מאת הרב דוד זקליקובסקי, 'ארכיון ליובאוויטש'

איש עסקים הגיע פעם לרבי דובער, המכונה המגיד ממזריטש, ושאל אותו כיצד עליו לעבוד את ה'.

על שאלה זו ענה לו הרבי: "סע לעיירה ז'יטומיר, שם תמצא תלמיד שלי בשם ר' זאב. ממנו תלמד כל מה שאתה צריך לדעת".

האיש הגיע לז'יטומיר בגשם שוטף וחיפש את ביתו של ר' זאב.

כשהוא רטוב ומותש ממסעו, הקיש בדלת. אף אחד לא ענה. הוא הציץ דרך החלון, ושם ראה את ר' זאב, יושב ולומד וספר מונח על השולחן. הוא דפק חזק יותר – אך עדיין אין תשובה.

האם ר' זאב היה חירש? הוא הלם על הדלת. לאחר המתנה ארוכה קם ר' זאב לאיטו ופתח את הדלת.

איש העסקים הסביר מדוע שלח אותו רבי דובער, והרב זאב הזמין אותו להישאר במשך השבוע.

יום אחר יום עבר, עדיין, למורת רוחו של האיש, ר' זאב כמעט ולא דיבר אתו. בלי שום דבר אחר לעשות, הוא בילה את זמנו בתצפית על מארחו. בכל בוקר חמם ר' זאב את הבית על ידי הוספת עצים לתנור בפעולה שנמשכה לאורך כל היום. בלילה הוא יצא החוצה, סגר את השער לחצר ונעל את כל הדלתות והחלונות.

• 

בסוף השבוע ניגש אליו איש העסקים המתוסכל. "הרבי אמר לי לבוא לכאן כדי ללמוד איך איש עסקים צריך לעבוד את ה', אבל אפילו לא דיברת איתי ..."

להפך, השיב ר' זאב, התחלתי ללמד אותך ברגע שהגעת. "כשאני רוצה לפתוח את הדלת, אני פותח אותה. כשאני לא רוצה, אני שומר את הדלת סגורה".

זה היה רמז שבמהלך העסק שלו הוא היה נתקל בכל מיני השפעות. יש לאפשר לחלקם "להיכנס", כלומר להשפיע על התנהגותו. אחרים לא צריכים להכנס.

"כל בוקר אני דואג שהבית יהיה חם", המשיך ר' זאב. באותה דרך, איש עסקים צריך "להתחמם" רוחנית, דרך לימוד ותפילה, לפני שהוא מתחיל את עבודתו בכל יום.

"וכשדברים חשוכים סביבך, סגור את הדלתות כדי ששום דבר לא יוכל להיכנס", סיכם ר' זאב. "זו עבודת ה' של איש עסקים".