העיירה מז'יבוז' לבשה חג. זוג צעיר עומד להתחתן והבעל שם טוב עומד להיות הרב המקדש. כל אנשי העיר המתינו בכיכר העיר לאירוע הגדול.

השעה היעודה הגיעה, הבעש"ט עושה את דרכו אל הבמה, אך בדרך ניגש ליהודי שעמד בין הקהל ולוחש באוזנו דבר-מה. אותו יהודי מיד מסתובב ומתחיל ללכת.

שניים מתלמידי הבעש"ט הסתקרנו לדעת מי הוא אותו צדיק שהרבי ראה לנכון לשוחח איתו לפני החופה והחלו ללכת אחריו. ראו אותו מגיע למלון ואורז את חפציו על מנת לצאת.

עצרו אותו ואמרו לו: "אתה לא תוכל לברוח מאיתנו. ספר לנו מי אתה. אנו בטוחים שאתה צדיק נסתר, אם הבעש"ט טרח לבוא לדבר איתך לפני החופה".

היהודי מתיישב ואומר להם: לא צדיק ולא בן צדיק אני, אספר לכם את הסיפור.

יש לי שכן בשם יעקב, חברים טובים אנו מזה שנים רבות. לפני כשנה נפרד יעקב מידידיו ומשפחתו ונסע לעיר רחוקה. עבד שנה וחזר עם סכום גדול בידיו. כולם באו לקבל את פניו ולאחל לו הצלחה, וכמובן גם אני באתי ועזרתי לו לארח את כולם.

לפתע ראיתי על השולחן את הארנק של יעקב עם כל הכסף שחסך ואמרתי לעצמי: "איזה חוסר אחריות זה להשאיר ככה כסף, אני חייב ללמד אותו לקח".

שמתי את הכסף בכיס ואמרתי לעצמי: "כשיעקב יתחיל לחפש אוציא את הכסף, אגיד לו - יש לך מזל שאני מצאתי את זה".

אך כשהחלו החיפושים נהייתה מהומה וכבר לא היה לי נעים. אמרתי לעצמי: אחכה עד שכולם ילכו ואספר ליעקב. אבל אנשים נשארו כל הלילה לעודד אותו ולא מצאתי הזדמנות נאותה. כך עברו הימים ולא מצאתי דרך להחזיר את הכסף. עד שהחלטתי שאסע למקום אחר, אשקיע את הכסף בעסק, ועוד כשנה שנתיים אוכל להחזיר ליעקב הרבה יותר וכך ייסלח לי.

יצאתי להתחיל את עסקיי ובדרך שמעתי על החופה המיוחדת, וכמו כולם עמדתי לראות. אלא שאז הבעש"ט ניגש אלי ואמר לי: "המחשבה שלך הייתה טובה אבל המעשה הוא העיקר. אמנם בהתחלה זה הגיע מהכיוון החיובי שבך, אלא שאז הרע ניצח והשתלט על הטוב, אף פעם לא מאוחר. תחזור הביתה ותחזיר את הכסף ובעזרת ה' החבר יאמין לך".

•

בפרשת השבוע, אחרי שיוסף מתגלה לאחיו ויעקב יורד למצרים, מספרת לנו התורה: "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף".

אומר המדרש, שזה מה שכתוב בתהילים "נוהג כצאן יוסף". אנחנו פונים לקב"ה ואומרים לו: כפי שיוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם, כך אנחנו מבקשים ממך שתכלכל אותנו לפי מעשינו.

ויש במדרש זה כמה דברים לא מובנים:

ראשית, הרי ברור שכך הקב"ה נוהג עם כל אדם ונותן לו לפי מעשיו. למה אנחנו צריכים כביכול ללמוד מיוסף? ההיגיון אומר שמעשיו של האדם הם המדד למה שיקבל.

שנית, מה פשר הדברים שיוסף נהג עם אחיו לפי מעשיהם. הרי יוסף היה הסמל של זה שלא נהג לפי מעשיהם, אלא להיפך - גמל להם טובה תחת רעה. הם מכרו אותו לעבד והוא דאג להם והאכיל אותם?!

הרעיון הוא שאחי יוסף אכן חשבו לעשות לו רעה, אבל בפועל יצא מזה טובה גדולה - וכפי שיוסף אמר להם: "אתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה".

וזה מה שהמדרש מתכוון: שיוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם, הוא לא התחשב בכוונתם הרעה ובמחשבה השלילית שלהם, אלא בתוצאה המעשית - ומכיוון שהתוצאה היתה טובה, נתן להם שכר.

ואת זה אנחנו מבקשים מהקב"ה: אנא כלכל אותנו לפי מעשינו ולא לפי המחשבות. כי לפעמים אדם עושה מעשה טוב, אבל לא עם כל הלב או שיש לו אינטרסים מסוימים - ואנחנו אומרים לקב"ה שיראה מה יצא בפועל ואם עשינו מעשה טוב, גם אם התערבבו מחשבות שליליות עדיין תן לנו שכר שלם.

יהי רצון שנזכה להיות שלמים גם במחשבה וגם במעשה ובזכות המעשים הטובים שלנו נזכה לראות בבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו.

שבת שלום