ביקור מרשים בכפר חב"ד
"ופרצת... ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה"...
מאת נ. שלמה

...ואז נעצמו העינים כמאליהן, זרועות חבקו אלה באלה ורגלים נעו קדימה ואחורה. וכשבמרכז מרחפת דמותו האצילית של הרבי הגדול הנערץ, בקעה שירת אדירים: "ופרצת... ופרצת... ימה וקדמה, צפונה ונגבה...".

והמעגלים פרצו: מעגל בתוך מעגל. קדימה ואחורה. בדבקות ובאמונה משל היו אלה חלק בלתי נפרד מעבודת ה' יתברך. כאילו באו ואמרו לאורח כפר חב"ד באותו ערב, מר מנחם בגין: "עלה נא אל רבינו וספר לו כי זה אורח חיינו: עבודת ה' יתברך מתוך רינה". וכדי להמחיש זאת הלכה למעשה שולב אף מר בגין באחד המעגלים הסוערים.

כי מי שלא ראה שמחת חב"ד לא ראה שמחה מימיו.

•••

לא כלם ראו את הרבי. רבים רק שמעו עליו. וכל סיפור מעשה שהם שומעים עליו מאדיר את שמו. ואמנם: הרבי מליובביץ' הוא דמות מרקיעת שחקים. וחסידיו, הפזורים בכל רחבי תבל, שמחים למשמע כל שיח ושיג עליו. כל שכן, אם המספר הוא מי שראהו פנים-אל-פנים, חסה בצלו והאזין במו אזניו לנועם מדברותיו.

שמחו הם שמחה רבה להופעתו של מר בגין בפניהם. כי מר בגין ביקר בזמנו אצל הרבי, והוא יבקר אצלו בעוד זמן קצר, כאשר ישהה יומיים-שלשה בניו-יורק, במסגרת מסע שהוא עורך בדרום-אמריקה.

•••

אין כמו חסידי חב"ד למקבלי פני-אדם בסבר פנים יפות.

ביום ראשון בערב, במוצאי י"ב בתמוז, יום הגאולה של רבנו נ"ע הגיע לכפר חב"ד מר מנחם בגין בלוית חה"כ א. שוסטק, א. דרורי, ח. כהן-מגורי, ר. ילין, א. רוזנברג וידידים רבים

בפתח הכפר קיבלו את פניהם ר' פנחס אלטהויז "השגריר המיוחד אל הרבי" ור' משה סגל, איש המחתרת המהולל, מנאמני נאמניו של הרבי.

תושבי כפר, היראים את ה', נתכנסו בין כתלי בנין בית הכנסת החדש והיפה, דאגו לתפוס מקומות סמוך לשולחן המרכזי, כדי להאזין מקרוב לדברים שיושמעו.

•••

פתח ר' משה סגל בהעלאת זכרונות נעורים. סיפר על ראש בית"ר שבקונגרס בוינה. ניסח וחרט את "השרשת קדשי ישראל..." על דגלה של התנועה. הוא שדגל ב"חד-נס" ו"לא יהיה לך אלקים אחרים על פני", הרגיש כי תנועה זו יודעת לערוך סמל, מעשה ופעולות ואין כמוה יודעת ערכן של מצוות מעשיות. וחייליה הטובים הוכיחו מופת של משמעת ועלו לגרדום "ובכל נפשך". אידיאליזם ופיסלו כל שעטז ברעיון.

ומכאן לתורת חב"ד זהה הדרך: אהבת ישראל ותחושת אחדות האומה.

קבע ר' משה סגל: ז'בוטינסקי, רזיאל וטרומפלדור ידעו להעיז ולומר אמת שאינה מקובלת. גם אנחנו צריכים להעיז. דרושה היום העזה לאמת חדשה. כהקדמה לגאולת ישראל השלימה זקוקים לחזרה בתשובה שלימה. כבוד קדשו רבנו שליט"א, בעקבות רבנו נ"ע מעורר אותנו להחיש קץ הגאולה. הוא קרא לתנועת החרות "בעלת העבר המפואר שלנו" לתת ידה לכך. הרבי, נשיא ישראל בדורנו, מצפה לכך!".

•••

דברים היוצאים מן הלב.

והחסידים, כנהוג בהתוועדות חסידית, פרצו בשירה בוקעת רקיעים.

שיר אחרי שיר. והגיעו אל ניגון חסידי בלי מילים... סערת רגשות... מנקה המחשבה ומטהר הלב...

ורשות הדיבור עברה אל מר בגין:

"...אותו ניגון ששרתי – נאום בלי מילים, אולי הוא הטוב בנאומים. הוא יוצא מן הנשמה ואל הנשמה מדבר". מר בגין סיפר לחסידים על פגישתו האחרונה עם הרבי, שנערכה כדרכו בליל, ונמשכה עד האשמורת השלישית.

שאלתי את הרבי, מספר מר בגין, מדוע הוא מעדיף את עבודת הלילה על עבודת היום, והרבי השיב: על-פי נסיוני והרגלי הרי מחשבת האדם בלילה בהירה יותר מאשר ביום.

זו אינה דרכם של אנשים פשוטים. דרוש כח נפשי מיוחד, כדי לא לנום ולא לישון כל הלילה, ולהקדיש את הזמן שבו הבריות נחים לעבודה קדושה שהרבי עושה ברחבי תבל.

גדלות, אומר מר בגין, אינה נאמדת. היא נרגשת ונושמת. וכאן סיפר להם על היותו במחיצתו של ז'בוטינסקי . . והגדיל לספר בשבחו כדי לעשות היקש לגדלותו של הרבי ולהמחיש מה רב היה הרושם שעשה עליו הרבי.

"ישבתי לפני הרבי ושמעתי תורה מפיו. אמנם זה היה דו-שיח. שאל שאלות והשיבותי עליהן. משקמתי מלפניו באשמורת השלישית, ידעתי שזכיתי להיות במחיצת אדם גדול בתורה, במעשים ובהקרנה המשקיפה ממנו. וזו גדולת אדם גם אם אין מכירים אותו. חוטים בלתי נראים לעין יוצאים ממנו ונמשכים למרחקים. ועוד יותר הדבר נבחן כשמכירים אותו מקרוב ומוסיפים לראותאת הגדולה.

"כזהו הרבי, ורשמתי כזכות לחיי שראיתיו ונפגשתי עמו".

מאז, מספר מר בגין, אנו מחליפים מכתבים. כל מכתב שלו הוא בשבילי מזכרת שמורה לכל ימי חיי. הוא הביע את התקוה שבמוצאי-שבת הקרוב ייפגש עמו....

•••

בשקט מופתי האזינו החסידים לדברי מר בגין. ומשסיים את דבריו שתו "לחיים" מהיי"ש המפורסם, ולאחריו: מעגלים מעגלים של רוקדים, בדבקות ובאמונה, כשהחסידים מקיפים את מר בגין ומאחלים לו דרך צלחה ודרישת שלום חמה שימסור בשמם לאדמו"ר הדגול.