שאלה: האם יש ממש בחלומות - כשהם טובים או כשהם מפחידים?

תשובה: כבר בתנ"ך יש שני סוגי התייחסות לחלומות: "וחלומות – השווא ידברון" (זכריה י,ב), מול "בחלום אדבר בו" (במדבר יב,ו). יש חלומות שהם בגדר נבואה, מעין נבואה, או לפחות בבחינת רמז וסימן לאדם מן השמיים, ויש שאינם אלא תוצאות הרהוריו של האדם עצמו.

בדורות הראשונים ואצל גדולי וצדיקי ישראל נמצאו חלומות רבים של סימן מהשמיים (ועם זה, גם על חלומות כאלה אמרו חז"ל "אין חלום בלא דברים בטלים"), ואילו בימינו ואצל בני-אדם רגילים קרוב יותר לומר שאין בזה שום רמז אלא הכול מהרהורי הלב.

לכך נועד נוסח 'הטבת חלום', כאשר אדם מספר לידידיו שראה חלום (ואינו צריך לספר את פרטיו), והם מתפללים עליו שיהיו כל חלומותיו לטובה.

כמו-כן יש נוסח הנאמר בברכת כוהנים כתפילה על החלומות. היו מצבים שחז"ל יעצו לחולם לצום 'תענית חלום' כדי לכפר על קטרוג או גזירה שנרמזו בחלום, ובמקרים קיצוניים ביותר היו צמים אפילו בשבת.

בימינו הגישה היא שלא להתייחס לחלום ברצינות, לטוב או למוטב, אלא להסיח דעת ממנו ושלא להרהר בו, ואפילו ממעטים ב'הטבת חלום'.

יוצאים מן הכלל חלומות שבהם נראו נפטרים קרוב לזמן פטירתם, שעל-פי-רוב באו לעורר ולתקן ענינים בהלוויה או במנהגי האבלות שלא היו כראוי.

לכן גם מי שראה בחלום את אביו או רבו שמסר לו הוראות כלשהן, קרוב לוודאי שאין זה אלא חלום בלבד. חוץ, כמובן, מחלום שבו נראה צדיק גדול, שאינו מופיע בחלומותינו לשווא.

מקורות: שו"ע או"ח סי' רכ, וסי' רפח (בשו"ע אדה"ז ס"ז). פלא יועץ, ערך 'חלום'. אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א עמ' קנג. אג"ק ח"ז עמ' רצ. חט"ו עמ' רעז. חכ"ב עמ' רמו. ח"ל עמ' קכא. תורת מנחם חי"ג עמ' 76. משבחי רבי עמ' 50.