הילדים שלכם פוחדים? תשמחו! זו ההזדמנות לדבר על ביטחון
אחד הרגשות הכי חזקים אצל ילדים הוא הפחד. זה יכול להיות בכל גיל. לפעמים זה קורה בעקבות שינוי או מפגש עם משהו לא מוכר - דמות חדשה, מעבר דירה, כיתה לא מוכרת וכדומה. אבל לא פעם הפחד הוא פשוט אורח לא קרוא. הילד שומע סיפור מתח, והמוח היצירתי שלו מפתח דמיונות עשירים אבל מפחידים.
התגובה האוטומטית של הורים כשילד פוחד היא להסביר לו ש"זה בכלל לא מפחיד".
זו טעות נפוצה, משום שקודם כל, הילד מצפה שנבין אותו ולא שנדחה את מה שהוא מרגיש. גם פרקטית זה לא עוזר. כי כל ההסברים ש"אין פה מפלצת" לא יעזרו, כשהוא רואה את המפלצת מול העיניים... הפחד הוא לא רציונלי, ולכן אין טעם לדחות אותו בהסברים ושכנועים.
הרעיון הוא שפחד הוא דווקא הזדמנות מצוינת לפתח אצל הילדים חשיבה רגשית וגם להחדיר בהם ערכים כמו אמונה וביטחון. מבחינתנו כהורים ומחנכים, הכי חשוב זה לתת לילד כלים להפוך את הפחד לשיעור באמונה. להראות לו שגם בעבורנו המבוגרים החיים לא תמיד קלים, ויש בהחלט דברים ואירועים מפחידים, אבל אנחנו מאמינים ובוטחים בהשם וזה ממלא אותנו בכוח להתמודד עם הפחד.
•
פרקטית, מה ואיך לעשות כשהילדים פוחדים? הנה כמה נקודות:
קודם כל, חיבוק... זה תמיד עוזר. החיבוק הפיזי נותן לילד תחושה של מוגנות, ששווה יותר מאלף מילים והרצאות.
הזדהות - צריך להזדהות עם הילד ועם הפחד. צריך לשים לב: לא להסכים, להזדהות. לשדר לילד או לילדה "אני מבין/נה שאתה פוחד, וממה אתה פוחד. זו בטח הרגשה מאד לא נעימה". זה נותן לילד ביטחון לא לטאטא את הפחד ולפחד ממנו או להתבייש בו, אלא להתמודד אתו בצורה בריאה.
חיוביות - השלב הבא הוא להמחיש שהפחד הוא תכונה חיובית, ואפילו נחוצה. זה נכון שאסור שהפחד ישתלט עלינו ויפריע לתפקוד, אבל הוא בהחלט רגש חיוני. הרי אם לא היינו פוחדים להידרס, היינו עלולים לרוץ לכביש סואן. אם לא היינו פוחדים מעונש, אולי היינו עושים כמה תעלולים למורה או מציקים לחבר. אם לא הייתה לנו יראת שמים, היינו עושים מעשים לא טובים.
לגיטימציה - הורים צריכים לשדר לילדים שפחד הוא רגש טבעי ומובן. יש כאלה שכועסים בקלות, יש כאלה שקצת פזיזים ונוטים להסתכן, ויש ילדים שיותר מפחיד להם. אז מה? פחד הוא לא בעיה, הוא רגש שצריך לדעת איך לכוון אותו ולשלוט בעוצמה שלו.
אפשר גם להשתמש במילים כאלה: גם מבוגרים מפחדים מכל מיני דברים, שאולי חלקם נשמעים טיפשיים: פחד להיכנס למעלית, פחד לעבור ליד כלב, פחד לטוס במטוס ופחד לעצום את העיניים. ויש עוד המון סוגים של פחדים, מוזרים יותר ופחות. כי פחד מגיע מהבטן ולא מהראש.
לתת שם - כשמגדירים את הפחד, הרבה יותר קל לעמוד מולו. צריך לנסות לתת לילד כלים לתת פנים ושם לפחד. לא סתם "אני פוחד", זו תחושה עמומה שיושבת בבטן ומשתקת. אלא "אני פוחד מ..., אני פוחד ש...". ככה המפלצת נהיית ממש קטנה, עד שהיא נעלמת.
בעיתון "פנסאים צעירים" סיפר יצחק גליצנשטיין ממזכרת בתיה, באומץ לב גדול, על הפחדים שלו ואיך הוא מתמודד אתם. יש לו גם כמה טיפים מעולים לילדים, כמו "רשימת החלומות הטובים" ועוד המון רעיונות מעולים.
באתר הפנסאים תוכלו לרכוש, בקלות ובמהירות, ובמחיר שווה לכל נפש, מנוי משפחתי לעיתון 'פנסאים צעירים' (אפשרות מיוחדת לשלוחים בחו"ל: מנוי למהדורה הדיגיטלית).
ושימו לב! היום אתם מקבלים מתנה מיוחדת, לכבוד חנוכה: חודשיים חינם לרוכשים מנוי כעת. לרכישת מנוי > לחצו כאן
תוכלו גם ליצור קשר דרך הטלפון 058-770-8247, בעריש ביר.