היה זה בשנותיו האחרונות של הרב שניאור זלמן גרליק ז"ל, רבו הראשון של כפר חב"ד, אשר בימים אלו בני משפחתו עורכים ספר על דמותו הרבנית, על פקחותו ויראת השמים המיוחדת שלו.

לרב, שחצה אז כבר את גיל התשעים, היו מספר חברותות עם אנשי ואברכי הכפר, שמילאו כמעט את כל סדר יומו.

במקביל, ניהל הרב קופת גמ"ח מביתו, ממנה העניק הלוואות לתושבי הכפר, למשך שלשים יום.

מטבע הדברים, הדבר הזמין אנשים שונים במשך כל שעות היום, שהיו נכנסים לביתו ומבקשים או מחזירים הלוואה. הרב היה סוגר אז את ספר הגמרא או השו"ע בו עסק עם החברותא, לוקח שרפרף, עולה ומוציא את הקופה יחד עם מחברת, נותן או מקבל את הכסף של הגמ"ח ורושם במחברת את החשבון.

דבר זה גזל זמן רב מלימודו של הרב, במיוחד שהרב כבר היה לא צעיר והתהליך היה מתבצע באיטיות יחסית.

"מדוע הרב צריך להטריח את עצמו לנהל את קופת הגמ"ח?" שאל אותו אחד מהאברכים שלמד איתו בחברותא. "הלא הרב יכול לקחת שני אברכים נאמנים שסומך עליהם, ולתת להם לנהל את הקופה - והרב יוכל ללמוד ללא הפרעות!" תמה האברך.

"בשום פנים ואופן לא אעשה זאת", ענה הרב נחרצות.

והסביר: "ברוך ה', הכפר גדל ואינני מכיר כבר את כל התושבים והאברכים הצעירים. אך כאשר אני מנהל את קופת הגמ"ח מגיעים אלי אברכים ושאר תושבים לבקש הלוואה, אזי על הדרך אני כבר משוחח עמם ועורך עמם היכרות.

"אני מברר מה שלומם, איך בבית, כמה ידע יש להם בהלכות הנהגת הבית והאם הם משתתפים בשיעורי תורה, וכך אני ממריץ אותם לחזק את לימוד שיעורי התורה וקיום ההלכה. האם יעלה בדעתי לוותר על זה?!" סיכם הרב. 

(מפי הרה"ח אברהם מייזליש ע"ה)

• 

סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים המשקפים אישיות רבנית-חסידית שניתן ללמוד ממנה רבות.

משפחתו של הרב גרליק ז"ל מוציאה בימים אלו ספר לדמותו. זו הזדמנות לכל מי שזכה להכירו ויש בפיו סיפור, אמרה, מסמך או תמונה של הרב גרליק, שישתף אותנו או ישאיר פרטים בקישור הבא.
הדבר יהיה לתועלת הרבים והנצחת זכרו של הרב.

תודת המשפחה נתונה מראש.
כתובת אימייל לשליחת חומר - [email protected]