אין צורך בהתנצלות • הסיפור השבועי מארכיון ליובאוויטש
אין צורך בהתנצלות
מאת דוד זיקליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש
השם ר' נטע מהעיירה מונסטריצ'ה הוזכר תמיד ביראת כבוד בקרב החסידים. פעם אחת הגיע חסיד לעיירה ליובאוויטש ושכר חדר בפונדק. כששאל מי עוד שוהה שם, נאמר לו שהרב נטע גם הוא מתארח במקום.
החסיד התרגש. הוא מעולם לא זכה לראות את ר' נטע באופן אישי. הוא התחיל להסתובב בפונדק ושאל את כל מי שפגש איפה הוא יכול למצוא את ר' נטע. כרגיל, שמו של החסיד הגדול הובע ביראת כבוד ואהבה.
איש אחד, לעומת זאת, נראה שלא מתרגש. "הם עושים עניין רב עם ר' נטע הזה," אמר לחסיד. "הוא פשוט גר בעיירה הקטנה מונסטריצ'ה."
החסיד הזועף הזדעק, מונה את תכונותיו הבלתי רגילות של ר' נטע והפציר בו להפגין כבוד מסוים. כשראה כי האיש נותר אדיש, סטר לו על פניו.
האיש קיבל את המכה בלי להשיב שוב ועזב את הפונדק. החסיד, בינתיים, המשיך במסעו. "האם ראית את ר' נטע?" הוא שאל אדם שישב ליד הדלת. "הוא פשוט עזב," ענה האיש. "בטח ראית אותו."
החסיד הבין כעת שהוא סטר לרב נטע בעצמו. עם בושה עמוקה הוא ניגש לחסיד וביקש את סליחתו.
כשהוא צוחק, אמר לו ר' נטע שאין שום דבר להתנצל עליו. "מה עשית לי?..."
(HasidicArchives.com)