כשמנורה הדליקה את אלכסנדר בן גולדה בת יענקל מהעיר נעוול
אתמול כולם פרסמו על ההדלקות המרכזיות בכיכר העיר, ואצלי, עדיין לא הגיע הזמן.
חשבתי לעצמי, כשאני מביט בתמונות, כמה יהודים נחשפים למנורה ככה במרכז העיר, איזו גאווה יהודית זה נותן ליהודי העיר.
יש לנו מנורה גבוהה בחצר בית-הכנסת, לא מרשימה מידי, אפילו די מוסתרת. אבל, השנה החלטתי להשקיע קצת, ודאגנו לתאורה חזקה, כך שרואים מאוד ברור מרחוק.
היום, אחרי מסיבת חנוכה לנשות גיל הזהב, אשתי שולחת לי הודעה: "רד מהר".
הייתי באמצע להרים טלפונים לקראת האירוע המרכזי מחר
.
ירדתי, ואשתי נכנסת עם מישהו שניכר על פניו כי הוא בן אברהם יצחק ויעקב.
והסיפור, כדלהלן: אשתי יוצאת מבית-הכנסת ושומעת מישהו שעובר ברחוב ואומר לחבר שלו: "עטא נאש!" (זה שלנו!) - כשהוא מצביע על מנורת החנוכה.
אשתי שאלה אותו אם גם הוא "נאש".. ווי-וואס-ווען - גר 16 שנה בקאלוגה, שמו - אלכסנדר לבטוב, ושם אמו גולדה בת יענקל מנעוול.
אז המנורה דולקת באור יקרות, החלפנו מספרי טלפון וואטס אפ, לקח מנורה קטנה ונרות להדליק, וכשכולו מחויך מאוזן לאוזן הבטיח לבוא מחר וגם להישאר בקשר.
מאפשרים לכם לקבל
