מערכת COL | יום ל' תשרי ה׳תש״פ 29.10.2019

יארצייט לדובר חב"ד ברק'ה וולף: יחס מיוחד, תמונות נדירות

היום ל' תשרי תש"פ מציינים את יום הייארצייט התשע-עשרה של דובר חב"ד הבלתי נשכח, הרה"ח הרב שלום דובער (ברק'ה) וולף ז"ל • קירובים מיוחדים, עסקנות למען הכלל וכפר חב"ד בפרט, ולקט תמונות נדירות

 יארצייט לדובר חב
"ספג והפנים ממנו רבות": מימין, ר' בער'קע וולף, לצד סבו הרה"ח ר' אברהם פאריז ע"ה

היום מציינים את יום הייארצייט התשע-עשרה של דובר חב"ד הבלתי נשכח, הרה"ח הרב שלום דובער (ברק'ה) וולף ז"ל.

היום, יום שלישי, א' דראש חודש חשון, ל' תשרי ה'תש"פ, ימלאו תשע-עשרה שנה לפטירתו של ברק'ה, והוא בשיא עשייתו הציבורית החב"דית.

כמו שדיווחנו כאן ב-COL, העלייה המסורתית על קברו של ברק'ה התקיימה הבוקר, בחלקת חב"ד בהר המנוחות בירושלים, בהשתתפות רבים מבני משפחה הענפה, חברי הנהלת ישיבת "תומכי תמימים המרכזית", ידידים ומכירים, עסקני ציבור, אנשי תקשורת, וכן בניו השלוחים מחבר העמים, אשר יגיעו במיוחד לאה"ק.

בשבת האחרונה שבת בראשית נערכה בנחלת הרב חב"ד שבקריית מלאכי, שכונת מגוריו של ברק'ה, "קידושא רבא" רבתי, בהשתתפות מאות מתושבי השכונה, שנערך על ידי בני משפחתו של ברק'ה. המשפיע החסידי הרב אסי שפיגל, התוועד עם תושבי הנחל'ה עד שעת המנחה.

קורות חייו ופעלו של ברק'ה ז"ל, הלא כתובים על ספר "דובר שלום – חיים של קידוש שם ליובאוויטש", ובדפי הזהב של חסידות חב"ד ליובאוויטש בארץ הקודש.

 

• 

בצילו של הסבא הרב אברהם פאריז

אחת הדמויות שברק'ה ספג והפנים ממנה רבות באותם השנים, היתה הסבא, הרה"ח ר' אברהם פאריז ע"ה.

סיפור חייו חולף על פני שלוש שנות דור, בתחנות שונות: רוסיה, ארץ הקודש של שנות הפ"א והצדי"ק, ארצות-הברית עד שנת תש"ט, ועוד תשע עשרה שנים בארץ הקודש. וכל ימי חייו, בכל התחנות השונות, נעו סביב ציר אחד ויחיד: רבי. מעבר לזה - לא היה לו מאומה בעולמו. כל שיחו ושיגו, משאו ומתנו, מחשבותיו, הגיגיו, תביעותיו, כולם היו חדורים בנקודה זו. התקשרותו הבלתי מסויגת של ר' אברהם לנשיאי חב"ד, ביטולו המוחלט אליהם מבלי להותיר לעצמו ישות עצמאית כלשהי, הביאה לידי כך שר' אברהם עבר בקלות מתקופת דור החמישי אל השישי, ומהשישי לשביעי ללא 'חריקות'. אותה התקשרות מוחלטת שהיתה לו אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, עברה בב' ניסן תר"פ אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וביו"ד שבט תש"י אל כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו.

את הגישה החסידית הייחודית הזו העביר ר' אברהם פאריז לצאצאיו ולנכדיו. ברק'ה הצעיר, שהיה קרוב אליו מאוד, ספג ממנו רבות בהליכות חסידיות ובהתקשרות אל הרבי, כאשר הוא מתחנך להכרה כי תכלית הכל הוא הרבי, ותפקידם של החסידים הוא לקשר את הכלל לליובאוויטש ולרבי, ולפרסם ולגדל את שם הרבי בעולם כולו וכך לקדש שם שמים.

 

בט' אלול תשכ"ה התחתן ברק'ה עם תבדל"ח רעייתו מרת בת-שבע תחי', בתו של הרב איתמר בקרמן ז"ל מיקירי ירושלים. חתונתם התקיימה בכפר חב"ד.


 

למען ביסוס והתפתחות חב"ד

מאז תחילת עבודתו במשרד הישיבה עד יום פטירתו ממש - כשלושים וחמש שנים - עסק ברק'ה במסירות נפש, בביסוס והתפתחות תנועת חב"ד ומוסדותיה בארץ הקודש.

במיוחד היה פעיל וזכה לעשות גדולות ונצורות למען הישיבה המרכזית ומוסדותיה, מתוך מסירות אין קץ להתרחבות והתפתחות המוסדות.

שנים רבות סייע במרץ ובכישרון לפעלו המבורך של אביו הדגול מנהל המוסדות הרב אפרים ע"ה, ופעל ועשה מטעמו למען הישיבה במשרדי הממשלה, ברשויות השונות, בניהול מערכת קשרים מסועפת עם אישי ציבור ועם ידידים ותומכים, ובעצם כל מה שהיה נחוץ לעשות למען הישיבה ומוסדותיה.

במשך השנים הצליח ברק'ה, בחינו המיוחד ובמסירותו הרבה, לגייס סכומים נכבדים למען הישיבה ומוסדותיה, ממוסדות ומיחידים בארץ ובחו"ל, כאשר לשם כך לא נמנע מלכתת רגליו באינספור נסיעות מייגעות ברחבי הארץ והעולם על מנת להיפגש עם נגידים ושועי ארץ, ולעורר אותם לפתוח את לבם ואת ידם למען הישיבה, על מנת שתומכי תמימים תוסיף ותפרח ותשגשג וכדי שהישיבה תוכל לספק את כל צרכיהם של התלמידים, בגשמיות וברוחניות גם יחד, מתוך הרחבה ושפע.

שנים אחדות לאחר שהחל לעבוד במשרד הישיבה, מונה לתפקיד דובר חב"ד בארץ הקודש, ובמסגרת זו זכה לייצג נאמנה את תנועת חב"ד ואת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בציבור הרחב ובאמצעי התקשורת, וקידש ברבים את שם ליובאוויטש ושם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

במשך כל ל"ה השנים הללו ברק'ה חי ונשם יום יום ושעה שעה את כל ענייני חב"ד בארץ הקודש, במיוחד בנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי באותם שנים, והרבי עסק בהם רבות - מלחמת יום הכיפורים, מסירת השטחים, מסירת סיני וימית ו"הסכם השלום" עם מצרים, המאבק למען גיור כהלכה, מלחמת "שלום הגליל" ומלחמת המפרץ.

מאז הכריז הרבי על ה'מבצעים' (בעיקר משנת תשל"ד ואילך), זכה ברק'ה לפעול רבות בהפצת מבצעי המצוות הללו. ולמעשה, כל התוועדות, הוראה, או ידיעה שהיה צורך להביאה אל העם ולהחדירה בקרב חוגים רבים ומגוונים כמו גם בקרב רבנים וגדולי תורה וכן אישי ציבור ופוליטיקאים מכל החוגים – היה זה מתפקידו וכידוע ומפורסם הוא מילא את שליחותו בהצלחה רבה.

"מילא שליחותו בהצלחה": ר' בערקע וולף ז"ל, אצל הרבי

 

כי לקח אותו אלוקים

כחצי שנה לפני פטירתו נחלה במחלה הידועה ל"ע.

גם בשבועות האחרונים לחייו, כאשר סבל ייסורים קשים ומרים, נשך את שפתיו במאמץ עליון בניסיונו להרגיע ככל שניתן את הוריו, בני משפחתו ואת בניו הנמצאים בשליחות, כדי שיוכלו להמשיך בשליחותם מתוך טרדות מעטות ככל האפשר. הדבר עלה לו במאמצים אדירים, אבל ברק'ה עשה הכל כדי להקל על סובביו וקרוביו.

בחול המועד סוכות תשס"א הגיעו מאוקראינה שני בניו המכהנים במדינה זו בשליחות הרבי, הרב יוסף יצחק מחרסון והרב אברהם מאודסה, לביקור בן יום אחד – שלמרבה הצער התברר כביקור של פרידה...

בשבת-קודש פרשת בראשית ל' תשרי תשס"א לסדר "ואיננו כי לקח אותו אלוקים", בעת יציאת הנשמה היתירה, יצאה נשמתו מתוך צלילות ובהירות מופלאה עד הרגע האחרון.

בימי ה'שבעה' לפטירתו, הגיעו אל בית המשפחה בנחלת הר חב"ד מאות מנחמים, רבנים וגדולי תורה מזה ושרי ממשלה, חברי כנסת, אנשי תקשורת, עיתונאים ואנשי ציבור מזה ועוד מאות יהודים חסידים ואנשי מעשה שבאו לפקוד ולנחם את משפחת וולף על הלקח מהם הבן, הבעל והאב רב הפעלים.

 

למען אשר יצוה את בניו

זכו ברק'ה ע"ה, ולהבדל"ח זוגתו שתחי', להקים דור ישרים יבורך, בנים ובנות ההולכים בדרכי החסידות ופעילים בכל ענייני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. הבכור הרב חיים צבי שי', שליח הרבי בירוחם; הרב שניאור זלמן שי', עסקן ציבורי נמרץ המסייע רבות לכלל; הרב אברהם שי', שליח הרבי ורבה של אודסה שבאוקראינה; הרב יוסף יצחק שי', שליח הרבי ורבה של חרסון שבאוקראינה; מרת סימה צירל תחי' זילברשטרום, מחנכת בנחלת הר חב"ד; הרב בנימין שי', שליח הרבי ורבה של סווסטופול שבאוקראינה; מרת פייגל תחי' בורגן, מהשלוחים במוסקבה; הרב מנחם מענדל יהודא שי'.

אכן, קויים בברק'ה ע"ה הכתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".

דמותו הייחודית של ברק'ה תישאר חקוקה לעד בלב מכריו ומוקיריו הרבים. בעשייתו הכבירה הוא יישאר חקוק לנצח על לוח הזהב של בניין וביסוס חסידות חב"ד בארץ הקודש תובב"א.

 

איש חסיד היה

חסיד אמיתי, בטל ומקושר לרבי היה ברק'ה ע"ה. כל מגמתו הייתה לגרום רוב נחת רוח לרבי. מילוי תפקידיו המגוונים הן סיוע לאביו בניהול הישיבה ומוסדותיה והן שליחותו כדובר חב"ד היו כרוכים בעמל ויגיעה רבה ובכלל זה שעות ארוכות של נסיעות בלילות, התדפקות על דלתותיהם של מערכות עיתונים, עסקנים ואישי ציבור וכל כיו"ב.

חלק נכבד מעבודתו התבצע בשנים שבהם עדיין לא היו בנמצא מכשירי פקסימיליה או טלפונים סלולאריים, שלא לדבר על התקשורת האלקטרונית והמקוונת. כך שרק כדי להעביר ידיעה עיתונאית וצרור תמונות מירושלים לתל-אביב, למשל, נדרשו מספר שעות ולא מעט השתדלות.

ואת כל העמל והיזע הזה עשה ברק'ה ע"ה באהבה וברצון, עם החיוך התמידי והחוט של חן וחסד שהיה על פניו תמיד, אך ורק למען מטרה אחת ויחידה: בשביל הרבי. והכל מתוך מסירות ללא לאות והתבטלות מוחלטת מבלי לחפש תועלת אישית כזו או אחרת ומבלי להחזיק טובה לעצמו, כפי שראה והתחנך אצל אביו וסבו החסידים הדגולים.
 

קירובים מהרבי

מעת לעת, בעת בואו לחצרות קדשנו, זכה ברק'ה לקירובים מהרבי. הנה מספר דוגמאות.

ביומנו של אחד התמימים ב-770 בשנת תשל"ג אנו מוצאים קטע מעניין הקשור בברק'ה:

אסרו חג סוכות תשל"ג: בערקע וולף היה ב'יחידות' ואמר לרבי שהוא נוסע במוצאי שבת קודש. אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שיישאר פה כי תהיה "מלווה מלכה", "און אלע וועלן זיין צוזאמען (והכל יסבו יחדיו) און ס'וועט זיין פריילעך (ויהיה שמח)"...

 

אבות ובנים

מספר הבן ר' זלמן שי':

היה זה בעת ה'ראלי' - כינוס ילדי 'צבאות ה'' בחול המועד סוכות תשמ"א. הייתי בין הילדים שעמדו לומר פסוק מי"ב הפסוקים לפני הרבי, ומנחה הכינוס הרב יעקב יהודה העכט ע"ה הזמין אותי לומר את הפסוק 'בכל דור ודור'.

ניגשתי אל הדוכן והתחלתי לומר את הפסוק, והנה באותו רגע הרבי פנה אל אבי שעמד בסמוך וחייך אליו כאומר, 'ראה, בנך גורם לך נחת...'

 

סבא, אבא ונכד

על מעמד יוצא דופן, מרגש ולבבי, מוסיף ומספר הבן ר' זלמן:

היה זה בעת חלוקת "כוס של ברכה" במוצאי שמחת תורה תשמ"ט. עברתי אז יחד עם אבי בחלוקת הכוס של ברכה. הרבי מזג לי יין מכוסו, ולאחר מכן מזג לאבי שעבר אחרי. לאחר מכן פנה אלי הרבי בשנית, מסר לי בקבוק משקה ואמר לי: 'גיב דאס צו דיין טאטען' [=תן זאת לאביך], ופנה שוב אל אבי בחיוך ואמר לו: "גיב דאס צו דיין טאטען"..., כשהכוונה לסבא הרב אפרים ע"ה.

 

הוקרה לרבי בכנסת ישראל

על אחת מפעולותיו הגדולות של ברק'ה ע"ה בשביל הרבי ולכבוד הרבי, 'מבצע' מרגש ונוגע ללב במיוחד, מספר בנו ר' זלמן וולף:

ג' תמוז תשנ"ד. הבשורה הקשה הגיעה. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש. הייתי באותו רגע מר ונמהר ביחד עם אבא שלי, ברק'ה ע"ה.

ההלם, התדהמה, הבכי, הצער, כל תיאור שאנסה לתאר לא יוכל להסביר את מה שהתרחש בליבו ובמוחו של כל חסיד המקושר לרבי. על אחת כמה וכמה אצל אבי, שהיה מהחסידים היותר קרובים לרבי, שליחו ועושה דבריו במסדרונות השלטון.

מוח שליט על הלב. תכונה הנדרשת מחסיד, בכל מצב ובכל עת. אבל גם המוח מסרב להאמין, ואין לו שליטה לא על הלב, לא על הרגש, ולא על הדמעות שזולגות מעצמן, ללא שליטה ומעצורים.

היה קשה לי לראות את אבי בוכה. לעולם לא ראיתי אותו בוכה לפני כן, ולמען האמת גם לא אחרי כן. למעט פעם אחת, יומיים לפני שנפרד מאיתנו והלך לבית עולמו לאחר המחלה הקשה. בתוך ההלם ובינות לדמעות אומר לי אבא: צריך לארגן משהו בכנסת. צריך לעשות דיון מיוחד.

הוא עשה את הטלפון הראשון מיד. סיכם עם אחד מחברי הכנסת שיגיש הצעה לסדר. אני זוכר אותו צועק לפומית הטלפון: תגיש את ההצעה עד שעה זו וזו בבוקר, בכדי שתעלה לדיון בישיבת נשיאות הכנסת, ותוכר כהצעה דחופה. הוא שלט ברזי תקנון הכנסת, והסביר לחברי הכנסת כיצד לפעול... בין לבין דיבר עם עוד כמה חכי"ם מכל סיעות הבית, שינוי, מפלגת העבודה, ליכוד, אגודת ישראל ועוד, ויצא לניו יורק בטיסת הצ'רטר המיוחדת שיצאה מישראל להלוויה.

למחרת ההלוויה, ביום שני ד' בתמוז, כבר עלה לדוכן הנואמים בכנסת חבר הכנסת הרב שמלקע הלפרט, ומסר הודעה למליאת הכנסת. שלושה ימים אחרי ההסתלקות, ביום רביעי ו' תמוז, קיימה הכנסת דיון מיוחד על הרבי בהצעה שאושרה כדחופה על ידי יו"ר הכנסת, ובסיומה של הישיבה החליטה הכנסת על קיום דיון מיוחד לכבוד הרבי ביום השלושים ג' באב.

ישיבה זו שכונסה ביום השלושים להסתלקות, הייתה מעמד שכולו כבוד והוקרה לרבי, מצד כל חברי בית המחוקקים. היה מרגש לראות כיצד חברי כנסת מכל סיעות הבית, כולל מסיעות השמאל שאינם נחשבים כאוהדי חב"ד, דמותו של הרבי הקרינה גם עליהם, ודברי ההערכה שנשאו העידו כי הרבי נגע גם בלבבות שלהם.

כך בין היתר נשאו דברים באותה ישיבה מיוחדת חברי הכנסת הבאים: ח"כ הרב יצחק לוי (מפד"ל); ח"כ אסתר סלמוביץ (צומת); ח"כ אלי דיין (מפלגת העבודה); ח"כ משה קצב (הליכוד); ח"כ נעמי בלומנטל (הליכוד); ח"כ משה שחל (מפלגת העבודה); ח"כ הרב יוסף בא-גד (מולדת); ח"כ אברהם פורז (שינוי); ח"כ עובדיה עלי (הליכוד); ח"כ חיים דיין (צומת); ח"כ רון נחמן (הליכוד); ח"כ אריאל וינשטיין ז"ל (הליכוד); ח"כ חנן פורת (מפד"ל); ח"כ רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד (מולדת); ח"כ הרב אברהם ורדיגר (אגודת ישראל); ח"כ יעקב שפי (מפלגת העבודה); ח"כ יוסי וענונו (מפלגת העבודה); ח"כ יגאל ביבי (מפד"ל); ח"כ דוד מנע (הליכוד).

כל אותה עת ישבו ביציע המכובדים קבוצה מחסידי חב"ד, ובראשם השגריר הבלתי נלאה של הרבי זי"ע בכנסת, אבא שלי. ישבתי שורה לפניו, והגנבתי אליו מבט מידי פעם. ראיתי אותו יושב וצופה, יושב, דומע ומקשיב. ידעתי מה עובר לו בראש, ידעתי שממש בסיום הדיון לא יקרה מה שהיה אצלו נוהל קבוע, נוהל שגרתי בן שלושים שנה... הפעם הוא לא ימהר לדווח לניו יורק על הישיבה הכל כך חשובה...

 

עסקן ציבורי

תפקידו הרשמי של ברק'ה היה דובר חב"ד בארץ הקודש, ואיש הקשר בין מוסדות חינוך חב"ד לבין משרדי הממשלה ורשויות המדינה השונות, אך את כל מערך קשריו והיכרויותיו המסועפות הוא העמיד בשמחה ובמאור פנים למען כלל חסידות חב"ד בארץ. ברק'ה העמיד את כל כולו, לשירות ולקידום ענייני חב"ד-ליובאוויטש בארץ הקודש.

רובם ככולם של מוסדות חב"ד בארץ, נהנו לאורך שנים ארוכות מסיוע של ברק'ה. תקציבים ממשרדי הממשלה השונים שברק'ה סייע להעביר למוסדות החינוך החב"דיים ברחבי הארץ, בתי ספר רבים, בנייני מוסדות רבים, בתי חב"ד וכיוצא בזה ניבנו הודות להשתדלותו של ברק'ה מול הגורמים הממשלתיים השונים.

 

 

לפתוח את הדלת המתאימה

מעיד על כך הרב יוסף בלוי, ידיד קרוב ומי שהיה במשך שנים רבות בהנהלת הישיבה המרכזית ועבד רבות עם ברק'ה:

"במקביל לתפקידו העיקרי של ברק'ה בפרסום וקידוש שם שמים, היה ברק'ה שותף ואחראי בנשיאה בעול הכספי הגדול של המוסדות הכבירים שאביו הרב אפרים ז"ל היה מנהלם.

זכורות לי מאות אפיזודות, כאשר טלטלנו את עצמנו למאות פגישות עם אנשי כלכלה ופקידי ממשלה, אם זה עבור ענייני מוסדות הישיבה ואם זה עבור עסקנים ומנהלי מוסדות חב"דיים אחרים, ולפעמים אלו מבין הפקידים כאלו שעמדותיו של הרבי לא תמיד מצאו חן בעיניהם היו מחמיצים לנו פנים, הרי ברק'ה, תמיד ידע לפתוח את הדלת המתאימה. בדרך צחות היינו אומרים, שאם הדלת הייתה נעולה, ברק'ה הצליח להיכנס דרך החלון. כך הגענו לכל אחד שהיינו מעוניינים להגיע אליו ולגייסו לטובת ענייני הרבי ומוסדותיו ברחבי הארץ".

 

תענוג לעשות טובה ליהודי

כאמור, ברק'ה התמסר לסייע לכללות מוסדות חב"ד בארץ. כך, לדוגמה, מעיד הרב שלום שי' דוכמן, העומד בראש מפעלי החסד של "כולל חב"ד" העולמי:

"גישתו של ברק'ה הייתה ייחודית גם בגישה שלו לתורת החסידות ולעסקנות, וגם בקשר לעזרה לזולת. שאיפתו של ברק'ה הייתה לעזור לא רק בדברים המוכרחים, הוא עזר לא רק במה שקשור לעצם הקיום, אלא לגרום תענוג, לתת מותרות, לעזור באופן של להתפשט ולהתרחב באופן של "יתפרנסון מיניה", הן את מוסדות חב"ד והן כל מה שהיה נוגע לזולת.

ידוע שחסיד אמיתי הוא מי שמעניק לזולת אפילו כאשר הנתינה מזיקה לו עצמו, וכך היה ברק'ה. לא פעם ולא פעמיים הוא סידר עבור "כולל חב"ד" פגישה עם יהודי בעל השפעה גדולה, והיה זה נוגע לכולל חב"ד, לא משהו שנוגע למוסדות החינוך שלו. ברק'ה הלך לדבר עמו עבורי, וספג מאדם זה ביזיונות. הוא צעק אליו מדוע הוא בא, ובכל זאת ברק'ה הלך ולא התפעל מהביזיונות. ואכן, אחרי כמה ימים ברק'ה סידר את העניין בצורה הטובה ביותר, היחידה כפי שרק הוא היה מסוגל לעשות"

 

"צינור" יחיד בעתות מתיחות

עסקנותו הציבורית של ברק'ה חרגה למעשה מהתחום של פיתוח והתרחבות הישיבה המרכזית ומוסדות חב"ד בארץ.

היו לו קשרים ענפים ומסועפים עם חוגים נרחבים ביהדות החרדית, אותם השכיל לנצל לטובת ענייני חב"ד כמו גם לצורך סיוע לכללות מוסדות התורה בארץ.

בין עסקני הציבור הנכבדים שבאו לנחם בימי השבעה, היה הרב יהושע פולק, יו"ר המועצה הדתית בירושלים ומבכירי "אגודת ישראל", שהעיד על עצמו כי במשך השנים צבר "שעות ברק'ה" רבות מספור.

הרב פולק סיפר בהתרגשות כי זה-עתה הגיע מישיבתו הראשונה של מושב החורף בכנסת, ותיאר את הזעזוע העמוק שפקד את חברי הכנסת מכל סיעות הבית כששמעו על פטירתו של ברק'ה. "קשה לתאר איזו תדהמה שוררת בכנסת עם האבדן הפתאומי של ברק'ה – ומדובר בכל סיעות הבית מהימין ומהשמאל, בכל הלשכות הפרלמנטאריות, בכל השרים, חברי הכנסת ועד אחרון העוזרים. ברק'ה היה בידידות עם כולם, ללא הבדל בין אנשי ימין ושמאל. הוא היה קרוב אליהם בגלל שהם יהודים ולא בגלל השתייכותם הפוליטית".

"בשנות השבעים", הוסיף הרב פולק, "שררה מתיחות בין 'אגודת ישראל' וחסידות חב"ד על רקע אופי הפעילות בנושא 'מיהו יהודי'. בכל אותה תקופה, בכל השעות הקשות, ידענו שיש צינור אחד שמאפשר לכולנו את המשך העשייה ומונע את קריעת כל החוטים –ברק'ה וולף.

אני זוכר את 'הלילות הלבנים' הארוכים שלפני הגשת תקציב המדינה. בימים ובלילות אלה, ברק'ה היה יושב שעות ארוכות ועובר על ספרי התקציב של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, למצוא בהם את הסעיפים המתאימים להגשת סיוע למוסדות חב"ד. ברק'ה, שהיה בקי מופלג ברזי התקציב, לא הסתפק רק בחישובים לטובת מוסדות חב"ד, אלא דאג גם לנצל כל אפשרות להעברת תקציבים לכלל מוסדות התורה. הוא עשה זאת גם כשלא היה מדובר דווקא במוסדות חב"דיים. במקרים אלה, הוא פעל ללא לאות להסדרת התקציבים לאותם ארגונים דתיים, ועשה זאת מבלי שהללו ידעו על כך דבר.

באחת השנים, לפני הגשת התקציב השנתי לשנה הבאה, ישבנו פעם עד השעות הקטנות של הלילה בביתו של יעקב פרידמן מהמשרד לענייני דתות שגר במעלה-אדומים. העבודה התמשכה שעות ארוכות, ועל-אף השעה המאוד מאוחרת, נשאר ברק'ה להוסיף ולתקן עוד סעיף ועוד סעיף לטובת המוסדות".

 

במערכה לתיקון חוק מיהו יהודי

פעילות נרחבת ומסועפת שברק'ה נטל בה חלק מרכזי, הייתה במסגרת המאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי".

המערכה לתיקון החוק החלה בחודש אדר תש"ל, כאשר בהתוועדות פורים תש"ל התייחס הרבי לפרשה בהרחבה, וביאר את ההרס והחורבן הנורא שבחוק.

 רבני ועסקני חב"ד התגייסו בכל מרצם לתיקון החוק, בפעילות מול גורמים רבים בעלי עמדה והשפעה בארץ ובעולם.

שורה ארוכה של אישים נטלו חלק במערכה זו, ובהם ובראשם הרבנים:  דוד חנזין, עזריאל זעליג סלונים, שניאור זלמן גרליק,  נחום טרבניק, שלמה מיידנצ'יק,  ישראל לייבוב,  זושא ווילימובסקי,  משה גורארי,  אפרים וולף, ויבדל"ח הרבנים: שמואל חפר, טוביה בלוי,  עדין אבן-ישראל,  יוסף בלוי,  יצחק הולצמן,  אהרן דוב הלפרין, כאשר את הפעילות הגדולה והמסועפת מרכז 'הועד למען שלימות העם' בראשות העסקן הנודע הרב יהודה פלדי ע"ה.

בכל המערכה הגדולה הזו נטל ברק'ה ע"ה חלק מרכזי ובמשך שנים ארוכות עמל בכל כוחו מול אישי השלטון והמפלגות בעניין זה.

כבר מראשית שנות הלמ"ד אנו מוצאים דיווחים לרבי אותם כתב באופן תדיר, המלמדים רבות על פעלו של ברק'ה במערכה לתיקון החוק. חלק מדיווחים אלו מובאים להלן במדור "דיווחים לרבי".

על פעלו של ברק'ה בעניין זה סיפר בשעתו פרופ' אבנר חי שאקי, ח"כ ושר מטעם המפד"ל, שבמשך שנים תפס מקום מרכזי בחזית המאבק, וזכויות רבות שמורות לו בפעילות למען תיקון החוק:

"מיום שהכרתי את ברק'ה - שזה למעשה אותה השנה שהכרתי את הרבי זצ"ל - לא פסקתי מלהתפעל ממסירותו של ברק'ה בכל דבר שבקדושה ובעיקר בכל דבר שהרבי הורה.

ברק'ה היקר לא נתן מנוח שיעבור חלילה יום אחד שעניין מיהו יהודי לא יהיה על סדר היום. כמה התרוצץ בכנסת כדי לפעול להשיג רוב למען תיקונו של חוק השבות על ידי גיור כהלכה".

מוסיף בעניין זה העיתונאי והסופר ר' שאול שיף, ידיד קרוב של ברק'ה, שפעל אף הוא רבות ושמורות לו זכויות בפעילות למען תיקון חוק מיהו יהודי:

"המערכה לתיקון חוק "מיהו יהודי" הייתה עבודה סיזיפית ממש. נדרשנו לעשות את הבלתי אפשרי. ידענו שאנו עומדים במיעוט מוחלט ואין שום סיכוי בכנסת להעביר את תיקון החוק. ובכל זאת, הרבי היה 'מתעקש' עוד פעם ועוד פעם, וגם למעלה מטעם ודעת, והיינו מתעסקים עם זה באופן ש"למעלה מטעם ודעת".

ברק'ה התעסק בכך המון, היה בזה אין סוף פעולות, שיחות אין סופיות לחו"ל, שיחות עם רפורמים וקונסרבטיבים. במבט עין היינו מבינים אחד את השני ומנסים לעשות יחד את המקסימום בענין הזה של מיהו יהודי".


נשיאת חן בעיני אלוקים ואדם

ניתן לומר, כי סוד הצלחתו של ברק'ה בעסקנותו הציבורית, הייתה ברכה ייחודית לה זכה מהרבי. באחת ה'יחידויות' להן זכה ברק'ה, נסבו הדברים על עסקנותו הציבורית, ובין הדברים אמר לו הרבי (וברק'ה העלה את הדברים על גבי הכתב לאחר ה'יחידות'): "תצליח בעבודה ותשא חן בעיני אלוקים ואדם".

ואפשר עוד להרחיב ולספר, כי יש המון מה לספר כי אבא היה עבד למלך – הרבי נשיא דורנו, דובר חב"ד הבלתי נשכח, מסור לתומכי תמימים. בעל תומך, אבא אוהב, בן מסור, איש שלום אוהב הבריות, חבר אמיתי, איש אמת ולוואי במשהו ניקח ונלמד ממנו – "והחי יתן אל ליבו" ולא ירחק היום ונוכל לראותו פנים אל פנים, בביאת משיח צדקנו בקרוב בימינו אמן".

הנה כי כן, כל חייו הקצרים של ברק'ה ע"ה היו שרשרת רצופה של פעילות נמרצת בענייניו הק' של הרבי, קידוש שם שמים בחוגים הכי רחבים ואינספור מעשים טובים של עזרה וסיוע גשמי ורוחני לקרוב ולרחוק גם יחד.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.