בנימה אישית' עם ר' פרץ בלוי: לא לשחק ברוגז עם הטכנולוגיה
הרב פרץ בלוי (צילום ארכיון, COL)

כרטיס ביקור

הרב פרץ אוריאל בלוי, עורך ראשי בהוצאת 'חזק' ומנהל בית הספר העל-יסודי בית 'חנה בירושלים. בן 56, מתגורר בירושלים ולו 10 ילדים, ונכדים.

אוריאל צימר

עילוי ואישיות מחוננת ומכוננת. ממעצבי האישיות של מו"ר אבי שליט"א בהשקפת עולם, בדרכי החשיבה ובמשיכת הקולמוס. כוכב שביט ששובלו בוהק. דמות מרתקת ורבת אשכולות. בלתי נתפס איך במעט שנותיו ביקר והפנים עולמות תוכן, תרבות ורוח רבים ומגוונים, לעומק לרוחב ולאורך.

מכולם הוציא את היקר וייבא לד' אמות של חב"ד והרבי, וזיקק רוח חבדי"ת סוערת וייחודית שהופצה לעולם כולו ולדורות. דמות השראה עבורי אישית כנושא יחיד את שמו שכן נפטר ערירי. אגב, בגלל שאני היחיד שנושא את שמו ושמי הוא גם פרץ, בטוחים רבים כי גם אוריאל צימר שמו היה פרץ אוריאל, וכך גם השתרש באתרים ובכתובים רבים. אין משפחה שתתקן... לכשעצמי אני אומר, כי גם אם שמו הרשמי לא הכיל את השם פרץ, הרי זה חיבור הולם וכמעט ומתבקש, והנח להם לבני ישראל.

בית חנה

את ה"בית חנעס" הקים אבא. בית חנה היסודי פתח את שעריו בשנת הלימודים תשכ"ו, השנה העוקבת לפטירת אם המלכות הרבנית חנה נ"ע, וכשבגרה הכיתה החלוצה, שמונה שנים לאחר מכן, וכבר עלתה מכיתה א עד כיתה ח' - היא זו שגם פתחה בתחילת תשל"ד את שעריו של בית חנה העל יסודי והייתה לכיתה ט' ובהמשך לי"ב הראשונה. 

זכינו אני ורעייתי להמשיך לפתח ולנהל את הבית חנעס. רעייתי מנהלת את היסודי כבר למעלה משני עשורים, ואנוכי כבר זמן דומה נמצא בעל יסודי, תחילה כיד ימינו שלא אבא וכיום כמנהל הרשמי. בית חנה בירושלים הוא בית חינוך פורץ דרך, אחראי על ניסוח הקוד של חינוך מתקדם לבנות ביחד עם שמירת מסורת חסידית "ירושלמית" מסורתית ברורה.

נכסים חינוכיים לא מעטים הונחלו על ידי 'בית חנה' לכלל חינוך בנות חב"ד בארץ ואף בעולם, מהם שהושגו במלחמות עקרוניות מול הרשויות, כמו ההכרה המלאה בתכנית ייחודית במקצוע 'תורה שבעל פה' לתעודת בגרות שתכלול מרכיבים המתאימים להשקפת העולם של הרבי ובמיוחד את ספר התניא כהיבחנות חובה מטעם משרד החינוך. על הפרוייקט הופקדה על פי דרישתנו מורה ותלמידה של בית חנה ירושלים.

בימים אלה אנו גם מגבשים חזון פורץ דרך גם בתחום התקשורת האישית והטלפונים החכמים הניידים. אנו מכינים תשתית חינוכית, משפטית וטכנולוגית שתהווה בשורה מחוץ לקופסא...

הרמב"ם

משה רבנו. נשר גדול שדואה לשמים וסולמו מוצב ארצה. פלא הפלאים. בשר מבשרינו וחלק מחיותנו. הרבי שילבו בתוך שלשלת היחס של רבותינו נשיאנו וארג את משנתו באתוס החב"די. דמות שעיצבה את כל העם היהודי וללא האיש הזה עם ישראל היה נראה אחרת ועולם התורה היה נראה אחרת. האישיות המשפיעה ביותר על העולם הרוחני האתי והפילוספי של העולם כולו, משיח שגאל את העולם לרמה גאולתית מסויימת. תורתו והגותו ואפילו שפתו מתמשקים ורלוונטיים בכל רבדי החיים. אינני סבור כי יהודי יכול לעבור יום מבלי לחשוב עליו, אם כרצון ואם באופן מזדמן.

אנו כחסידי חב"ד זוכים ללמוד פרקים מתורתו בכל יום כחוק בל יעבור. תורתו הגותו ואישיותו רלוונטית ומשפיעה באופן מכריע על היום יום.

הוצאת 'חזק'

יוזמה משפחתית שגידלה כנפיים. קריאת השמחה וסיסמת 'חזק ונתחזק' המהדהדת אלפי שנים את סיומו של ספר תורני - הפך לסמל של הפקה והוצאה לאור איכותית ברמה גבוהה. מעבר ל'שם של חברה', זהו היגד המהדהד ומעודד את ההנגשה האינטלקטואלית הנכונה של ספרים בתחום המרחב החבד"י, והפקה יוזמתית ופורצת דרך. ספרי חזק מונחים על השולחן ואת המדפים משאירים לספרים מהוצאות אחרות...

את התפעול לקח על עצמו גיסי היקר, הרב אליהו וילהלם, אני מתפקד כאיש התוכן והעורך הראשי. החברה חוגגת בר מצווה, והיא מעין מכון אינטלקטואלי יישומי שמצליח לעמוד על רגליו על בסיס מודל עסקי, ללא עזרת תורמים, וניזון מחוליתו. חבל רק שבמשך כל השנים הללו בקושי גירדנו רק עמוד אחד מתוך רשימת היוזמות שאנו חולמים עליהם. 

אני מתפלל ליום שבו יגיע יזם ו"יאפשר לנו להשתולל" ולממש את החלומות הגדולים. אין לי ספק שאם הוא ניחן בקצת סבלנות ובמבט חזוני הדבר גם ישתלם לו עסקית... באופן אישי 'חזק' מאפשרת לי למלא מצברים ולהתעסק בעולמות תוכן תורניים ומחקריים, ומשמשת לי עוגן הצלה מלשקוע בבעיות הציבוריות שפוקדים אותי יום יום. שולחן הכתיבה מאפשר לי למלא ריאות וחמצן לקראת ההתמודדות האתגרית בתחום החינוך והשרידות התפעולית הציבורית, כך שזה גורם מתרים גם להצלחה בתחום החינוך...

'חזק' מעיזה למתוח את מעגל הפקות הדפוס ולהפוך את מה שנחשב היה כנועז – לשגרה ולנורמה. רק לאחרונה יצא לאור ה"תקון קוראים" שמנחיל את כתב המיוחס של אדמו"ר הזקן לכל, ואין לי ספק שתוך כמה שנים זה יהפוך ל"אלף בית" של חב"ד, ויעשה סוף להיסוסים ולוויכוחים שהיו לחסמים. בהכנה עכשיו סידור חבד"י מונגש מועשר בתכנים רלוונטיים ואינטלקטואלים לעמך ישראל באי בתי חב"ד.

זכינו גם להפיק את ה'דבר מלכות' מראשית עריסתו, כשכיום כל חוברת מכילה חומר וטקסטים מגוונים ומורכבים ביותר מכל עולמות הפרד"ס בכמות של ספר בן 500 עמוד, כך בכל שבוע... זו התמחות בלתי רגילה.

רמב"ם מהדורת חזק

פרי הביכורים של 'חזק'. גיבשנו צוות מסור שעבד במלא המרץ והלהט והפקנו מוצר שמצריך סוללה של מומחים. הספר הנגיש והחביב את תקנת הרמב"ם על אלפים, אך לא פחות מזה הוא שרטט את ה'גִידְל' של התקנה הקדושה. לדעתי הוא כיוון באופן מושלם לכל הוראותיו של הרבי בכל הקשור לתקנה ולספר משנה תורה. נכללו בו לדוגמה כמיליון מראי מקומות מתוך פרוייקט המראי מקומות למשנה תורה, אותו יזם הורה וליוו הרבי באופן אישי ועד להוצאת 'רמב"ם השלם חזק' הוא היה כאבן שאין לו הופכין.

הפרוייקט היה מחלוצי נוסחאות הרמב"ם המדוייקים כשהם מונגשים לכל, על בסיס כתבי יד המדוייקים של תימן. ראשוני כרמב"ם מנוקד בכרך אחד. הוא הביא את ביאורי הרבי על הרמב"ם באמצעות מדור ה"עיטורים" לכל העולם כולו. בימים אלה שוקדים על מהדורה חדשה, על אף שכבר עשור שלם שלא נס ליחו של הספר, אך הגיע העת.

ספר המצוות ללומדי השיעור היומי

אנשים לא שמים לב שתקנת הרמב"ם עשתה מהפכה גם כלפי ספר המצוות של הרמב"ם. זה היה ספר שכוח, ומלבד כמה מצוות שנלמדו בבתי הספר של הממ"ד – כמעט ולא נגעו בו. וההפיכה מתחילה כבר בשינוי סדר המצוות מהסדר המקורי...

הרעיון שלנו היה לסדר את המצוות בסדר של הלכות 'משנה תורה', וכמובן שגם שילבנו ביאורים והפניות לביאורי הרבי ועוד. כיום צעירי חב"ד באה"ק מפיקים אותו באופן שיתאים לשלוחים. הזכרון החרוט ביותר שקשור עם ספר זה הוא פנייה של אבא לקבל עבור בנו את קובץ המחשב של הספר כדי שיפיק ממנו "ספר המצוות בכתב ברייל" עבור בנו שאינו מרפה ממנו כי רוצה ללמוד כל יום את השיעור בספהמ"צ. עד עכשיו עולה בי צמרמורת שחוויתי בעת הבקשה הראשונה לפני כעשרים שנה.

תרגום 'היום יום'

זה היה בשנת תשמ"ט. היום יום הוא אחד מהצדיקים נסתרים: מציג חזות של "ספרון חביב של אמרות כנף", אך הוא כור גרעיני. 

 משנחשפתי לעוצמות שבו, לא יכולתי לראות בשוועת עמי.  כבן לאב שהתעסק רבות בתרגום תורתו של הרבי, שיחות, מכתבים כלליים וכו', שהיה ל'מתרגם של הרבי' - לא הצלחתי להבין איך תורה מונחת בקרן זווית ואיננו מביאים את האור הענק הזה לכולם. באותו זמן, שנת תשמ"ט, התקיים חידון ארצי וכנס ענק של ילדי ישראל לספר המצוות, הצעתי למארגנים כי יחלקו שי לכל המשתתפים את לוח היום יום בעברית... זה היה כחודש לפני האירוע.

משקבלתי הסכמה, נגשתי למלאכה, ובתנאים של אז זו הייתה עבודה של יום ולילה. המהדורה הראשונה הופיעה לכנס. הקשר המיוחד לספר התחיל בעיקר בשנת תשמ"ג בהיותי ב'קבוצה', אז חברתי להרה"ח ר' מיכאל אהרן זליסון, "מר היום יום", סייעתי לו בהוצאת ספריו, ואף כתבתי בחלקם את המבוא...

מאז שנתוועדתי לעוצמות והאוצרות הגנוזים בו, נשאבתי למחקרים מרתקים ביותר הקשורים ללוח היום יום, ובאמתחתי הרבה ממצאים חשובים ומרתקים ביותר, המאלפים חכמה בינה ודעת. העיסוק בספר לימד אותי כמה "כתבית יהבית" יש בספר הזה, והדיוק הוא ברזולוצייה כמעט מקרוסקופית – עד לתצורת האותיות, מיקומם של הקטעים. הרבי פשוט ספר מילים ואותיות ודקדק על קוצו של יוד... אגב, בטעות מייחסים לתוכן שב"לוח" שייכות לאדמו"ר הקודם, ומציבים את הרבי כ"עורך". זה לגמרי לא נכון, הרבי בתחכום משתמש בטקסטים של אדמו"ר הקודם לחיבור שלו עצמו. די אם נזכיר את העובדה המאוד פשוטה, שאף "פתגם" לא מופיע ב"לוח" כציטוט מדוייק מהמקור.

חיידר 'תורת אמת'

עוד תחנה שבה למדתי את סוד החיבור לאוכלוסיה החרדית הירושלמית בכללותה. בזמני בקושי למדו בו ילדים מבתים חב"דיים. גם הוא הוקם ב'צו התקשרותי' של אבא, שאת כל מוסדות חב"ד בירושלים הקים משום שהיה לו ברור לגמרי שאין מצב שילדיו ילמדו שלא במוסדות של הרבי... אחי הבכור רבי יעקב הוא כיום מגדולי המחנכים שם. ברור לגמרי שאופרציה ששררה בשעתו לא הייתה שורדת היום שעה. 

במבט לאחור נראה לי שהרבי היה זה שאמר לנו שם "גדל"...אך בכל זאת זו באר ששתיתי ממנה הרבה מים חיים. אולי הצמידות לישיבה והשהות ברדיוס של השלוחים לתורת אמת היו להם חלק לא מבוטל בגיבוש האישיות. מי יודע?

שכונת פאג"י

 גוב אריות, במובן החיובי. כילד וכנער גדלתי בחממה מיוחדת במינה. זו הייתה שכונה 'משפחתית' בכל המובנים. משפחות המייסדים היו מהשכבה האינטלקטואלית הגבוהה. אך הייתה בה פתיחות להחלפת דעות, לוויכוחים לדיונים. הילדים היו 'היידפארקים'. כל אחד סחב מהבית דעות, השקפות, תובנות והשקפות חיים - ומכל זה עוצבנו אנחנו הילדים.

אני הייתי "דובר חב"ד", וכל יום הייתי חוזר הבייתה עם "קושיות" ומשווק למחרת את מה שאבא ענה לי בשפת ילדים. לא אשכח כי על הטענה החמורה ש"בחב"ד לא מקשטים את הסוכה" – אמר לי אבא: "תגיד לילד שכשאבא שלו ישים פעמונים על התפילין של ראש שלו – בחב"ד ישימו קישוטים על הסוכה"...

כשהתבגרתי הבנתי איך מקופלת בתשובה הילדותית עמקות רעיונית. זכיתי גם לגדול בבית כנסת חב"ד על כל גלגוליו, עד למהדורת ה'בית חנה' שלו ברחוב אוריאל... (כן, על שם אוריאל צימר). שם השתדלתי שלא לפספס שום דיון שיחת רעים או וויכוח לוהט שניטש בין דודי ר' עמרם לר' זעליג פדלמן זכרונם לברכה. לא נראה לי שיש ילד אחד בעולם שזכה לעולם הבא הזה. 

רב השכונה היה דודי הגאון רבי יעקב ז"ל, ובכל ליל שבת היו מתאספים האחים ר' יעקב, ר' עמרם ואבא ועורכים סיבוב שכונתי עד גבולות העירוב הפנימי של ר' יעקב. זה היה טיול של סיעור מוחין בתחומים רבים, מעולם ההלכה, הרבנות, הכשרות, החינוך, ואיך לא – דיונים פוליטיים מרתקים...

קהילת חב"ד נווה יעקב

קהילה חמה ומתוקה. מתקיים כאן עשרות שנים כולל 'תפארת שמשון' ללימוד חסידות יום יומי, אותו יזם ומפעיל אבא. הקהילה ממוקמת בתוככי השכונה הכי ליטאית בירושלים, ומשמשת כמקור לקירוב לחסידות ולרבי. עשרות התקרבו. רבים באים לשמוע בכל שבת קודש שיחה של הרבי על פרשת השבוע שחברי הקהילה מוסרים בתורנות לפני קריאת התורה, עשרות שנים.

הרב טוביה בלוי

אדוני אבי מורי ורבי, מי שזכה לחיות כיובל שנים, את ליבת שנות חייו הבוגרים והשיאניים, מגיל 18 ועד לגיל הפנסיה, בצלו של הרבי ממש בחיים חיותו בעלמא הדין. לא מש מתוך האוהל לרגע. גם כיום כל שיחו ושיגו הוא רבי-רבי חסידות-חסידות. אין שום דבר מלבד זה בעולמו.

בילדותי חוויתי יום יום את הקשר האמיץ הזה, אם זה בדוברות של כל הוראה או התוועדות, אם בהפצת הודעות לתקשורת, אם בתרגומים לשיחות ולמכתבים הכלליים, אם בעסקנות בשלמות העם הארץ והתורה. יום יום שעה שעה. זהו חלב האב שלי. אם יחתכו את אצבעו תזרום התקשרות לרבי. את כל חושיו וכשרונותיו המופלאים גייס ונתן למען מימוש רצונותיו של הרבי. סמל ודוגמה להתנזרות מחמדות העולם הזה, בז לממון ולא דרש לעצמו מעולם אגורה שחוקה מעבר למשכורת עבודתו, רואה במטבע רק את הצד שנועד למימוש מטרות של קדושה וצדקה.

כמה זקוק היום הדור לאישיות שכזו כמי שיודע לכוון לדעת עליון! יתן לו הקב"ה אריכות ימים ושנים טובות ונחת מצאצאיו ביחד עם אמי מורתי שמסרה נפשה על חיים אלה.

חינוך

ההנחייה "חנוך לנער על פי דרכו" מחייבת שינוי והתאמה לנער ולדרך העכשווית. אתגר שנראה שמעולם לא היה כל כך מורכב. חובה לחשוב מחוץ לקופסא – כי גם הדור חושב כך....

תודה לקל זכיתי לגדל ביחד עם רעייתי בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות בדרך שהורה הרבי, אך החינוך דורש עומק ויצירתיות וכמובן סעייתא דשמיא. אי אפשר להבנות על "נסיון העבר". חובה לחשב כל רגע מסלול מחדש. אם כתוב בהיום יום שצריך כל יום במצוות עשה לחשוב על חינוך הילדים, היום העירנות הנדרשת היא 24 שבע.

ארבע הגישות והשפות שאנו לומדים בהגדה של פסח איך לדבר עם ארבעת הבנים או השפה שלמדנו איך ללמוד עם הבן החמישי, זקוקים לחדשנות ולייצוא לגישות רלוונטיות ויצירתיות.

ספריית 'היכל מנחם'

זכיתי להיות ממקימיה של 'ספרית חיה מושקא' שהוא הגלגול הראשון של "היכל מנחם". יזם אותו בן דודי הרה"ח ר' בנימין  זילברשטרום ביחד עם הרב יוסף יצחק הבלין. במו ידינו בנינו שם את הארונות הראשוניים. מרכז להפצת מעיינות חב"ד בירושלים. זה היה מקום שבו נוצרו קשרים עם "מתקרבים" רבים.

עד היום מזכירים לי מידי פעם שיחות אישיות שקיימתי בזמנו עם פלוני או אלמוני. משם העצמתי את הפרדיגמה של הצורך בגישה מיוחדת לציבור החרדי. החל מה"דברים הקטנים". כך לדוגמה,  שם נולד במחשבתי הרעיון להוצאתו לאור של ה'תניא עם המורה שיעור' בשוה"ג, שזה נחשב בשעתו לתעוזה. נוכחתי בצורך כי מצאתי את עצמי לא פעם מקדיש זמן רב להדריך "מקורבים" כיצד ללמוד את השיעור היומי בתניא.

שם כתבתי את ההצעה לרבי ומאז הכל היסטוריה. אני נזכר שברוב חוצפתי משראיתי שהנהלת ה'היכל' אינה ששה על הרעיון בלשון המעטה, יצרתי ערוצים עוקפים ושלוחים אישיים (חברים ומשפחה) להכניס אל הקודש פנימה את  הרעיון ובו גם הנימוק מדוע הוא נדרש במקום כמו היכל מנחם... לאחר מעשה כבר סלחו לי. עובדה, כבר 30 שנה, בכל המהדורות של 'תניא היכל מנחם' מקפידים לכלול בהקדשה מיוחדת את שמי, כ"זכרון עולם".

אתגר הדור

מציאת הדרך המושכלת לאוריינות טכנולוגית ראוייה מועילה ומתכתבת עם תנאי השולחן ערוך. יש לגשת בעוז ותעצומות ולתפוס את השור בקרניו. אין טעם לשחק ברוגז...

אדרבה, מהרבי למדנו כי אם זה ירד לעולם – זה קודם כל כדי לגייס את זה לכיוון החיובי. כבר הגדיר משפיע את הטכנולוגיה כ"שיא קליפת נוגה". מן גדר נוסף של קליפה שבתניא עדיין לא נכתבה המתודיקה הטיפולית המסודרת, אבל חובה קודם כל להפנים כי זהו עולם שנע ברגע כמימרא בין שיא של קדושה לחלילה שיא הפוך... "קליפת נוגה של חרב המתהפכת". ולחשוב שכל זה "נפל עלינו" דווקא  כשאנו אחרי ג' תמוז... עלינו לקחת אחריות, כי אם אין אנו מי לנו?

זיכרון ילדות

הביקור הבלתי נשכח בהקהל תשל"ד אצל הרבי. אי אפשר שלא לציין כי היה זה ה'הקהל האישי' של הרבי, שבשנה לפני כן אמר בפשיטות לאבא: "שנה הבאה זו שנת הקהל ובטח תבואו עם כל המשפחה"....

מבחינה היסטורית זה היה תחילה של מימוש כל 'מבצע הקהל', כאשר הרבי נוהגו ב"ואני המתחיל". מי חלם אז על חסידות של נסיעת משפחות. מסתבר שהרבי הוא שחנך את הערוץ הזה, ודרכנו... כילד שובב זכיתי להעלות כמה חיוכים על פני כ"ק...

משאלה אישית

משווע למנהיגות חבדי"ת בעלת אומץ ומעוף. כזו שתתעסק עם הדברים האמיתיים, בעיניי החשוב ביותר הוא הישיבות הגדולות... משהו צריך לקרות. יש שם עוצמות ואנרגיות שאין בשום מקום בעולם, אבל משהו אינו מתכתב עם ההוויה שלנו....

יש להביט למציאות נכוחה ולטרוף קלפים, ואינני מתכוון חס וחלילה לפגוע בקדושת התורה ולהכניס חלילה לימודי חול. גישה זו, שגם עליה שמעתי, יש לדחות על הסף! לא פעם אני חושב על דרכים יצירתיות שלפחות ינסו לשנות את תרשים הזרימה.  אך כיון שאין זה תחום אחריותי אעצור בלשוני.  

זה דורש מנהיגות כי לעניות דעתי, הגרעון הנצבר בעיצוב אישיותם של הבנים יש לו השפעה עד חיי המשפחה החבדי"ת.

מחקר שאתה עוסק בו כעת

למעשה אין יום שאינני חוקר נושא מזדמן, גם פונים אליי אנשים שונים בשאלות ובקשות, ביניהם גם מתקרבים לחסידות ואני מנסה לעזור.  באופן די טבעי אני נוטה לחקור נושאים שאיכשהו נושקים עם העולם החבד"י, אך לא פעם מתרחבים קווי הגזרה...

אבל תחומי המחקר הישירים שבהם אני עוסק כרגע הם קודם כל מחקר בתחום החינוך, שהחילותי בו בלימודיי האקדמיים והוא צבר תהודה והתעניינות ואף הצגתי אותו בכנס בינלאומי. אני מעמיק בו מאוד משום שיש בו היבטים מאוד רלוונטיים למנהיגי חינוך, ובמיוחד צופי פני עתיד. זהו מחקר איכותני על תפקיד מחנך כיתה, המשמעויות והנגזרות גם בעולם החינוך המתהווה ובעיקר בגיבושו לקראת החינוך העתידני, שגם בו אני מתעסק רבות.

בתחום התורני או יותר נכון ה"פיקנתּו‍ֹרה" אני מנסה לבדוק מהו סוד כוחו וסמכותו של חומש מהדורת תורה תמימה, שאומץ בקהילתנו כבר סמכא לכל ענייני המסורת, החל מניקוד, טעמים, הפסקי קרואים שאצלנו יש לזה השלכה גם לשיעורי החומש ב"חת"ת" ועוד. אני מבקש לעלות על מקורות הסמכות של עורך החומש או עורכי החומש שי"ל בתרס"ב, והתחבב כל כך כולל על הרבי, שעובדת השתמשותו בחומש זה היא שגרמה לקודקס המסורה שלנו...

מבחינה ארגונית ותפקודית טוב שכך, שכן זה קטע את כל הוויכוחים. כך לדוגמה היה קל לנו להיתלות בכך לצורך הפקת חוברות ה'דבר מלכות', הוצאת לאור של החומש המיוחד שלנו, ושל ה"תיקון" שלנו... כל שזו עובדה קיימת,  אך מבחינה מחקרית הדבר מעניין וחשוב, האם זה הרב ברוך עפשטיין מחבר הפירוש 'תורה תמימה' או אביו רבי יחיאל מיכל?.ואולי בכלל הבחור הזעצער של דפוס האחים ראם בוילנא? 

 רצוי מאוד והגיע הזמן לפענח את הדבר עד תומו.... לפני כמה ימים ניסיתי לחקור ולשרטט מהו האירוע או המסמך המכונן של "תקנת החת"ת", כיון שאין קול קורא מסודר מהאדמו"ר הקודם, וחלוקת התניא הייתה רק במקביל להופעת לוח היום יום בשנים תש"ג ותש"ד, כולל עבור היום יום חלק שני שלא יצא... 

מתי "נקבעה התקנה"? הרבי הריי"ץ, שנחשב למחולל התקנה, עד כמה שידוע כלל לא מזכירה ומתייחס אליה כ"תקנה" או כדרישה במכתביו כפי שהרבי נהג. אם נבדוק ב"שלשלת היחס" בפירוט פועליו של אדמו"ר הקודם לא נמצא איזכור ל"תקנת החת"ת", למרות המתבקש, משום שהוא אולי ההוראה והתקנה הכי משפיעה על אורחות חיינו. ואולי זו תקנה של הרבי בכלל שכדרכו בקודש "התבסס" על מכתביו ושיחותיו של אדמו"ר הקודם? 

אם כנים הדברים הרי שהרבי כנשיא וכמתקן תקנות ראשיתו בתש"ג...

בנוסף כמובן אני חוקר ומעיין מידי פעם לצורך התקדמות בפרוייקטים הקשורים לספרים שיצאו בע"ה בעתיד.. אלה דורשים עיון וחקר תורני מעמיק ולוואי שיכולתי להקדיש לכך יותר זמן.

ספר שבשלבי עריכה

ספר? לפחות עשרה ספרים.... זה לא המקום לפרט, אך אני מבדיל בין ספרים שיצאו על ידי 'חזק', שבהם חלקי הוא כעורך ליזום, לקבוע את המתכונת, לכתוב מבואות מחקריים, להכריע על שאלות תוכן, לנסח, וכו' שהם מונחים על שולחן העריכה  – לבין ספרים שהם אמורים להיות פלטפורמה יצירתית שהם מהחל ועד כלה יוצאים משולחן העבודה. 

המחשב והמגרות עמוסים בחומרים שבעתיד בע"ה יהפכו לספרים, ביניהם אני מקווה בעלי חזון ובשורה משמעותיים. דוגמה קטנה: חידושים בנגלה בחלק ההלכה והעיון מתוך ספרי החסידות והדא"ח של רבותינו נשיאנו ולא בחלק האגדה שבתורה. 

אבל מה שיקבל עדיפות בע"ה ראשונית הוא הספר "יד ביד", שיכיל סקירות מעמיקות, מחשבתיות וגם היסטוריות, בכל המתממשק עם הציר והחיבור שבין תורת ונשיאי חב"ד (בגימטריה י"ד) לרמב"ם ולספרו שהבולט הוא היד החזקה. זוהי מסכת מאלפת של יחסים הדוקים ומערך של כלים שלובים שמשרטטים "תורה חדשה" ומופלאה.

גרעין הספר כבר נשתל במבוא (הבחורים הצעירים אוהבים לכנותו מבוך...) לרמב"ם 'חזק', אך מאז הצטברו אצלי מחקרים ותובנות בהיקפים עצומים, והגרעין הצמיח עצי חיים שצמרותם מגיעים השמיימה. בספר זה, שיכיל בע"ה מאות עמודים גדושים (אשתדל מאוד שלא יגלוש ליותר מכרך אחד),  ברור לי שיתגלה פסיפס אדיר ונהדר ובשורה של ממש.

5 עובדות שלא ידעתם על הרב פרץ אוריאל בלוי:

  1. את ספר המצוות ללומדי השיעור היומי, הכנתי לדפוס כתוצאה מהיכרותי עם רעייתי, כאשר נוכחתי כמה מתיש עבור בנות ונשי חב"ד משימת העלעול והחיפוש בלימוד השיעור היומי.
  2. בערב י' שבט הבעל"ט יתקיים דיון מאסף בבית משפט העליון לעתירה שהגשנו נגד המל"ג ושר החינוך בעקבות הדרת תלמידות בוגרות בתי ספר חב"ד בירושלים בכפר חב"ד ובנחלה מללמוד כתלמידות מן המנין במכללות החרדיות.
  3. בכ"א באדר הבעל"ט תתקיים חתונת בתי עם החתן התמים יצחק פרץ ב"ר דוד פלדמן, המשלים 3 דורות של "פרץ" (שמו של מו"ח הוא הרב אליהו פרץ זילברשטרום). ובאופן אקראי, עת שלפתי את תעודת הנישואין שלי לצורך הסדרת תעודת הנישואין לזוג הצעיר -  נחשפתי לעובדה המדהימה כי סבא-רבא של החתן שעל שמו הוא נקרא, המשפיע הרב יצחק פרץ ליפשיץ ז"ל (חמיו של יבלחט"א הרב פייטל סודקביץ, סב החתן), חתום כעד נישואין על התעודה שלי ושל רעייתי...
  4. לכבוד תחילת השנה האזרחית: ט"ו אלול תרנ"ז, שהוא כידוע יום התייסדות תומכי תמימים, הוא גם ה-1 בספטמבר למניינם באותה שנה (1897), וזאת עם נזכור שבאותם ימים תחת הצאר הרוסי הלוח האזרחי היה לפי הלוח היוליאני... אני משתמש בזה בעת פתיחת שנת הלימודים ב"תומכי-תמימות-בית-חנה"... ואם כבר אז  עוד משהו: כיון שאני חלש בזכירת תאריכים עשה עמי הקב"ה חסד וקבע את לידתי בתאריך שקל לזכור אותו גם בתיארוך עברי: כ"ד סיון כ"ד, וגם בתיארוך אזרחי: – 4.6.64 ....
  5. את החנוכייה שלי יצר האומן ר' הירשל פקר מי שיצר את "חנוכיית הרמב"ם" בבית חיינו, שעל פי דרישתי שילב בה עוד רעיונות ואלמנטים שהסקתי מתוך שיחות הרבי שיש לשלבם - כולל בקשה מיוחדת שניתן יהיה להפוך אותה למנורה בת ז' קנים בעת הצורך....
הוסף תגובה
12 תגובות
1.
שלום בן מרדכי אין לי מושג מי אתה אבל אתה...
כ' טבת
col התחלה משמעותית ואף חיובת שלכם בשילוב צוות כה מוכשר!
2.
מדהים!!!
כ' טבת
קראתי בלי נשימה! כמה פרוייקטים על כתפי אדם אחד..שה' יתן הרבה כוחות לדברים הטובים הללו!!
3.
היום יום של הולדתך מעיד על עיסוקך
כ' טבת
4.
יישר כח גדול
כ' טבת
כתבה מדהימה! לכ' הרב טוביה שליט"א בברכה שיאריך ימים על ממלכתו עם כל יוצאי חלציו ומוסדותיו ההולכים בדרכיו דרך סלולה של רבינו נשיאנו ביד רמה - בריש גלי! ביודעי ומכירי קאמינא.
5.
הוספה קטנה.
כ' טבת
בין הררי המלל, הפרויקטים, תאריכי הנישואים והלידה העבריים והלועזיים שכחתם לציין שהרב בלוי הוא קודם כל עניו, איש צנוע ונעים הליכות. סתם,שתדעו.
תכיר
כ"ב טבת
תכיר אותו קודם ואז תגיד
6.
מרתק
כ' טבת
7.
בחורים
כ"א טבת
אשתדל לגעת בכמה נקודות בנוגע לנכתב כאן א.בדגש על ישיבות גבוהות,הצוות הבכיר צריך להבין שכמו שבחור מחויב לסדרים כך הנפש שלו צריכה את המגיע לה. ,בחור שיושב יום שלם ולא משנה מיהו חייב לעשות ספורט-הליכה בריכה כדורגל וכו'.ישנם ישיבות בחו"ל שמבנות את זה ומאפשרות זאת ב.הצוות צריך להכניס מבצעי לימוד תקופתיים לחודשיים מקסימום עם פרסים שווים כדי ליצור תמריץ לבחור להגיע ליעדי לימוד בכיף. ג.בחור צריך שיהי לו אוזן קשבת כשהוא יודע שבכל עת הוא יכול לגשת לרב שלו ולדבר איתו בפתיחות-כדי שזה יקרה הצוות צריך להגיע לבחור! לדרוש בשלומו,וכן,גם שיחת חולין מותרת. ד. ליזום יציאות כיתתיות כמו נחל או משחק קבוצתי כדי להגביר את הקשר בין התלמידים. אני בטוח שבחור שיקבל את המענה שמגיע לו יהיה לו חשק לקום בבוקר ללמוד ולמשגיח יהיה הרבה פחות עבודה! והלוואי שזה יקרה.
8.
לא לשחק ברוגז עם הטכנולוגיה
כ"א טבת
מי משחק? רק מירושלים מגיעים הקולות האלה. טוב לשמוע מירושלים קול שונה...
9.
תיקון טעות
כ"ב טבת
את בית חנה יסודי הקימו ר' זליג סלונים, ר' שמואל הלפרין ור' נחום רבינוביץ.
10.
כל הכבוד col!
כ"ב טבת
נראה שאתם בכיוון הנכון!
11.
מרתק ומקצועי
כ"ב טבת
מהיכרות אישית רבת שנים עם הר' פרץ בלוי מדובר באדם מעניין מרתק מאד. שכחתם לציין כי חוש ההומור הוא אחד החושים החזקים אצלו.. כתבה מקצועית שמעלה את הרף שלכם ובאמת חידשה לי נקודות שלא ידעתי..
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.