כשבועיים קודם שבת 'חיי שרה', שוחחתי עם חבר כיתתי, ר' מרדכי העלינגר משלוחי הרבי בחברון, וסיפרתי לו על רצוני לשהות בסמוך למערת המכפלה בשבת זו, היות וביקרתי בעיר האבות פעם אחת בחיי, כילד. יומיים לפני שבת קיבלתי ממנו הודעה: 'יש לך ולרעייתך חדר לישון. תבואו'. וכמובן קפצתי על המציאה. למצוא מיטה להניח עליה את הראש בשבת 'חיי שרה' בקרבה למערת המכפלה – זהו פרויקט מסובך, שאם לא מתפשרים - העלות יכולה להגיע לסכום כסף לא קטן.

ביום שישי אחר חצות היום, יצאנו לנסיעה לכיוון קריית-ארבע. בכניסה לעיר הרגשנו את העומס של הקהל שזרם באלפים – עד כניסת השבת. חיילי צה"ל פרוסים בכל פינה, עם נשק שלוף ובערנות מלאה. שומרים ומאבטחים את הציבור שבא להתפלל אצל שרה אמנו.


בתמונה: כותב השורות והשליח הרב העלינגר, במוצ"ש, על רקע מערת המכפלה

חברון – עיר האבות – לדורי דורות

המחזה בערב שבת היה מרהיב. עשרות אלפי יהודים – מכל גווני הקשת, חרדים לצד חילונים ואשכנזים לצד מזרחיים, משפחות לצד יחידים או קבוצות של חברים. כולם היו שם. לבושים בגדי שבת, באו לשאת תפילה אצל אבות האומה.

עשרות מניינים לקבלת שבת היו פזורים למרגלות המערה, וכמובן גם בתוכה. שירת 'לכה דודי' פילחה את המולת האווירה. עם תום התפילה, נפתחו בכל פינה שולחנות עמוסים לעייפה, במטעמים אשר הפיצו ריחות של שבת המלכה. גם ברחובות העיר עצמה, ניתן היה לראות משפחות וקבוצות יושבים יחד, סועדים ומפזזים שירים לפי מסורתם העתיקה.

דבר נוסף היה שמשך את לי העין, ובלט בחוזקה. בחברון ואף בקרית-ארבע אין מספיק מיטות פנויות לאכלס ללילה אחד את כל עשרות אלפי האורחים שנהרו ובאו לחוות את השבת, ורבים מהם פרסו אוהלים בכל מקום שרק היה ניתן – עבור השינה. גם הקור ששרר באותו הלילה, לא מנע מהם לוותר על החוויה והתפילה במערת המכפלה. 


בתמונה: השליח הרב איציק ניימרק ואנשי המשטרה, שעות לפני כניסת השבת

4 פתחים, 3 אוהלים ו-6,200 אורחים

בשנים האחרונות יצא לי, כמו לרבים אחרים, לראות את התמונות המתפרסמות מאוהלי הסעודות הענקיים, אותן בונים שלוחי הרבי המנהלים את בתי חב"ד באזור. אך דבר לא הכין אותי לתדהמה שתפסה אותי, עת נכנסתי לאחר קבלת שבת לאוהל 'אברהם ושרה' שאיכלס כ-3,000 איש, סביב שולחנות מפוארים בכל טוב עם שפע של מלוכה. הופעמתי.

מאות שולחנות בשורות ארוכות, העומדים בסדר מופתי – לצד מאות אנשי צוות ומלצרים הרצים בשמחה מפינה לפינה. תפקידם, לארח כיד המלך – וזאת, הם עשו בהצלחה. יינות, סלטים, דגים ובשרים. וגם מתוקים – לקינוחים. הכל היה שם. אחד האורחים, יהודי מדרום הארץ שח לי: "השלוחים של חב"ד, ממש כמו אברהם אבינו – עושי חסד באהבת חינם".

והוא צדק. הם – שלוחי הרבי: הרב דני כהן, הרב איציק ניימרק, הרב יוני עטיה והרב מרדכי העלינגר, הסתובבו בין הקהל העצום ודאגו לכל מחסורם. והכל, בצניעות גדולה ובעוונה מרשימה. לולא הייתי מכירם, מן הסתם הייתי מעלה בדעתי כי הם חלק מציבור האורחים הרב שנכח באולם.

לעזרתם, היו 200 בחורי חב"ד אשר הגיעו משלל ישיבות 'תומכי תמימים' בארה"ק. הושיטו יד, שרו ושימחו את הסועדים, והביאו את דברי הרבי על פרשת השבוע, לכל שולחן ושולחן.


בתמונה: השליח הרב דני כהן מתדרך את הצוות, לקראת שבת קודש

בסך הכל, סעדו בשלושת האוהלים של חב"ד כ-6,200 אנשים, נשים וטף. האוהלים נקראו איך לא, בשמות: 'אברהם ושרה', 'יצחק ורבקה' ו'יעקב ולאה'. בתום סעודת השבת, התקבץ קהל רב סביב הרב אסי שפיגל, שהתוועד עמם על מהות 'חיי שרה' ומסר בפניהם את תורת הרבי על פרשת השבוע.

בפתח גן עדן

בשבת בבוקר, השכמנו קום. שבת-מברכים חודש כסלו. מניין חב"ד עם עשרות מתפללים התקיים על גג בניין 'מרכז גוטניק' המשקיף אל מערת המכפלה. מרגש היה לומר את מילות התפילה ב'שמונה-עשרה': "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, ואלוקי יעקב"... ולהביט במבנה ההיסטורי והעתיק. לפני קריאת התורה, נשא השליח הרב דני כהן דרשה, ולאחריו מכר השליח הרב איציק ניימרק את עליות הפרשה. סכומי כסף נכבדים נתרמו לטובת הפעילות הענפה שמקיים בית חב"ד בכל ימות השנה.

משם, המשכנו אל 'אולם יצחק' הפתוח רק עשרה ימים בשנה. ובו נערכה קריאת התורה. "ויהיו חיי שרה"... נשמע בהיכל, בעודי עומד מרחק כחצי מטר בלבד מ'פתח גן העדן', הידוע, כפתח המערה בו קבורים האבות והאמהות.


בתמונה: שלוחי הרבי באוהל 'אברהם ושרה'. הכנסת אורחים כאברהם אבינו.

•••

לאחר שבת עילאית כזאת, קל לומר בבטחה, נבוא גם בשנה הבאה. הקדושה, האווירה, התפילות, הסעודות והאחדות של כל קצוות האוכלוסייה. ואם ניתן לסכם בקצרה ואולי לחזור להתחלה – הכנסת האורחים של חב"ד, הזכירה לנו במעט את סיפורו של אברהם אבינו, עליו גדלנו. הרב כהן הזכיר בסעודת השבת, כי: "ישנם חוקרים הטוענים – כי האוהל בו אנו יושבים כעת – שוכן בדיוק היכן שהאוהל המקורי היה"... אך מה שבטוח – שאברהם אבינו היה גאה בפעילות זו.