בדרך כלל אני משתדל לבדוק את הסיפורים עד כמה שניתן, כיוון שחלפו כ-40-50 שנה מאז שאירעו, ובחלוף הזמן לפעמים חלים אי דיוקים בפרטי הסיפורים. 

שמעתי פעם מר' מענדל שאמר, כי יש סיפורים שיש להם זקן מלא. כל אחד מוסיף רק שערה אחת עד שהזקן מתמלא... 

בהיותי עתה בחצרות קדשנו, פגשתי את הרב חיים ברוך הלברשטם וביקשתי ממנו לבדוק את אשר קרה עמו בשמחת תורה תשמ"ג. 

היה זה בליל שמחת תורה בעת ההקפות, כר' חיים ברוך הגיע כשהוא בגילופין עם 'סמירנוף' ענק בידיים. חלק מתכולת הבקבוק כבר היה בקרבו ופעל את פעולתו.

כך הוא ניגש אל בימת הרבי וביקש מהרבי שימזוג לו מהבקבוק שאחז - לתוך כוס. 

הרבי, מתוך שמחה גדולה, אחז את הבקבוק וניסה לחלץ אותו מידי ר' חיים ברוך, אך הוא לא נתן והעמיק את אחיזתו בכל כוחו. אחד החסידים - חיים בלכמן - סייע לרבי, וכך חילצו את הבקבוק מידי חיים ברוך. 

לאחר ההקפות הרבי ירד עם הבקבוק בידו ולקח עמו לחדרו. 

למחרת, הרבי ירד להתוועדות שמחת תורה עם הבקבוק בידו ובכל עת ההתוועדות הבקבוק עמד על השולחן. 

כשהסתיימה ההתוועדות, הרבי צעד למקום של מעמד 'כוס של ברכה' ונטל עמו את הבקבוק, שניצב על השולחן משך כל הזמן. 

ר' חיים ברוך לא ידע את נפשו ופחד לגשת ל'כוס של ברכה', מחשש שהרבי יגער בו על אשר אירע בליל האתמול.

לבסוף אזר אומץ והחליט לגשת ויהי מה. 

בפיק ברכיים וברעדה התקרב אל הרבי, וכשהגיע - הרבי מזג לו יין לכוס. נטל את הבקבוק ומזג לו גם ממנו, ואחר כך נתן לו את הבקבוק ואמר: "אל תשתה הכל לבדך, חלק זאת לכל הציבור..." 

מסיים הרב הלברשטם ואומר: "תראו איזה אהבת ישראל יש לרבי. אתמול הוא לקח ממני את הבקבוק מחשש שמא אשתה מעל ומעבר ליכולתי והנה הרבי מרגיש צורך להחזיר לי את הבקבוק. הרבי לוקח עמו את הבקבוק ויחד עם כל ה'טומעל' של שמחת תורה הוא לוקח עמו הבקבוק ממקום למקום, עד שהוא מחזיר לי אותו בעצמו... "

•

ישנו תיעוד וידאו די מפורסם בו רואים את הרבי מסביר בצורה מפורטת לאדם שהגיע לבקש ברכה במעמד חלוקת הדולרים, שילך לחייט כדי שיחליף את כפתורי המעיל באופן שסגירת המעיל תהיה שהימין הוא על השמאל ולא להיפך.

פרטים נוספים על 'קטע' הוידיאו הזה שמעתי ממקום אחר.

היהודי שהתייצב אצל הרבי הוא חסיד סלונים המתגורר בטבריה ושמו הוא כמדומה ר' ניסן לוין. כאשר עבר אצל הרבי, ביקש מהרבי ברכה לפרנסה. הרבי העניק לו דולר ובירכו בברכה רגילה והוא המשיך לדרכו. לאחר שעברו כמה אנשים הרבי פנה לסובבים ואמר: "היה כאן יהודי שביקש ברכה לפרנסה, היכן הוא?"

מיד יצאו לחפש אחריו וקראו לו לשוב חזרה. ואז הרבי פנה אליו ואמר לו בצורה מאוד מפורטת שכפתורי מעילו הם מהשמאל על הימין וצריך להפוך את כפתורי המעיל באופן שהימין הוא על השמאל - וכך תהיה לו ברכה לפרנסה וכו'.

סיפור זה ממחיש עד כמה שהרבי ראה כל פרט ופרט אצל העוברים אצלו. למרות שעברו מאות ואלפים, וכל אחד עמד כמה שניות בלבד, בכל זאת הרבי הבחין בפרטים רבים כמו כפתורי המעיל.

כמו כן נמצאנו למדים שאדם שעבר אצל הרבי וביקש ברכה הרבי, הרי יחד עם כך שקיבל כבר אנשים אחרים הוא עדיין חשב איך לברך ולסייע למי שכבר חלף ועבר על פניו.

(סיפור דומה סיפרתי בפרקים הקודמים על אחד החסידים שהיה כהן והרבי קרא לו חזרה, לומר לו משפט מעודד).

•

בהיותי בכינוס השלוחים, אין עיתותיי בידי, ועל כן אקצר במקום שיש להאריך ופטור בלא כלום אי אפשר.

רק אעיר, שכיום זכו התמימים הלומדים ב-770 לנחשול של עוצמה, בדמות אלפי שלוחים המתכנסים ומעבירים לצעירים את רוח השליחות, את הנחישות ויש גם כאלו שמקרינים תחושה של מסירות נפש ממש ממקום שליחותם.

זכו אלו התמימים למה שאנו לפני 40 שנה לא זכינו. אצלנו זכינו לזריקות עידוד לשליחות בלילי שישי, כאשר שליח כזה או אחר - כמו רבי גרשון מענדל גרליק או רבי שלמה קונין וכדומה - היו 'נוחתים' ב-770 ומתוועדים עמנו עד השעות הקטנות של הלילה, ומכך טעמנו את טעמה של השליחות. אמנם עוצמתית אך במנות זעירות.

כיום זוכים התמימים ל'מוסד שליחות מפואר', ששואב לתוכו כל מי שרוח חסידית מפעמת בקרבו.

חג שליחות שמח לכולנו!