כתבי 'קול ישראל' ביקרו השבוע לפני 53 שנה, בשנת תשכ"ז, בכפר חב"ד. הם היו שבעי רצון כשביקרו בבית הספר למלאכה ושמעו מתלמידי בית הספר לדפוס על הישגיהם, אבל כשהגיעו לישיבת "תומכי תמימים" שבכפר, פחות אהבו את אשר ראו - מאות בחורים השוקדים על התורה מבוקר ועד ליל. הבחורים השיבו על טענותיהם בדרכי נועם, אך הם המשיכו בשלהם.

יצחק ירד, פרסם בעיתון 'הצפה' מאמר נזעם על השידור.

הוא תיאר את אשר התרחש בו:

"כמה צער ובושה אחזו במי שהאזין ביום שלישי כ' טבת דנא, כאשר שודר ב"קול ישראל" השידור-החי מכפר חב"ד. כאשר ראיינו תלמידי בית הספר לדפוס, הרגישו שהמראיין שבע נחת, כאשר שמע מפי המדריך שלתלמידים הבוגרים מביה"ס לדפוס, מחכים כבר במפעלי דפוס מפורסמים בארץ שיתקשרו עמם בעבודה, בהיות תלמידים אלה ידועים ביעילותם בעבודה.

"ברם, כאשר מסר המראיין את המיקרופון לחברו כדי לראיין את בחורי הישיבה שבכפר חב"ד, נהפכה כאילו הקערה על פיה. פתח המראיין בדברי קטרוג והקנטה ובאותה צורה גם סיים.

"להלן כמה 'פנינים' מדברי המראיין: כך שאל את בחור הישיבה הראשון שראיין אותו: "נו תגיד לי, מה הרעש, הצעקות והדפיקות שם באולם הלימודים?". על כך באה התשובה הפסקנית של הבחור, (הבחורים לא זוהו בשמם על ידי המראיין).. זה לא רעש ולא צעקות, אלה הם הלימודים בצוותא וכתוצאה מכך - ההתלהבות.

"ולשם מה הדפיקות?", הוסיף לשאול המראיין. התשובה: גם אלה מתלוות לפעמים מתוך התלהבות.

"השאלה הבאה הייתה: "כמה זמן אתם יושבים כך בלימודים?. התשובה: מהבוקר עד הערב.

"ועל כך מגיב איש "קול ישראל": תגיד אתה, האם לא נמאס לך ללמוד ככה כל היום? התשובה: להיפך! - אם אפשר היה להאריך יממת הלימוד ל-48 שעות, לא היה חלילה נמאס ללמוד - אדרבה... וכך התנהל הדו-שיח באפיקים אלה".

הכותב המשיך וכתב, כשהוא מפנה את דבריו לשדרני 'קול ישראל':

"לנציגים של "קול ישראל מסוגו של המראיין אומר רק, כי רוב רובו של עם ישראל בעולם וגם בארצנו הקדושה אשר רגלי אבותיהם דרכו על הר סיני בקבלם את התורה, מאמינים, כי לפחות באותה מדה אשר חיילינו עטורי התהילה מגינים על הרצנו, התורה מגינה ומצלא.

"רשאים היינו לצפות ליחס וגישה אחרת לגמרי למגשימי ולומדי התורה בכפר חב"ד מזו שהושמעה ב"קול ישראל" ועל יחס מוזר זה יש לקוות לתגובה מתאימה, במיוחד מצד אלה שעוסקים בחינוך בארצנו, יחוו את דעתם ויגידו, איך משפיעים שידורים מסוג האמור - על חינוך הנוער בישראל, האם זו הדרך והצורה בה מראיינים בני ישיבה?".

דברים אלה באו בהמשך לסקירה היסטורי קצרה שהביא הכותב על אופן לימוד התורה על-פי המקורות.