ראובן ומנדי גדלים ומתפתחים בבית הילדים היהודי במוסקבה. משה כבר עבר את גיל 18 והוא פעיל בקהילה היהודית באלמאטי, אך מרגריטה - האחות הקטנה - נשארה אצל משפחה מאמצת בסמי פלטינסק.

מרגריטה הקטנה נאלצה ללכת לכנסיה, רחמנא ליצלן.

שעון החול מתקתק, ומי יודע מה יעלה בגורלה? המחשבה לא נותנת מנוח והרב אלחנן הכהן, השליח באלמאטי, מנסה למצוא פתרון.

בביקורו האחרון בסמי פלטינסק לפני כשלושה חודשים נסע יחד עם ראש הקהילה היהודית בעיר, ארקדי רזניק אל המשפחה המאמצת.

הם שוחחו עימם והסבירו שעבור הילדה יהיה עדיף להיות יחד עם אחיה הפורחים במוסקבה, שם הם מקבלים את כל מה שהם צריכים -  אוכל, בריאות וחינוך. 

כך הגיעו להסכם כי כשיסודרו המסמכים, הילדה תצטרף לאחיה.

השבוע, התהליך התקדם וסוף כל סוף הגיע לשולחן העירייה ואף קיבל את מלוא התמיכה. מיד עם חתימת האם המאמצת על מסמך הוויתור, נסע הרב אלחנן הכהן יחד עם האח הגדול משה לסמי פלטינסק, בכדי לפגוש את הילדה ולקבל את האפוטרופסות עליה.

•

מספר הרב אלחנן הכהן:

"הגענו לעיר סמי פלטינסק ביום רביעי ומיד פגשו אותנו בעירייה. אך כאן מסתבר שעדיין המשימה לא הסתיימה. חסרים כמה מסמכים חשובים..

נכנסנו לפעולה, ניצלנו את הקשרים לפתוח את הדלתות במטרה להספיק לחזור לפני כניסת השבת לאלמאטי. ראש העיר, שהבין את חשיבות העניין, הורה לאחד מעוזריו לטפל בנושא באופן אישי.

באחד המשרדים היה לנו למלאך מיכאל פרנקל, שהכיר שם את האחראית, שנתנה פקודה לזרז את ההליכים. מסמך אחד שהיה אמור להגיע מאלמאטי עיכב את האישור הסופי, וכבר לא נשארו כל סיכויים לחזור לפני שבת. אין טיסות ישירות וגם לא נוכל להספיק דרך העיר הקרובה, אוסט קמינגורסק.

יום שישי בבוקר הגיע, יצאנו למבצע הכנת מזון לשבת ומפגש עם האמא הביולוגית במלון.

רצנו לשוק לקנות כיריים חשמליות, סירים, ירקות, דגים וכל מה שצריך לשולחן השבת, רכב נשלח מאוסט קמינגורסק עם בקבוק יין כשר לקידוש, קופסת מצות משנת 2017 נשמרה כאן אצל האמא הביולוגית בבית.


"רצנו לשוק": הרב אלחנן בשוק הדגים

מהשוק רצנו אל הנהר אירטיש לטבול את הכלים. בינתיים התבשרתי שהמסמך מאלמאטי התקבל.

אנו כבר שעתיים לפני שבת, בקושי מצליחים להגיע למלון ולהספיק לבשל. הזמנו גם את חברי הקהילה להצטרף אלינו, אך הסתבר שהמלון היה מדי רחוק מאזור מגוריהם ולא רצו לחלל את השבת, אז נשאר לנו שפע של אוכל...

בזמן הריצות בשוק הזמנתי את האמא לפגוש את הילדה ולעשות איתנו את  השבת יחד עם אחיה. המפגש היה מיוחד ומרגש, הילדה והאמא התחבקו ודמעה סוררת נטפה מעיני.

הדוד הספיק להניח תפילין והילדה בוחנת אותו בסקרנות.

מרגריטה ואמהּ הדליקו נרות והביטו אחת בשנייה. זה היה רגע של אושר.

השבת ירדה, התפללנו ברוממות הנפש "קבלת שבת" בשמחה וניגונים כאילו אנו במניין בבית הכנסת. "שלום עליכם" שרתי יחד עם משה האח, והיתה זו לנו סעודת הודיה על הצלת הילדה.

•

תפילת שבת בבוקר במלון עם ריח החמין שמתבשל על האש. הילדה שוב בוחנת מה קורה, הטלית, הניגונים. היה זמן ללמוד ברוגע ולהתכונן לתפילה כראוי.

הקטע שקיבל משמעות מיוחדת היה בספר 'היום יום':

יום שני ג' חשון ה'תשי"ד

"בראשית" היא פרשה שמחה, למרות שהסוף אינו "נעים" כל כך; "נח" - המבול, אך סוף-שבוע שמח: לידת אברהם אבינו; פרשת "לך" היא השבוע השמח באמת, בכל יום מימי השבוע 'חיים' עם אברהם אבינו, הראשון שמסר נפשו על פרסום אלוקות בעולם. ומסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה לכל ישראל."

•

בתחילת השבוע היה קשה, אך בסופו קיבלנו את הילדה.

בשבוע הבא היא נכנסת לחיים יהודיים בדרכו של אברהם אבינו ושרה אימנו.

את הילדה אנו לוקחים איתנו לאלמאטי, והאמא נשארת בסמי פלטינסק. היא מאושרת שברוך השם הילדה תוכל לקבל חינוך יהודי ולגדול יחד עם האחים בפנסיון, בניהולו של הרב מנחם גול ממוסקבה.

"ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!"