פעם הגיעה שמועה לבעש"ט על עני שיושב בעיירה פלונית וכל ברכותיו מתקיימות. שלח הבעל שם טוב לקרוא לעני, כדי לתהות על קנקנו ולהבין מהיכן הכוח שלו.

העני מגיע אל הרבי. כשהרבי שואל אותו במה זכית? - אומר העני: "איש פשוט אני ואינני יודע למה כולם אומרים שברכותיי מתקיימות".

ספר לי בבקשה את סיפור חייך, ביקש הבעש"ט.

העני סיפר: "חייט אני במקצועי, יחד עם חייט נוסף היינו עוברים מכפר לכפר ומקבלים עבודות מזדמנות ומזה היינו מתפרנסים. יום אחד פנה אלינו פריץ עשיר מאחת הערים, ואמר שבתו מתחתנת וברצונו לבחון את עבודותינו. עשינו לו כמה דוגמאות שמצאו חן בעיניו וקיבלנו עבודה לכמה חודשים, עם שכר נאה של 300 רובל לכל אחד מאיתנו.

כשסיימנו את העבודה ועמדנו לצאת לדרכנו, אמר לנו הפריץ: "אולי יעניין אתכם, יש לי כאן בבור משפחה יהודית שהייתה חייבת לי הרבה כסף והם כבר נמקים שם בכלא זמן רב,.אני יודע שאצלכם היהודים יש מצווה גדולה של פדיון שבויים. אולי תרצו לקיים מצווה?"

שאלתי אותו בכמה כסף מדובר והוא ענה: 300 רובל!

התלבטתי לרגע ופניתי לחבר שלי: "בא ניתן כל אחד 150 ובאמת נקיים מצווה גדולה". אך החבר אמר לי: "עבדתי קשה על הכסף הזה ואני לא יכול לעשות זאת".

לאחר מחשבה קלה פניתי לפריץ ואמרתי לו: קח את 300 הרובלים שלי ושחרר את המשפחה.

המשפחה שוחררה ואני חזרתי לעירי ללא שום כסף. כבר לא היה לי כוח להמשיך לעבוד והתיישבתי ברחוב לקבץ נדבות. עבר לידי יהודי וביקשתי ממנו שיעזור והוא שאל: "מה תתן לי בתמורה?" עניתי לו, שאני יכול לברך אותו - וכך עשיתי.

מסתבר שבאותו יום הוא הצליח מאוד. למחרת, לפני שיצא לעסקיו, בא שוב לתרום ולבקש ברכה ושוב הצליח - וכך יצא לי שם של מברך שברכותיו מתקיימות. אבל אני לא יודע במה זכיתי".

אמר לו הבעל שם טוב: "בזכות זה שלא חשבת על עצמך ורק רצית לעזור ליהודים, הקב״ה שלח לך ברכת הצלחה מיוחדת ואין פלא שברכותיך מתקיימות".

•

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הגעתו של יוסף למצרים, לאחר שנמכר לעבד, ואחר כך על הגעתו למאסר במצרים, גם בביתו של פוטיפר כעבד וגם בבית הכלא. התורה מספרת לנו על ההצלחה של יוסף, אבל אנחנו רואים הבדל בצורה בה מתייחסת התורה להצלחתו של יוסף בשני המקומות.

בבית פוטיפר התורה משתמשת במילים "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו", ובבית המאסר התורה אומרת "ואשר הוא עושה ה' מצליח".

אנחנו רואים שני הבדלים בין הפסוקים: בבית פוטיפר כתוב "כל" אשר הוא עושה, ובבית הסוהר כתוב "ואשר" הוא עושה. בנוסף, בבית פוטיפר כתוב "ה' מצליח בידו" ובבית הסוהר כתוב "ה' מצליח" ולא כתוב בידו.

מוסבר בתורת החסידות שבהצלחה ישנם שתי רמות: רמה אחת היא שהאדם משיג את מטרתו בכל פעולה בפני עצמה, אבל זה עדיין נראה טבעי ורק במבט לאחור אנחנו קולטים שיש כאן הצלחה מיוחדת וברכת ה' על טבעית.

הרמה היותר גבוהה היא כאשר לאורך כל הדרך רואים שיש כאן הצלחה על טבעית, לא רק בכלל אלא בכל פרט - ובהצלחה זו כל מי שרואה יודע שזה לא מעשה האדם אלא מעשיו של הקב"ה.

בבית פוטיפר יוסף היה בביטול של עבד. העבד יש לו מציאות של עצמו ויכולות מיוחדות שלכן לקחו אותו לעבוד, אלא שהוא שייך לאדון ומבטל את עצמו בפני האדון. זה עורר את יוסף לביטול ברמה הזו גם כלפי הקב"ה ולכן זכה ברמה הראשונה של הצלחה "וירא אדניו כי ה' אתו".

במבט לאחור פוטיפר קולט שיש כאן ברכה מיוחדת "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". ההצלחה הנקודתית היתה נראית כאילו הצלחה של יוסף אלא שבסיכום פתאום קולטים שההצלחה היא אלוקית.

בכלא, לעומת זאת, יוסף היה כאסיר שאין לו כלום מעצמו והוא בביטול מוחלט וזה גרם לו לבטל את עצמו לגמרי לקב"ה. לכן כתוב "ואשר הוא עושה ה' מצליח", כי לא צריך לחכות לתמונה השלימה אלא בכל דבר רואים את ההצלחה השמיימית, ולכן גם לא כתוב "בידו", כי רואים שזה יד ה' ולא יד יוסף.

יהי רצון שנזכה לבטל את עצמינו ולאפשר לברכת השם לשרות בתוכנו בהצלחה גדולה בכל פרט ופרט ובקרוב מאוד נזכה לראות את ההצלחה הגדולה של כל פעולותנו בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש

שבת שלום