היום, ג' כסלו, הוא יום הולדתו (בשנת תרס"ה) של ר' דובער (בערל) הי"ד, אחיו של הרבי. הרב אלישיב הכהן קפלון מעיר על הקשר לכאורה בין "היום יום" של היום, ג כסלו, לבין ר' דובער הי"ד.

בהיום יום של היום, כותב הרבי:

אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי
הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'

בספרו החדש "היום יום לעם" שיצא לאור בקרוב, מעיר הרב קפלון כי הפתגם עוסק במעלת הפצת החסידות בזמנו של ה'מגיד'. יתכן שהרבי הציב את הפתגם ביום זה, ג' כסלו, בשל היותו יום הולדתו (בשנת תרס"ה) של אחיו, החסיד ר' דובער (בערל) הי"ד, ששמו זה ניתן לו על שם אדמו"ר האמצעי (לכאורה, בשל סמיכות הולדתו לימים המיוחדים בחיי אדמו"ר האמצעי), שהיה על שם ה'מגיד' ממזריץ', כידוע. לא ידוע תאריך (יום ושנת) הירצחו, אך גם ברור לכאורה שבשנת תש"ג לא היתה לרבי כל עדות על גורלו, ואפשר שהפתגם הוצב כאן לזכותו, להינצל מהנאצים ימ"ש.