כינוס השלוחים הוא זמן של חזרה. השלוחים מותירים מאחוריהם לזמן קצר את מקום שליחותם, שבים אל המשלח, לטעון כוחות, להיפגש עם עמיתיהם מכל רחבי תבל, לקבל השראה ובעיקר את ברכת המשלח להמשך פעילות ועשייה והכנת המקום והסביבה לקבלת פני משיח צדקנו.

אז אומנם השלוחים מותירים את מקום שליחותם הרחק מאחור, אך מתברר שדווקא הזמן הזה מעניק לשלוחים רבים הזדמנות להקדיש מחשבה עמוקה ורחבה יותר לפעילות. "הפעילות היום-יומית השוטפת היא תובענית מאוד. פרויקט רודף פרויקט, אירוע רודף אירוע, ולא תמיד אנחנו מצליחים להרים את הראש מעל המים, כדי לחשוב על אסטרטגיה ויעדים ארוכי טווח", אומר לנו שליח ותיק מאירופה. "דווקא בכינוס יש לי אפשרות לעשות קצת 'זום אאוט' ולבחון את הדברים במבט רחב יותר ומעמיק יותר. כמה מהרעיונות היותר טובים שלנו בשליחות הנצו בזמן כינוס השלוחים".

אם כן, מתברר שאומנם השלוחים מותירים את השליחות מאחור, אך השליחות לא עוזבת אותם. הפרויקטים והאתגרים ממשיכים להעסיק אותם במחשבה, בדיבור ובעידן הסלולרי והתקשורת הדיגיטלית, גם במעשה.

בדרך כלל, בשיחות עם שלוחים במהלך הכינוס אנחנו נוטים לשמוע על ההצלחות שהיו. על המוסדות, הבניינים והפרויקטים שהוכתרו בהצלחה. הפעם בחרנו להביא זווית שונה מעט. ביקשנו מהשלוחים לספק לנו הצצה אל המחשבות שלהם במהלך ימי הכינוס. שאלנו אותם מה הם האתגרים המעסיקים אותם בימים אלה ממש.

•

איסטנבול: בדידות הילדים

אם יש משהו שמחבר בין גרמניה לטורקיה, זהו הדאגה לחינוך הילדים. אלא שאצל הרב מנדי חיטריק מורגשת יותר דאגה אישית לילדים שלו הגדלים במדינה הרחק מסביבה חסידית תומכת. "מה שמטריד אותי היום זה חינוך הילדים שלי", משתף אותנו הרב חיטריק בגילוי לב. "הילדים שלנו גדלים בתנאים לא פשוטים, במדינה שאין להם בה עוד הרבה חברים חסידיים. אין להם הצרכים הבסיסיים שיש לכל ילד חסידי אחר בכל קהילת חב"ד, ואפילו אצל מרבית ילדי השלוחים בעולם. גם אצל שלוחים החיים במדינות רחוקות אך מערביות, בדרך כלל קיים במקום בית ספר יהודי כלשהו, וגם אם לא, הילדים יכולים ליהנות מחיי חברה בריאים עם חברים מתוך הקהילה.

"יש לי שמונה ילדים שגדלו וגדלים בבדידות מוחלטת כמעט, הסביבה הכללית היא עוינת, וגם האפשרות לחברים מתוך הקהילה היהודית המקומית קלושה מאוד. החברים היחידים שהם מכירים, למעט אחדים מתוך הקהילה המקומית, הם חברים מחוץ למדינה. מבית הספר הווירטואלי לילדי השלוחים, מהקעמפים שאליהם אני מקפיד שייסעו בכל שנה, או מהמקומות שבהם אנחנו מבקרים מפעם לפעם עם כל המשפחה, ושם הם רוכשים להם חברים.

"לכן האווירה בבית חשובה כל כך", מסביר הרב חיטריק. "אנחנו בעצם משמשים בעבורם הכול. הבית הוא גם בית הספר, גם מקום הבילוי החברתי, וגם המקום שאליו שבים אחר כך. ולכן מה שמטריד אותי באופן כללי הוא איך אני שומר בבית על אווירה נכונה. אווירה תומכת, מחנכת, אוהבת, מלמדת, כדי שגם הילדים שלי יגדלו להיות חסידים יראי שמיים".

איזה מסר חשוב לך להעביר לשלוחים בנושא?

"אל תסמכו על הנס. אל תחשבו שאתגרים חינוכיים הם נחלתם של ילדי אנ"ש בקהילות גדולות בלבד. לכל דור יש אתגרים חדשים. לילד שיושב כל היום מול המחשב יש ניסיונות ואתגרים לא פשוטים, וזה מעבר לקושי שזה יוצר בהתפתחות הרגשית והמנטלית.

"כשהרבי הריי"צ כותב שחובה על ההורים לחשוב חצי שעה בכל יום על חינוך הילדים, הוא מתכוון גם אלינו. אנחנו חושבים כל היום על השליחות ועל חינוך המקורבים וילדיהם. חצי שעה לפחות תקדישו לילדים שלכם".

•

רמת הגולן: מסעדה כשרה

אצל הרב שלום בער הרצל מרמת הגולן, ההתרחבות כוללת קשת רחבה של תחומים כמו בניית מקווה, רכישת מבנה, הבאת שליח נוסף לפתיחת מקום חדש ופתיחת מסעדה.

"אנחנו כרגע עומדים בפני התרחבות משמעותית של בית חב"ד", מגלה הרב הרצל. "פתחנו לפני כמה חודשים סניף חדש ביישוב עמי עם ברמת הגולן, ואנחנו כרגע עומדים להביא עוד משפחת שלוחים לפתיחת מקום נוסף.

"מעבר לכך, באזור שבו אנחנו גרים יש מקווה טהרה לנשים, אך עם ההתעוררות וההתקרבות לחסידות של תושבי האזור נוצר צורך במקווה טהרה גם לגברים וזהו אחד הפרויקטים שבהם אנחנו עסוקים בימים אלו, לצד התוכנית הרחבה יותר שהיא לרכוש את הבניין שבו אנחנו ממוקמים כיום בשכירות.

"לצד הבנייה, התוכנית כמובן היא להרחיב את מעגל שיעורי התורה ובפרט שיעורי החסידות באזור. לצורך כך אנחנו מקימים מערך הסעות כדי להביא מרצים איכותיים מקהילות חב"ד בצפון ליישובי רמת הגולן.

"כל זה לצד הפעילות השגרתית הקיימת בקרב תושבי האזור וחיילי צה"ל שזוכים לפעילות קבועה גם במוצבים הנידחים על גבול ישראל וסוריה, בזכות 'טנק המבצעים' של בית חב"ד שכולל גם... מסעדה ניידת המספקת מזון כשר למהדרין בכל מקום שאליו היא מגיעה".

לסיום משתף אותנו הרב הרצל ברעיון המקנן בראשו כבר זמן רב, והוא פתיחת מסעדה כשרה למהדרין בעבור ציבור המטיילים הדתי והחרדי הפוקד את רמת הגולן. "אין מסעדה למהדרין באזור ורבים באופן טבעי פונים לבית חב"ד, כך שזה בהחלט צורך שקיים ובעזרת ה' נגיע גם אליו".

•

ניגריה: שלושה פרויקטים

גם בניגריה עסוקים בהתרחבות ניכרת של הפעילות בתחומים שונים, כפי שמסביר הרב שניאור זלמן אוזן, השליח הראשי למדינת ניגריה שבאפריקה. "כיום בניגריה יש לנו שלשה פרויקטים כבדי משקל שאנחנו עובדים עליהם בד בבד. הראשון הוא הבאת זוג שלוחים חדשים לפתיחת בית חב"ד חדש בעיר לגאוו. לגאוו היא עיר ענקית המונה למעלה מעשרים ושלושה מיליון איש ויש בה ריכוז גדול של אנשי עסקים ועובדי חברות יהודים, רבים מהם ישראלים. למעשה, משפחת השלוחים כבר חיה במדינה, כרגע הם חיים אצלנו בבית בעיר אבוג'ה לתקופת ניסיון, ולשבתות וחגים הם נוסעים כמה שעות נסיעה ללגאוו.

"לא מזמן ערכנו מעמד הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת ובית חב"ד חדש באבוג'ה. וכל זאת לצד הפעילות הקבועה של בית חב"ד".

אגב, ל'פעילות הקבועה' שעליה מדבר הרב אוזן, יש טוויסט מעניין. מתברר שבית חב"ד ניגריה מקיים פעילות לא מבוטלת לרווחת תושבי ניגריה. "הרבי דיבר וכתב לא פעם על פעילות בקרב אומות העולם. ניגריה היא מדינה ענייה מאוד ואי אפשר להישאר אדישים לסבל שסביב. פתחנו ארגון ושמו 'חב"ד אייד' (חב"ד עוזרת) ודרך הארגון הזה אנחנו מקדמים פרויקטים חשובים לטובת האוכלוסייה המקומית בתחומי החינוך, הרווחה ועוד".

• הכתבה המלאה מתפרסמת השבוע במוסף החדשות של השבועון 'כפר חב"ד