מאות בנות, מעשרות מדינות ברחבי העולם,  עוזבות הכול, ומיטלטלות בדרכים בואכה צפת. מזוודה קטנה נשרכת מאחור, אבל להט ענק בלב.

התופעה הזו חוזרת על עצמה. רחבת 'בית חנה' בצפת הומה רעש גלגלי מזוודות, בליל שפות, והמולה שלא הייתה מביישת טרמינל בינלאומי.

למען האמת?! ההגדרה הזו כמעט מדויקת. בנות מכל רחבי העולם, כמו גם מכל קצות הארץ, נוהרות לצפת. למקום שהפך לסמל של חום,  חינוך אמיתי, ולהט חסידי, כשגולת הכותרת היא הסמינר המופקד בידיו האמונות של הרב יוסף יצחק חיטריק.

כדי להבין ולו במעט את מה שעומד מאחורי התופעה המרגשת הזאת, הצלחנו לפנות מזמנם של כמה מחשובי השלוחים ברחבי העולם, שאת חינוך בנותיהם הפקידו בידיים של 'בית חנה': שליח הרבי לתאילנד הגה"ח ר' יוסף חיים קנטור, הרב יצחק מינקוביץ שליח בסאות' ווסט - פלורידה, והרב שלום פלטיאל שליח הרבי בפורט וושינגטון ניו יורק - בשיח גלוי.

• לשלוח בת לסמינר, זה מתבקש, אבל למה עד צפת?! זה לא רחוק?!

הרב קנטור, תאילנד: למה לשלוח מתאילנד ועד לצפת? כשרוצים חינוך טוב, מה כבר משנה המרחק? העיקר שיהיה מקום טוב!... ובית חנה צפת זה בדיוק המקום. סוד ההצלחה שלהם, הוא קודם כל בדוגמה האישית. הרב רסקין - מנהל המוסד וזוגתו תחי', והרב חיטריק וזוגתו המופקדים על הסמינר, עם הלהט והחום שלהם מהווים דוגמה חיה איך צריך יהודי  לחיות.

בבית חנה נשמרת הקפדה על רמה גבוהה של שיעורים, ורמה גבוהה של בנות שיודעות ורוצות לבוא וללמוד. אין ספק, יש להם ברכה במעשה ידיהם... זהו מקום מבורך.

הרב מינקוביץ, פלורידה: תראו. אתם צריכים להבין שבית חנה זה לא עוד סמינר. זה מקום ברמה הכי גבוהה שאני מכיר, יש בו אהבה חמימות לילדים. נותנים להם הדרכה בחיים, דואגים להתקשרות עם הרבי.

מקנים מושגים כמו פארברענגען, שליחות,  שיהיו צרובים בנפש. הם ממש מוסרים את הנפש בשביל הבנות, זה דבר אדיר מה שהם עושים! כל האווירה שם מאוד חמה. זה משהו אחר! היתה לי הזכות לשלוח לשם, וב"ה אנחנו מאוד מאוד מרוצים.

הרב פלטיאל, ארה"ב: פשוט מאוד. בית חנה זה מוסד חסידי, כפשוטו. נותנים להם חסידות אמיתית בלי 'חכמות'...

זה 'חסידישע' מוסד, חסידישקייט אמיתית, בלי פשרות ובלי כיסויים. פשוט כמו שהיה לפני חמישים שנה! במצבנו אנו, הרי זה כמים קרים על נפש עייפה!

• מה התוצאות שניכרות בשטח?

הרב מינקוביץ, פלורידה: התוצאות בשטח?! בנות קונות שם המון! הן מקבלות הרגשה טובה ליהדות בכלל, ולחסידות חב"ד בפרט. מקנים להם אהבה וקשר לרבי ולכל העניינים שהרבי ייקר; חת"ת, ספר המצוות מה שמקובל ללמוד. מכינים אותם לכל העניין של שליחות. וכמובן, פארברענגען, העניין של האחווה ואהבת ישראל...

הרב פלטיאל, ארה"ב: אין עוד מקום בו יש תשומת לב אישית כמו בבית חנה. כל אחד מהמנהלים ומצוות 'בית חנה' יודע מה קורה עם כל אחת, יש יחס אישי חם, והמון תשומת לב.

מי מדבר על רמת הלימודים הגבוהה והפארברענגענ'ס,  ישנם שיעורים ברמה גבוהה, הן לומדות על עניינים גבוהים עמוקים, ומפנימות. הן מתחילות לפתח את ההסתכלות החסידית שלהן על העולם. 

הרב קנטור, תאילנד: איפה ניתן לראות את התוצאות?! בחיבור האישי של התלמידות. שם רואים את ההבדל העצום. תראו, הרי בעצם אין בת שלא סופגת חינוך טוב ואיכותי כבר בבית. מילדות הן יודעות על הרבי, ועל כל ה'עניינים'... אבל בבית חנה מתרחש המהפך.

בבית חנה נפקחות עיניהן והן מתחילות להבין שזה עניין אישי שלהם. לא עוד דבר ש'ככה היה בבית'...

חיים חסידיים לא יכולים להיות רשימה של הרגלים שהורגלו אליהם מבית אבא. חייבים לחיות את זה, להיות מחוברים לזה בחיים האישיים!... וזה בדיוק מה שקורה להן בבית חנה. בנות יוצאות מבית חנה  כשלהן קשר אישי עם 'יידישקייט' ועם 'חסידישקייט'.

זה דבר עצום! זה עניין שמביא אחריו אינספור שינויים מהותיים בחיים, ושם אותן על הכיוון הנכון!

ידוע הווארט על הפסוק: "זה א-לי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו". העניין הוא לחיות עם "זה א-לי", ורק אחר כך; "אלוקי אבי" בבית חנה, הרבי והחסידישקייט, הופך להיות "זה א-לי". זה נהיה דבר שלהם. זה כבר לא רק "אלוקי אבי"!... 

• כעת יוצאים בבית חנה בקמפיין מימון המונים לטובת מבנה שיאפשר קליטת בנות נוספות, מה יש לכם לומר על כך? 

הרב מינקוביץ, פלורידה: בית חנה זה מקום ששם את הבנות בכיוון הנכון לכל החיים שלהם. למה שהוא נותן אפשר לקרוא במילה אחת - חינוך!

וחינוך חסידי ואיכותי כזה, הוא דבר חיוני! חובה לתמוך בבית חנה לנחת רוחו הטהורה של הרבי! 

הרב קנטור, תאילנד: אם בתמיכה בבית חנה עסקינן, אני רוצה לומר משהו שקריטי להבנת עוצמת הפעילות שלהם.

שמעתי פעם בשם רבנים מחוגים הרחוקים מחב"ד, התייחסות מעניינת למפעלי השליחות של הרבי. הם אמרו כך: לפתוח קבוצה מצוינת של אברכים ת"ח מופלגים עובדי ד' שיהיו מוכנים לפעול במסירות נפש, לעזוב הכול ולצאת למען הפצת היהדות - זאת גם הם יכלו לפעול. 

אבל איך אפשר לחנך כך בנות?! זה כבר נשגב מהם!... את זה הם לא יודעים לפעול!

והאמת, שכל עניין השליחות, לא רק שהוא תלוי בחינוך ונכונות הבנות, אלא עוד יותר; אברך שיוצא לשליחות, אין חולק שהוא פועל מתוך מסירות נפש והקרבה עצמית, אבל סוף כל סוף, יש לו מעמד מסוים, הוא נמצא בעמדה של השפעה, הוא הופך ל'רב', אנשים נעזרים בו ומעריכים את פעלו.

אבל האישה העומדת מאחורי כל המערך הזה על כל אתגריו - מתמודדת מול מצבים קשים מנשוא, ולא זוכה כמעט להכרה, כבוד או מעמד!... 

היא צריכה לתפעל בית בארץ ניכר, לבשל באפס תנאים, לדאוג לחינוך, כשרות, ועוד. בלי עזרה, וכמעט בלי חברה.. אתגרים שגם נשים מבוגרות ומנוסות אינן מכירות כלל, נופלות על כתפיה של אישה צעירה וחסרת נסיון, שנוחתת למדבר השליחות מעולם שופע רוחניות וגשמיות כאחד...

אבל זהו הדבר הגדול שהרבי תבע: שגם הבנות תהיינה שליחות, שגם הן תגדלנה על האש וה'ברען' החסידי.

וזה בדיוק מה שמתרחש בין כותלי בית חנה. כאן המפעל בו נוצקת היצירה המופלאה הזו. כאן מתרחש החיבור האישי של הבנות, וכאן נדלק הניצוץ. אותו ניצוץ שיבעיר עוד אלפי נשמות בארץ שליחותו.

לכן לדעתי, המפעל הקדוש של 'בית חנה' זה ממש עניין של הפצת המעינות וזירוז הגאולה בהיקף בלתי נתפס. כל בת נוספת שיכולה לקבל מהמקום הזה, את כל הטוב שהוא מעניק ומשפיע, זה זכות עצומה. זה אומר בית חסידי חם נוסף שמבוסס על יסודות איתנים, בהתקשרות ודבקות ברבי ובמפעל השליחות.

עכשיו – כולנו בונים בית לדורות! לתרומה עכשיו!

לתרומות - לחצו כאן