מדוע התנזר הרב יצחק אייזיק כל ימיו מאכילת עוגת-דבש?
הרב דוד זיקליקובסקי, 'ארכיון ליובאוויטש'
יצחק אייזיק היה מבחירי התלמידים. לאחר שלמד ממורו ורבו רבי שניאור זלמן 'האדמו"ר הזקן', מייסד תנועת חב"ד, ומחבר שולחן ערוך 'הרב', שימש כסמכות רבנית במשך שמונים וחמש שנים. הוא נודע כר' יצחק ממינסק, על שם העיר בה התגורר רוב חייו הארוכים.
מקורביו של הרב אייזיק, הבחינו במשהו מוזר בהתנהגותו - שלעולם לא יאכל עוגת דבש. מוזר עוד יותר, בכל פעם שנשאל בנושא, הרב יצחק היה נמנע מלהשיב.
רק באחרית ימיו, הוא הסביר את עצמו.
•
בגיל עשרים, מעט לאחר שנכנס לתפקידו הרבני הראשון, הוא השתתף ב'קבלת פנים' לחתונה. מאפים רבים ושונים הונחו על השולחן, והרב יצחק לקח חתיכת עוגה, עשה ברכה ואכל אותה. מישהו שעמד בסמוך שאל אותו מדוע הוא לא בחר את חתיכת עוגת הדבש הגדולה והיפה יותר שאמור היה לברך עליה, בהתאם להלכה שצריך לומר את הברכה על האוכל הטעים ביותר.
"האמת היא," אמר הרב אייזיק, "שכחתי מהלכה זאת. אבל אז, כשהייתי רב צעיר, לא רציתי להודות ששכחתי. במקום זאת, הוא אמר לשואל "אני לא אוהב את זה" (את העוגת דבש).
יתכן שהוא שכח את הפרט הזה בהלכה, סיכם הרב, אך מעולם לא רצה להכשל בעבירה חמורה יותר, של השקר. "אמרתי שאני לא אוכל את זה ושמרתי על המילה שלי."
למקרה שפספסתם
מאפשרים לכם לקבל
