דביר עמנואלוף הי"ד היה ההרוג הראשון במבצע 'עופרת יצוקה' שנערך בשנת 2008 ברצועת עזה. דביר היה יתום מאב ופטור מגיוס לשירות קרבי, אך התעקש להצטרף לחטיבת 'גולני'.

רגע לפני שנכנסה החטיבה לרצועת עזה, הוא שלח מסרון לאמו דליה: "לאימא הכי יקרה לי בעולם, תשמרו על עצמכם, מחזירים את הכבוד לעם ישראל".

דקות אחר כך הוא נהרג מפגיעת צלף בכניסה לעיר.

חלפו מספר חודשים וביום ההולדת של דביר, ו' אב, עלתה דליה לקברו. היא שבה לביתה הריק והרגישה חלל. בעלה נפטר, דביר נהרג, ובנותיה לא היו בבית. הריקנות לפתה אותה והיא חשה מיותרת בעולם הגדול.

היא פנתה לקדוש ברוך הוא וביקשה סימן שיש עוד טעם בחייה.

כמה ימים לאחר מכן, היא יצאה עם הבת שלה ל'יריד חוצות היוצר' בירושלים, שם התקיימה הופעה של הזמר מאיר בנאי. הן המתינו לתחילת ההופעה, כשחשה מישהו נוגע בכתפה.

היא הסתובבה וראתה ילד בן שנתיים עם שער זהוב. "איך קוראים לך?" שאלה.

"אשל" ענה הפעוט.

"אולי תרצה להיות חבר שלי?" אמרה בחביבות, "כן" ענה הילד, והתיישב לידה.

לאחר כמה דקות, הופיע אביו של הילד, ואיתו עגלת תינוק עם פעוט בן חצי שנה. "בוא אשל" פנה לבנו זהוב השיער, "תשב לידי וליד דביר".

פרץ של סקרנות הציף אותה, והשאלה יצאה מאליה: "למה קראתם לו דביר?".

"על שם דביר עמנואלוף" ענה האב, "החלל הראשון במבצע עופרת יצוקה. הסיפור האישי שלו נגע לליבנו והחלטנו להמשיך את דרכו ולקרוא לילד בשמו. האמת, רצינו להזמין את אמא שלו לברית, אבל לא הספקנו עם הלחץ של אחרי הלידה...".
 

•
 

בפרשתנו, כשניגש יהודה אל יוסף בכדי להציל את בנימין והטיח בו דברים קשים, הסביר מדוע הוא מתמסר לעניין זה יותר מכל אחיו: "כי עבדך ערב את הנער". כך גם מוזכר קודם לכן, כששכנע יהודה את יעקב לשלוח עמו את בנימין: "אנוכי אערבנו".

על פי דעה אחת בתלמוד, מכאן לומדים את דין הערבות. רעיון הערבות קיים למעשה בין כל בני עם ישראל, כמאמר חז"ל: "כל ישראל ערבין זה בזה".

בשבוע הקרוב יחול צום עשרה בטבת, יום בו החל על מצור על ירושלים, שהביא לחורבן בית המקדש. גלות זו באה בעוון שנאת חינם, כשלא שררה אחדות בעם ישראל. הדרך לצאת מגלות זו היא על ידי פעולה הפוכה - אהבת חינם עד לאחדות ישראל, בעיר "שחוברה לה יחדיו" ובעולם כולו.

לכן, העבודה העיקרית בזמננו היא לחזק ולפעול בעניין "כל ישראל ערבים זה בזה", בערבות, בערבוב ואחדות אמיתית, בגשמיות וברוחניות. הוספה ותוספת פעולה ומרץ באהבת ואחדות ישראל תביא תיכף ומיד ממש ביאת משיח צדקנו, כמפורש בהפטרת פרשתנו, במהרה בימינו ממש.

שבת שלום!