בימים אלה יוצא לאור חיבורו השלישי של הרב נריה ישעיהו - "אורי וישעי" על הלכות שבת ויום טוב, בשני כרכים, בהוצאת מוסד הרב קוק.

הספרים עוסקים בהלכות שבת ויום טוב ומצטרפים לשני חיבוריו הקודמים: אורי וישעי על ברכות הנהנין ואורי וישעי על המועדים. בבסיס הדברים מונחים דברי אדמו"ר הזקן ושיטתו בהלכה.

"שתי מטרות עמדו לנגד עיני בעת שניגשתי למלאכת הכתיבה", מספר הרב ישעיהו לאתר COL. "ראשית, לפרוש את הסוגיה - מקור ההלכות לאורכה ולרוחבה כדי שתהווה מצע תשתיתי מוצק להבנה יסודית בפרטי הלכותיה. ושנית - לבאר את עומק דבריו הקדושים של אדמו"ר הזקן ואת שיטתו בהלכה תוך השוואת דבריו במקומות שונים. באי אלו מקומות חזר בו אדמו"ר הזקן בסידורו מכפי שפסק בשולחנו, ובהתאם למטרת החיבור לא הסתפקתי בציון השינוי, כי אם ביארתי מאין נובע החילוק, איה שורש מוצאו ומעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר".

למי בעצם מיועד הספר החדש? למעיינים ולמחדשים או לכל אברך המבקש לדעת את ההלכות עצמן מה עליו לעשות?

"ההנחה הרווחת היא", מסביר הרב ישעיהו, "אשר שתי אסכולות נפרדות הן בקרב לומדי התורה. מצד אחד אלו שעיקר מגמתם לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, ומהצד השני המעיינים והמחדשים, וכעין המובא בסוף ברכות והוריות אודות: סיני מול עוקר הרים, ומתון ומסיק מול חריף ומקשה.

"ובדרך כלל בימינו לא קרב זה אל זה וגבה טורא בינייהו, ומי שעוסק בבירור ההלכות אופי לימודו שונה בתכלית ממי שעוסק בבירור הסוגיות. אך באמת ההפרדה שבין ידענות הלכתית לבין למדנות עיונית הינה מלאכותית, והלימוד השלם והמקיף דורש את הליכת שניהם יחדיו ואי אפשר לזה בלא זה.

"בדור האחרון התחדד ההבדל, ואף בא לידי ביטוי ביבול הספרותי המבורך, כאשר מחד גיסא, קיימים ספרים המיועדים לשוחרי ההלכה בלבד, ומאידך גיסא - ספרים המיועדים לציבור הלומדים בלבד. מטרתי היא לשלב בין השנים. להגיע אל גוף הסוגיה שהיא מוצא ההלכות, לרדת אל שורשיה ולחשוף את צפונותיה, אשר מתוכם יסתעפו ענפיה וימתקו פירותיה.

ואל מול עיניי שמתי לי את דברי חכמינו שאמרו בירושלמי: כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה, ובספרי: היה רבי יהודה אומר לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ופורט, שאם אתה כונסם- פרטים מייגעים אותך ואי אתה יודע מה לעשות".

מה תוכל לספר על תהליך הכתיבה והכנת הספר?

"הורתו ולידתו של הספר - בלומדי בעצמי את הסוגיה, ולא על מנת להעמיד בה מגדלים פורחים באוויר הנחתי עיוני, השתדלתי בס"ד עד כמה שידי, יד כהה משגת ומגעת, ליישבה על מכונה בהתבונני על מה אדניה הטבעו והיכן היא אבן פינתה, וארמון על משפטו ישב, למען ראה יראה הלומד לפניו בניין שלם ממסד עד טפחות על מבואותיו ועל חדריו, ומן הכלל יבוא אל הפרטים וירד אל עומקם, ויימצאו הדברים מאירים ושמחים.

"את חלקי הצנוע בחיבור זה אני רואה בשימי עצמי כמעין מתווך בין הראשונים והאחרונים שדבריהם משובצים בספר לבין הלומד והמעיין, ובשלשה היבטים שמתי אפוא השתדלותי.

"הראשון: בבירור הדברים מתוך המקורות, אם זה מחידושי הראשונים ומפסקיהם, ואם זה מנושאי כלי הרמב"ם הטור והשולחן ערוך, ספרי שו"ת ועוד, ובקירוב הרחוקים וחיבורם לכדי יריעה אחת.

"השני: בתיקון הלשון כדי לקרבו ללשון הקורא בן זמננו ולמען תשתלב המובאה בתוך מכלול הרצאת הדברים, בעניין זה צעדתי על חבל דק, השתדלתי לשמור על סגנון המחברים ובעיקר הראשונים שכידוע דייקו מאוד בלשונם.

"השלישי: בהטעמת דבריהם, שמתי לי מטרה לחשוף בתוך רהיטות דבריהם את עומק ההלכה, ולהראות כיצד בשרשם נפגשים כל הפרטים ומתחברים לכדי מכלול אחד שלם".