יהודי פשוט נגש פעם אל האדמו"ר הזקן - ושאל: רבי, מה יש בו, בחג הזה של שמיני עצרת ושמחת תורה, שאנו כל כך שמחים ורוקדים בו?

חשב הרבי מעט - וענה: שמיני עצרת הרי הוא כמו תמצית מרוכזת ומתוקה שעושים במטבח ומניחים בצנצנת, כשצריכים ממנה, לוקחים מעט ומערבבים עם מים והרי היא ממתיקה את המאכל והמשקה. כך גם שמיני עצרת ושמחת תורה, יש בו שמחה מרוכזת כתמצית, וממנה אנו שואבים שמחה לכל השנה.

כשקראתי את זה הבנתי שאם הריקודים והשמחה הגדולה הם כתרכיז מתומצת, הרי ככל שיהיה לנו יותר מהתמצית, הן בכמות והן באיכות, תהיה לנו יותר שמחה בכמות ובאיכות במשך השנה.

וביננו מה צריך בן אדם יותר מאשר שמחה בחיים?

ואני שואל ברצינות, צריך יותר מזה כדי לעזוב הכל ולצאת בריקוד?

•

קבלו עצה קטנה ממני: יש דבר שנקרא לשתות 'לחיים'.

זה לא הוודקה או הוויסקי, גם לא הבירה או היין, זה פשוט נקרא 'לחיים', כי אנחנו שותים כוסית ומאחלים זה לזה מכל הלב 'לחיים'. והלחיים הזה יש בו את היכולת לעזור לאדם להשתחרר מעט, לרקוד ולשמוח.

ואם כוסית אחת לא עזרה, תמיד אפשר לנסות שוב.

מניסיון זה עובד.

שבת שלום וחג שמח לכל בית ישראל.