"קבלתי מכתביו (שהתעכבו בדרכם יותר מהרגיל)... ובשמחה קראתי שהלידה של זוגתו תחי' עברה בשלום והיא ילדה בן שנקרא שמו... שיחי'.

השם יתברך יעזור להם שהוא ביחד עם זוגתו, יגדלו אותו ואת בנם הגדול שיחיו, לתורה לחופה ולמעשים טובים ומתוך פרנסה בהרחבה.

במכתביו מזכיר על דאגתו לפרנסה, עליו לזכור מה שכתוב בספרים הקדושים, שכאשר נולד בן, זהו סימן ברכה בבית, וגם בעניין הפרנסה, וכדי למהר זאת, צריכים להיות חזקים בביטחון בהשם יתברך, שהוא ברוך הוא הזן ומפרנס לכל, ורוצה לתת מידו המלאה.

עוד דבר צריך לזכור שצריך לעשות "כלים", להכיל את הברכות מהשם יתברך, שבכלל זהו עניני תורה ומצוות, ובפרט נתינת צדקה, ואם נדמה דוחק בפרנסה, אזי צריכים לתת צדקה יותר מאשר קודם, כדי להוכיח להשם יתברך על-ידי זה שיש צרכים יותר גדולים לצדקה, במילא הוא ייתן פרנסה יותר מאשר קודם, והשם יתברך יעזור לו ולזוגתו שיחיו ששניהם יהיו חזקים בביטחון ושבקרוב יראו שברכת השם יתברך מתקיימת בפרנסה בהרחבה."


מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ו ע' פה-פו