גם אריאל פורת, מהיישוב גדיד, בעליה של חברת 'שתיל נטו', מגדל בעצם הימים האלה שתילי ירק חדשים, שישמשו – כך הוא משוכנע – את כל חקלאי הגוש. פורת (44), אב לשישה, עלה ארצה מצרפת לפני עשרים ושלוש שנים, ומאז הוא תושב הגוש.

ביטחון בישועת ה'

כמו יפתח ואריאל יש עוד הרבה חקלאים בגוש שיצאו לעונת גידול חדשה, בהשקעה כספית גדולה, מתוך ביטחון בישועת ה' שתבוא כהרף-עין. מדובר בכשלושת-אלפים וחמש-מאות דונמים, המייצרים כחמישה-עשר אחוזים מכלל היצוא החקלאי של ישראל לחו"ל.

אבל מאחורי הפגנת האמונה המרגשת והמרשימה של חקלאי הגוש מסתתרת מצוקה לא-קטנה. הסכום הדרוש לחקלאי כדי לפתוח עונה חדשה עומד על כמאה עד מאתיים אלף שקלים. כלל חקלאי הגוש זקוקים לכעשרים וחמישה מיליוני שקלים. עד כה העניקו הבנקים את האשראי הדרוש. גם משרד החקלאות סייע בהלוואות נוחות, באמצעות מועצת הירקות.

לא עוד. משרד החקלאות הקפיא את ההלוואות. גם הבנקים הפסיקו את מתן ההלוואות. מה עושים? חקלאי גוש קטיף נדרשו להחלטות קשות הרבה לפני יתר תושבי הגוש, שכן בעבורם הדילמה מיידית וממשית - לשתול או לא? לזרוע או לא?

לסייע לחקלאים

זה הרקע להקמת קרן 'מאמין וזורע', שנועדה לספק לחקלאים את ההון הראשוני שנדרש להם, כאוויר לנשימה, לפתיחת עונה חקלאית חדשה. הוגה הרעיון הוא הרב בניה ליפשיץ (36), תושב נווה-דקלים זה כשתים-עשרה שנים ור"מ בישיבת ההסדר המקומית. הוא נתוודע למצוקת החקלאים בשיעורי תורה שמסר לחקלאי המושב נצר-חזני.

"זה צעד אמוני משמעותי ביותר, והשאיפה היא לשתף בו את כל עם ישראל", אומר הרב ליפשיץ. גובשו הקריטריונים לעזרה ונקבע מראש, כי החקלאי יחזיר את מלוא הסכום אחרי הקטיף. רק אם חלילה יתממש הגירוש, תיהפך ההלוואה למענק.

התרומות זורמות

עם הפרסום על הקמת הקרן החלו התרומות לזרום. תרומה שריגשה במיוחד את אנשי המוקד, הטוענים כי אינם עומדים בקצב, הייתה של תושב מעלה-אדומים, שהחליט לתרום את כל קרן הפנסייה שלו – מאה אלף שקלים (!). בזמן כתיבת השורות, פחות משבועיים לאחר הקמת הקרן, כבר נאספו בה כשני מיליוני שקלים.

"הקרן החזירה לחקלאים רבים את הצבע ללחיים", אומר אריאל פורת. "במקום שיישבו בבתיהם מובטלים ומדוכדכים, הם עסוקים בזריעה ובעשייה. היא חוללה מהפך, המקרין על כל תושבי הגוש". מוקד התרומות (באה"ק): 1800-202288. לקביעת חוגי-בית בנושא: 972-52-8990422 (נחמיה).