בחדוות נעורים: חדוה רומנו יצאה לתעד את איתני הבריאה
רוחות עזות הרימו גלי הים לגובה רב.
אף אחד לא היה רוצה להיות בתוך גל כזה, הגלים התנפצו אל הסלעים בעוצמה אדירה.
הכל התכסה באפור, היה ניתן לשמוע את שריקת הרוחות.
הנקודה בנמל בה הירקון נשפך אל הים בלתי ניתנת היתה להבחנה, הכל התמזג לדבר אחד. הים עלה על גדותיו וכיסה את החוף עד שהתמזג עם הירקון לפיסה אחת.
עוצמת הגלים הורגשה היטב עת התנפצו על הסלעים.
בכל יום הטיילת מלאה ברוכבי אופניים, רצים, כאלה שעושים הליכה או סתם יורדים אל הים. היום, אף נפש חיה לא העיזה להתקרב, הטיילת ריקה.
לפתע יצאה השמש, חיפשתי קשת אך לא נמצאה.
בנייניה של תל אביב מכוסים היו באובך וקשה להבחין בקיומם מול האוויר העכור.
מסלולי ההליכה ורכיבת האופניים כוסו בחול אבנים וסלעים שפלט הים בעוצמת גליו. הים כיסה את החוף ואף מעבר אליו, לכיוון הטיילת, עקב הרוחות ועוצמת הגלים.
מעוף הציפורים נגד הרוח היה מחזה מרהיב כריקוד של אתני הטבע מול התנגדות החי.
