במקום להתרגז ולבכות, אני שמח ומודה לה' על הפנצ'ר
״זלמן, גוררים לך את האוטו!״. תודו שזו אחת ההודעות הכי מרגיזות שאדם יכול לקבל. עכשיו תוסיפו לזה שזה קורה לא במדינה בה אני גר, ברכב שכור וביום עמוס ביותר. תענוג מפוקפק.
זה היה ביום ראשון האחרון. שהיתי בניו יורק לרגל כנס שלוחי חב"ד העולמי. הרכב ששכרתי חנה ברחוב פרזידנט במקום טוב וזה היה כאמור בכלל יום ראשון, שהוא יום חופש משוטרים. אבל היה זה גם היום בו התקיים הבנקעט המרכזי, שזה בעצם הערב המסכם של כינוס השלוחים ומרחוב פרזידנט יצאו האוטובוסים שהסיעו את אלפי הרבנים לאולם בו התקיימה הסעודה. משכך, כנראה מטעמי בטחון, במשטרת ניו יורק רצו את הרחוב ריק ממכוניות. ובניו יורק כמו בניו יורק, אין הרבה שאלות. רכבי גרר משטרתיים גררו את הרכבים החונים היישר למגרש משטרה מקומי.
ובכן, לא רק שהרכב שלי עומד להיגרר, גם איאלץ לחפש באיזה מגרש הוא נמצא, לשלם עליו כ300 דולר ומי יודע אם אספיק אחרי כל זה עוד להגיע לבנקעט.
יוצא הייתי בהליכה מהירה מבית הלבנים האדומות, בית המדרש של הרבי הידוע בשם 770, וכל הדרך מדבר הייתי אל עצמי: "אל תתן לזה להרוס לך את היום. קבל באהבה. לא נורא, גם אם גררו כבר תחפש ותמצא היכן לשחרר את האוטו, תשלם מה שצריך, קבל באהבה. כולם בריאים, כולם מרגישים טוב, זה העיקר. שיהיה כפרת עוונות". בהגיעי אל הרחוב הרחב ראיתי אותו סגור ומגודר, כמעט נקי ממכוניות ושתי רכבי גרר משטרתיות גוררות את הנותרות. הרחוב ריק למעט הרכב הלבן שלי, הוא עומד על מקומו.
מלא בשמחה רצתי אל הרכב והנה לנגד עיני הסיבה לכך שהוא לא נגרר - פנצ'ר מכובד פיאר את הגלגל האחורי. בלי משים הרמתי עיניי למרום ואמרתי "ריבונו של עולם, תודה לך על הפנצ'ר הזה!״. ״איזה נס שיש לי פנצ'ר" המשכתי לומר לעצמי תוך שאני מחליף את הגלגל בעזרת השליח הרב שרגא דהן מבית שמש, יהודי שלא הכרתי קודם ופשוט הפשיל שרוולים ועזר לי עם הג'ק תחת הגשם המציק. "עוד הייתי צריך עכשיו לחפש את המגרש להסתובב כמה שעות מתישות ולהוציא כסף מיותר כדי לשחרר את האוטו. איזה נס מתוק זה הפנצ'ר הזה".
•
כשסיימתי והחניתי את האוטו אחר כבוד ברחוב אחר, הבנתי שאילו הייתי נתקל בפנצ'ר בלי קשר לגרירת הרכבים, מן הסתם הייתי מתרגז ומבכה את הפנצ'ר הזה. והנה עכשיו, במקום להתרגז ולבכות, אני שמח ומודה לה' על הפנצ'ר הזה בדיוק. ומי יודע כמה פעמים עוד בחיי סידר לי הקב"ה פנצ'רים כאלה ואחרים בכדי להצילני מדברים גדולים יותר? עד כמה יש לומר תודה על כל דבר ולו רק כי מה' מצעדי גבר כוננו וכבר לימדונו רבותינו שאין רע יורד מלמעלה.
ישעיהו הנביא אמר בנבואתו על אחרית הימים '״ואמרת ביום ההוא, אודך ה' כי אנפת בי״. כלומר, בזמן הגאולה נראה שהקשיים שעברנו בזמן הגלות לטובה הם היו ואף נודה לה' עליהם ונכריז 'אודך ה' כי אנפת בי'. אני זכיתי לחוות משהו מעין זה השבוע, עת הייתי מודה לה' על הפנצ'ר שלי.
שבת שלום,
הרי גם במקרה כזה לא באמת צריך לשלם קנס והם גם לא גוררים למגרש משטרה אלא לרחובות סמוכים
ושאר הסיפור פשוט השגחה פרטית ומחזק מאוד יש מה ללמוד