הוא מנצח על מקהלת חב"ד

יוסף מרטון מצא את שלוות-נפשו בקרב חסידי חב"ד והעמיד לרשותם את כישרונותיו המוסיקאליים

מאת משה חשין

"מקהלת כפר חב"ד מוזמנת אל הבמה" – הכריז מנחה תכנית הנעילה של הכינוס הארצי לחסידות, שהתקיים במוסד הרב קוק בירושלים. 12 גברים גבוהים וחסונים, עטורי-זקן ושזופי-פנים, עשו דרכם לבמה. צעדיהם לוו במחיאות כפים סוערות של אלפי הנוכחים שמילאו את האולמות עד אפס מקום.

המקהלה הסתדרה בשתי שורות והמנצח הממושקף והמזוקן נתן את האות להתחלת הניגון הראשון. היה זה יוסף מרטון בן ה-27 שניצח על מקהלת חב"ד. הקהל נהנה מניצוחו של החב"דניק, אך איש לא העלה על דעתו כי אך לפני שנים מועטות לא ידע המנצח חב"ד מהי. אף לא שיערו כי מרטון היה מגולח למשעי, בעל בלורית מקורזלת שלפעמים התהלך גם בגילוי-ראש. כן לא היו מסוגלים להאמין שרק לפני שלש שנים הוא השתתף במקהלה הקאמרית החיפאית והופיע במקהלה של מועצת פועלי חיפה.

מהטכניון לכפר חב"ד

אולם רבים החיפאים שדמותו הנאה של הסטודנט הצעיר, כחול העיניים ועדין-הנפש, שמורה עדיין בזיכרונם. לא במהרה ישכחו את סבר פניו היפות שמשך את תשומת לבם.

עד שחדל להופיע במסיבות והדמות הידועה נעלמה מחיפה. חיש מהר פשטה השמועה בעיר שהסטודנט נלכד ברשת חב"ד והפך לחסיד נלהב. כיצד קרה, אפוא, שיוסף מרטון הסטודנט שלמד ארכיטקטורה בטכניון ושנפשו יצאה למוסיקה, נדד לכפר חב"ד כדי להתעמק בתורתו של ר' שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא"?

יוסף מרטון נולד בטרנסלבאניה. היה פעיל בבני עקיבא ולפני קום המדינה עלה לארץ. אנייתו "עצמאות" הגיעה לחופי הארץ בדצמבר 1947, כשעל סיפונה בני-נוער מרומניה. אולם היא נתפסה על ידי משחתת בריטית והגלתה לקפריסין. שלשה חדשים שהה במחנה העצורים עד שהותר לו לעלות ארצה.

הוראת זמרה

בצעדו הראשון בארץ הגיע לישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. משם עבר לישיבת הדרום ברחובות. לאחר מכן עלה לירושלים וסיים את לימודיו התיכוניים בבי"ס "מעלה". בצבא שירת בחיל ההנדסה. כששוחרר מהצבא, פנה לטכניון בחיפה. הוא נרשם בפקולטה לארכיטקטורה והתפרנס מהוראת זמרה בסביבות חיפה.

בינתיים עבר קורס לניצוח והשתלם בנגינה על פסנתר. במרוצת הזמן התפרסם כמומחה להוראת המוסיקה והזמרה, כששמו הולך לפניו הוזמן להורות זמרה בביה"ס הריאלי בחיפה ובעוד בתי"ס חשובים בעיר. משנוכח לדעת, כי עיסוקיו המוסיקאליים אינם מתיישבים עם לימודיו בטכניון, הפסיק את לימודיו. במקום זה התחיל להיות פעיל יותר בחייה המוסיקאליים של חיפה. הוא הצטרף למקהלה הקאמרית של עיריית חיפה ולמקהלת הפועלים של ההסתדרות. כן ניצח על מקהלת בני עקיבא ואף יזם הקמת מכון לקריאת טעמי המקרא.

הטרקטוריסט מנהריה

הדרך לעלייתו בסולם החיים המוסיקאליים והאמנותיים בחיפה היתה סלולה לפניו. אך באמצע עלייתו המסחררת, חל שינוי מפתיע בחייו. בבית חברו הקרוב נפגש עם צעיר שהתחיל לשוחח אתו על תורת חב"ד. מרטון, שעד לאותו יום לא ידע מאומה על חב"ד, ניסה להשתמט מ"הצעיר הטרדן". ברם, הלה לא הרפה ממנו. הוא סיפר לו איך מצא בעצמו את דרכו לחב"ד ואיך הגיע לאושר האמיתי.

והנה מה שמספר מרטון על חברו (=החסיד ר' ראובן דונין ע"ה. COL).

"הוא היה טרקטוריסט בנהריה. הרוויח יפה ועשה חיים. הוא היה חפשי בדעותיו ורחוק מאד מקיום המצוות. חיי ההוללות נמאסו עליו והחליט לחפש את הדרך הטובה והישרה. חסך לו סכומים ניכרים וניסה למצוא מרגוע לנפשו התוהה בישיבה. תחילה פנה לפוניביז', אך 'זה לא היה זה'. ניסיון שני בישיבת חברון בירושלים נכשל אף הוא. עד ששמע לעצת חבר בישיבה ונסע לנסות את מזלו בישיבת חב"ד בלוד, ושם מצא מה שחיפש. שנה שלמה למד בישיבה והתחיל לגדל את זקנו כדרכם של החב"דניקים. משראה כי חסכונותיו הולכים ואוזלים, החליט לנסוע לאדמו"ר מליובאוויטש באמריקה. כדי לסדר את הדרכון והוויזה חזר לחיפה ובאותה תקופה" – מציין מרטון – "הכרתי אותו לראשונה".

רושם מדכא

מאז הלכו ותכפו פגישותיו עם הטרקטוריסט-החב"דניק. מידי לילה בילו שש שעות בצוותא וזמנם הוקדש לשיחות על חב"ד. הדברים נעשו קלים יותר, מובנים יותר ופשוטים יותר. לאט לאט הלכו וחדרו ללבו. והמורה "המבטיח" מהריאלי, הסכים לנסוע לביקור בישיבת חב"ד בלוד, שעליה שמע מפי חברו. ארז מרטון את מיטלטליו והגיע ללוד. וכך מספר מרטון על התרשמותו הראשונה מהעולם החדש שנגלה לפניו.

"הרושם הראשון שעשתה עלי הישיבה היה מדכא. הריהוט הדל והבחורים בעלי הפנים המזוקנות, היו זרים לי ולרוחי. לא הייתי רגיל בכך, אף לא בשנים המועטות שלמדתי בישיבה. ממש הוכיתי בהלם. ממרומי "החברה הגבוהה בחיפה" – חשבתי לעצמי – "הושלכתי למקום מוזר זה".

אך המחשבות וההרהורים לא נמשכו זמן רב. מיד לאחר שהבחורים התקרבו אלי והחלו לשוחח אתי, נמס הקרח והמחיצות הוסרו. פתאום חשתי כאילו אני מכירם זה עידן ועידנים. אולם רבה היתה הפתעתי כשנוכחתי לדעת כי אותו בחור, היושב כל היום בד' אמות של ההלכה ואינו מש מספרו, נתגלה לך בשיחה אתו כבקי בהוויות העולם. וכל זה – אל תשכח – הוא יודע מהחסידות".

הוא דיבר על חב"ד ...

וכך נתקרבו הלבבות. בהשפעת חסידי חב"ד כתב לרבי באמריקה ופירט את כל עברו. הוא ביקש את עצתו להמשך דרכו בחיים. "האם עלי לעזוב את חיפה ולעבור לישיבה?" – שאל במכתבו לאדמו"ר בברוקלין. אולם עד לקבלת תשובתו של הרבי חזר לחיפה והתחיל להשתתף בשיעור ב"תניא" שניתן על ידי הרב גרשון חן.

ידיעותיו בחסידות הלכו והתרבו ובכל חברה שנקלע שוחח על חסידות חב"ד. במקהלה הקאמרית, שעדיין לקח חלק בהופעותיה, דיבר על חב"ד. במקהלה הפועלית שוחח על חב"ד. בביה"ס הריאלי הרצה על חב"ד. במקהלת בני עקיבא שעליה ניצח מסר רשמים מכפר חב"ד. בכל הזדמנות הסביר את תורת חב"ד וסיפר על מגשימה. וכך הודבק לו הכינוי "החב"דניק".

לבו בער בקרבו. סבלנותו פקעה ולא יכל לחכות יותר לתשובתו של הרבי. עוד לפני שהגיע מענהו של הרבי עקר מחיפה ועבר לישיבת חב"ד בלוד. "כעבור יומיים" – מספר מרטון בהתלהבות – "נתקבל מכתבו של הרבי ובו" – ניצתות עיניו בזיק של התפעלות חסידית – "היתה הוראה לעבור לישיבה".

פקודה חדשה

במשך תקופה קצרה ספג לתוכו את תורת חב"ד על בוריה. אולם ישיבתו בישיבה לא ארכה זמן רב. משעמדו עסקני חב"ד על כשרונותיו הפדגוגיים, כתבו על כך לרבי ולפי הוראותיו עבר לנהל את ביה"ס של חב"ד בלוד. הזמר בעל הקול הערב והמוזיקאי המוכשר הוכיח את עצמו בשטח החינוך ועד מהרה הפך לחייל נאמן, הנשמע בקפדנות לציווייו של הרבי. כשהעמיד את ביה"ס בלוד על רגליו הוזעק לירושלים לנהל את ביה"ס של חב"ד בעיר גנים. כמחצית השנה ניהל בי"ס זה ולפי הוראתו של הרבי חזר לביה"ס בלוד. אך בטרם הספיק "להתחמם" בלוד, באה "פקודה" חדשה מהרבי. באחד ממכתביו מצוה עליו האדמו"ר מליובאוויטש "לארגן מקהלה מקרב חסידי חב"ד" שתביא את ניגוני חב"ד להמוני בית ישראל. "כבד את ה' מהונך, אל תקרי מהונך אלא מגרונך" – כתב לו הרבי וזירזו בקיום המצווה. אין לשער את שמחתו על ההזדמנות שזימן לו הרבי לחזור ולעסוק "קצת" במוסיקה ובמרץ רב ניגש לארגון המקהלה.

מרטון לא התקשה בבחירת אנשי המקהלה. הביקוש עלה על ההיצע. כל חסיד ראה לעצמו זכות מיוחדת להשתתף במקהלה שהרבי ציווה על הקמתה. הוא בחר לו 15 חסידים מקרב תושבי כפר חב"ד – והמקהלה הוקמה. אנשיה הם חקלאים, פועלים, בנאים ובני ישיבה, המנעימים במנגינות חב"דיות כל תכנית של חסידי חב"ד בכל אתר ואתר.

קודם – על חסידות

דבר המקהלה התפרסם בקרב חוגים שונים, וכיום היא אחת המקהלות המבוקשות. אין הם מסרבים לשום בקשה, אולם בתנאי אחד בלבד, והוא – שלפני הופעתם חייבים הם להרצות במקום על חסידות חב"ד.

יוסף מרטון, שעשה כברת דרך ארוכה, מהמקהלה הקאמרית בחיפה ועד לניצוח על מקהלת כפר חב"ד, מרגיש עתה כאחד מן החבורה. גם כאן הולך שמו לפניו ובימים אלה הוא עומד לשאת לו לאשה בת ירושלים ממשפחה דתית מיוחסת, המשמשת מזכירה למהנדס מחוז מע"צ בירושלים, וספק רב הוא אם לפני שלש שנים היתה מוכנה לענות "הן" להצעת השידוך...