בראיון המיוחד מספר הרב לזרוב:

"בטרם יסדתי בית חב"ד ביוסטון הייתי מגיע לשם אחת לשבוע, וברוך ה' הצלחתי לשלוח עשרה בחורים משם ללמוד בישיבה לבעלי תשובה שבמוריסטאון.

"היו אלה טיפוסים שונים, בעלי שיער ארוך ומראה כללי 'משוגע'.

"להתוועדות י"ב תמוז תשל"ג החלטתי להביא אותם, אבל כאמור חלקם היו בעלי שיער ארוך והכיפה החליקה מראשם. לכן, שלחנו אותם לקנות כובעי בוקרים ('קאובוי') עמם הם הגיעו להתוועדות.

"נכנסנו ל-770, עמדנו כולנו יחד, וכשהרבי נכנס הביט עליהם והחל לחייך. הוא הורה לכולם לומר לחיים.

"כעבור כחצי שנה, לקראת חנוכה תשל"ד, פנה הרבי לר' שלמה קונין ושאל אותו שאלה מפתיעה אודותיי".

להמשך הסיפור המרתק, לחצו פליי וצפו בוידאו