ההחלטה של הנהלת כינוס השלוחים העולמי לבחור בשליח הרב יצחק שוחט מאנגליה לשאת את הנאום המרכזי, לא הפתיעה את אלו המוּדעים לדמותו, לפעילותו ולהשפעתו הציבורית הגדולה בממלכה המאוחדת.

לא מעט סיפורי הצלחה כמו גם חשיפה תקשורתית מכובדת מאוד נכרכו סביבו בשנים האחרונות, ולקראת הכינוס העולמי שבו יישא, כאמור, את הנאום המרכזי, ביקשנו לשוחח עמו ולשמוע מעט על 'מאחורי הקלעים'.

את ההצעה לצאת לשליחות באנגליה קיבל הרב יצחק שוחט בזכות העובדה שרעייתו מרת חנה היא בת למשפחת הרצוג מלונדון. אביה, הרה"ח ר' שרגא הרצוג, נמנה עם הבחורים השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל כדי לעודד ולרומם את רוחם של אנ"ש אחרי התקפת המחבלים על בית הספר למלאכה בשנת תשט"ז.

בני הזוג יצאו לשליחות, בהזמנת הנהלת מרכז חב"ד בלונדון, בשנת תנש"א. הם זכו לברכה אישית מהרבי ב'חלוקת הדולרים', כשעברו לפני הרבי עם בנם הגדול שהיה אז תינוק. לאחר שהרבי בירכם ונתן להם דולרים נוספים, הביט אל התינוק ואמר – 'גם הוא נוסע?'...

תופעה נדירה

לפי החלטת מנהלי חב"ד באנגליה, החלו בני הזוג את שליחותם באזור ריצ'מונד, בדרום לונדון. אחרי שפעלו במקום כשנתיים וחצי והרב שוחט הצעיר התמנה לרב בית כנסת נחשב וראה הצלחות, נודע לו כי במיל היל, פרבר אחר של לונדון, התפנתה משרת הרבנות. בדרך כלל, שמועה על תפקיד אחר לא משמשת עילה להחליף את מקום השליחות, אבל כאן היה תזמון מיוחד. בדיוק באותה שעה, השליח הרב מנחם יוניק שפעל באזור אחר של לונדון, חווה שינויים מהותיים בנוגע לאוכלוסייה היהודית באזורו. זו הלכה והידלדלה עד כדי כך שבית הכנסת שבו פעל, נסגר. הנהלת חב"ד באנגליה דנה בנושא והחליטה – הרב שוחט יגיש מועמדות לרבנות בית הכנסת של מיל היל, ואם ייבחר, הרב יוניק יהיה השליח לריצ'מונד. והכול מותנה, כמובן, בברכתו והסכמתו של הרבי.

שני השלוחים כתבו לרבי, כל אחד בנפרד, וכשהתקבלה הברכה, ניגש הרב שוחט להתמודד על משרת הרבנות במיל היל. מולו היו כמה וכמה מתמודדים, והרב שוחט אומר כי ראה בחוש שברכת הרבי עמדה לו, שכן בתחילה, ועד המנהלים של הקהילה סירב לקבל את מועמדותו, אלא שההליך התמשך, בינתיים התחלף הוועד, והחברים החדשים, צעירים ובעלי מידה פחותה של דעות קדומות, כן הסכימו לפגישת מבחן שבמהלכה יציג את מועמדותו. מצויד בברכת הרבי ובמידה לא מבוטלת של אומץ, יהיו שיגידו 'חוצפה חסידית', הרב שוחט שהיה אז אברך צעיר למדי אמר להם בערך כך:

"תנו לי את רשות הדיבור לארבע דקות. במחצית הזמן אסביר לכם מה הבעיה שלכם ובמחצית השנייה אסביר מדוע מינוי רב חב"די הוא הפתרון. אתם בוודאי מסכימים שבית הכנסת והקהילה צריכים לראות לעצמם מטרה למשוך ולקרב גם יהודים שעדיין לא משתייכים לקהילה ולא באים לבית הכנסת. והבעיה היא איך עושים את זה. הפתרון הוא רב חב"די שלא רואה ברבנות ג'וב, במובן של משרה ומקצוע, אלא רואה את המשימה של קירוב יהודים ליהדות כשליחות חייו".

כשהגיעה עת הבחירה הסופית בין המועמדים למשרה, נבחר הרב שוחט פה אחד.

הדבר היה בחודש אלול תשנ"ג, ומאז הקהילה במיל היל בהנהגת הרב שוחט, הולכת ומתפתחת. בראשית שליחותו היו בה כארבע מאות משפחות שכמעט בכולן גיל ההורים היה מעל חמישים, ואילו כיום היא כוללת כאלף ושמונה מאות משפחות ורובן צעירות. מדובר בתופעה נדירה, ייחודית כמעט, בפרברי לונדון, והיא פרי התמקדותו של הרב שוחט, בהתמדה ובנחישות, בנושא החינוך.

גם היום הקהילה מגוונת. יש בה לומדי שיעורים בגמרא ובחסידות מצד אחד, וכאלה שטרם שומרים שבת כראוי מצד שני, אבל המודעות לחינוך יהודי גבוהה מאוד וזה מה ששומר על הקהילה, מאיץ את התפתחותה וגורם לאזור להיות מוקד משיכה למשפחות צעירות. להמחשה, כשהגיע הרב שוחט למיל היל, לפני כחצי יובל, היה בכל האזור בית ספר יהודי אחד, שנתן מענה בעיקר לילדים של עובדי שגרירות ישראל. בית הספר נמצא סמוך לבית הכנסת והמרכז הקהילתי, וככל שגדל מספר הבאים בשעריו, התפתח בית הספר וגם נהיה ראוי יותר לשמו כבית חינוך יהודי.

כשהתפתחה הקהילה עוד, התעורר צורך בבית ספר נוסף. בית הספר החדש הוקם במרחק כמה רחובות בעלות של עשרה מיליון לירות-שטרלינג שניתנו מתקציבי ממשלה, שכן באנגליה, שלא כמו בארה"ב, אין 'הפרדת דת מהמדינה' וחוקי המדינה מאפשרים תמיכה ממשלתית ישירה בחינוך יהודי דתי. נכון להיום, גם בית הספר החדש מעניק חינוך יהודי אמיתי למאות תלמידים כן ירבו.

טבילת האש

לצד פעילותו הענפה במחוז שליחותו, מצודתו של הרב יצחק שוחט פרושה הרבה מעבר לכך. כיום הוא נואם ומרצה מבוקש בחוגים רחבים וידוע גם כמי שמייצג נאמנה את היהדות המקורית במדיה לסוגיה. הוא מרבה להופיע בתקשורת, כותב טורים ומאמרים שזוכים לפופולריות רבה ואת הכול הוא עושה בטוב טעם, ברהיטות ובמידה גדושה של גאון יעקב, בלי להתרשם ממי שמסיבה כזו או אחרת מתקשים לקבל את עמדת היהדות הנאמנה.

מי שזכה להכיר את אביו, הגה"ח הרב יעקב עמנואל שוחט ע"ה, שהיה גדול בתורה וחסידות, חסיד ומקושר אמיתי לרבי וגם איש מדע, נואם בחסד וכותב בכישרון רב באנגלית, לא יתפלא על ההצלחה של הבן, ייבדל לחיים ארוכים, גם בתחום זה.

הוא עצמו אמר לנו בהקשר זה:

"מאבא למדתי בין השאר איך לנהל ויכוחים ואיך לדון בפומבי בנושאים יהודיים. מעבר לידע הרחב שלו והעובדה שכמובן כל דבריו נשאבו היישר ממקורות היהדות והחסידות, אבא ידע לדבר בהיגיון צרוף ולהעביר את המסרים שלו בבהירות ובקיצור. אנחנו חיים בתקופה שבה אנשים חסרי סבלנות, וככל שמאריכים, עלולים לאבד את הנקודה. כדי שהמסר יהיה קליט עליו להיות, כמו שאומרים ביידיש, 'קורץ און שארף' – קצר וחד".

הרב שוחט הבן משמש כיום כתובת מבוקשת בכל פעם שנושא יהודי כזה או אחר עולה על הפרק, ולתחום זה נכנס בהשגחה פרטית מעניינת, בלי להתכוון לכך.

זה היה לפני יותר מעשרים וחמש שנים, כאשר עדיין פעל בריצ'מונד. תחנת הרדיו הבריטית הידועה הבי-בי-סי שידרה תוכנית בנושא השיווק. כדי שהתוכנית תהיה מרתקת, הזמינו עורכי התוכנית לא רק אנשי עסקים אלא גם משווקים בתחומים אחרים. למשל, היה שם מישהו, לא יהודי, שמנהל ארגון פילנטרופי גדול, והוא סיפר איך הוא משווק את הארגון ומגייס תורמים.

באותו יום נפגש הרב שוחט עם הרב הראשי לאנגליה באותם ימים הרב יונתן סאקס, ומיד עם סיומה התקבלה בלשכתו בקשה מעורכי התוכנית לשגר אליה גם רב שעוסק ב'שיווק' יהדות. הרב סאקס, שכנראה התרשם מהרב הצעיר (או לדברי הרב שוחט – 'אולי משום שהייתי האחרון שביקר בלשכתו לפני שהפנייה הגיעה אליו'), הציע לו מיד להשתתף בתוכנית ולשאת את דבר היהדות. זו הייתה טבילת האש הראשונה שלו בתקשורת. היה עליו למהר לתחנה ולהצטרף לתוכנית בשידור חי, בלי יכולת להתכונן אפילו שעה קלה. ה'טיפ' היחיד שניתן לו לקראת ההופעה, מפי אחד מאנשי צוותו של הרב סאקס, היה זה: "תגיד את המסרים שלך בצורה ברורה ותזכור שאתה לא בהכרח צריך להגיב לשאלות של מנחה התוכנית".

הוא צלח את הניסיון הראשון ומאז משרדו של הרב הראשי היה מעביר אליו מלכתחילה פניות מכלי התקשורת. עם הזמן צבר ניסיון רב בתפקידו כנושא דברה של היהדות הנאמנה.

כעשרים וחמש שנים אחר כך, לאחר שבמהלכן מסר שיעורים רבים והופיע בתקשורת מאות פעמים, הוא נזכר באותו 'טיפ' בחיוך ואומר שזה היה בעצם כל האימון שקיבל בתחום זה. למעט, כמובן, מה שראה ושמע אצל אביו במשך השנים. ואת הכוח למלא גם את השליחות הזו, הוא חוזר ומדגיש, הוא שואב מהרבי שדרכו מקבלים השלוחים סייעתא דשמיא. "לקראת כל הופעה", הוא אומר, "אני מזכיר לעצמי – הרבי איתך, אל תחשוש, ותתמקד במסרים שאתה מבקש להביע".

בעין הסערה

יותר מפעם אחת, השליח הרב שוחט מצא עצמו בעין הסערה. פרשה אחת, שהתרחשה לפני כחמש-עשרה שנה, יצרה רעש תקשורתי גדול במיוחד. כאמור, באנגליה לא קיימת הפרדה בין הדת והמדינה, כך שמפעם לפעם צריך ליישר הדורים בין חוקי המדינה ועקרונות החינוך היהודי. הסערה שאנו עוסקים בה התחוללה כאשר בית משפט של המדינה פסק שבית ספר יהודי חייב לקלוט גם ילדים לאב יהודי ואם לא יהודייה, אף שלפי ההלכה הילדים הללו אינם יהודים.

גורמים בממסד היהודי של אנגליה חיפשו דרכי תגובה שקטות ומתונות, והתגובות הרשמיות היו משהו כמו 'אנחנו לומדים את פסק הדין ובוחנים מה לעשות'... אבל הרב שוחט קם וזעק את זעקת ההלכה. לנגד עיניו עמדו שיחות הק' של הרבי על 'מיהו יהודי' שנאמרו בזעקה ובסערת נפש וכן המאמרים והנאומים הרבים שאביו הרב עמנואל שוחט אמר וכתב בנושא בשעתו בעקבות דברי הרבי. הוא החליט שבשעה כזו ובנושא כזה אסור לשתוק והשמיע בקול גדול, ללא מורא, את דבר ה' זו הלכה.

"אני מודה", הוא קובע בצער, "שהרעש הגדול שיצרתי לא שינה את החלטת בית המשפט וכנראה גם לא שינה הרבה בשטח. עדיין יש בתי ספר יהודיים שיש בהם תלמידים לא יהודים, אבל אני כמובן לא מתחרט אפילו לרגע אחד ובטוח שזו הייתה חובתי המוחלטת. ובסופו של דבר, יש לכך גם השלכות מעשיות. הנהלים כאן הם שכדי להתקבל לבית ספר יהודי, הילד צריך לצבור מספר מסוים של נקודות. למשל, אם בני המשפחה באים בכל שבת לבית הכנסת, זה מוסיף נקודות וזכות קדימה להתקבל. אם האימא לא יהודייה, ההנהלה רשאית להפחית נקודות בגין כך. והנהלים הללו, יש להוסיף, מגובים בידי הממשלה".

• הראיון המלא מתפרסם השבוע במגזין 'כפר חב"ד'