שחרית של עוד יום שישי בבית הכנסת בנחל׳ה. כמה פשוט לכאורה אך כמה עונג למי שלא זוכה לחוות זאת כמעט. בנוסף להנאה שבתפילה יש את האחרי התפילה. את השיג ושיח שיש לך בזמן קיפול התפילין עם ההוא העומד בסמוך אליך. 

הפעם קבלתי כחברותא לקיפול התפילין את ידידי משכבר הימים ר׳ שמוליק שחר ועם מה שהוא הספיק לספר לי באותן דקות אני חי ומחיה אחרים כבר זמן רב. 

הוא סיפר לי שלאחרונה פרסמו תמונות חדשות של הרבי מחודש תשרי של שנת תנש״א והוא מצא שם כמה וכמה תמונות של אביו הרב אלימלך שיחי׳. דברים עליהם שמע רק בסיפורים והנה כעת יש לו תיעוד חי מהם.

הנה, הוא מראה לי, תראה את התמונות האלו מחלוקת הלעקח בערב יום כיפור ובערב הושענא רבה. כך היה תמיד! בכל פעם שאבי עבר בחלוקת הלעקח הרבי היה נותן לו מלא חפניים עוד ועוד חתיכות מעוגת הלעקח.

"התפלאתי מאוד", הוסיף לספר לי שמוליק. "כל העוברים בחלוקה קבלו בדרך כלל מי חתיכה אחת ומי שתיים ודווקא אבא שלי מקבל תמיד מלא חופניים!

"כששאלתי אותו על כך הוא חייך וגילה לי את הסוד. שים לב, הוא אמר, כשאנשים עוברים אצל הרבי בחלוקת הלעקאח כולם מושיטים יד ימין לרבי והרבי שם בה את הלעקאח, אך אני כשהייתי עובר תמיד הושטתי את שתי ידיי יחד צמודות ופתוחות והרבי תמיד מילא לי אותם במלא חופניים לעקאח וברכה!"

•

אני לא יודע אם אעיז תמיד לעשות כך אך בפעם הראשונה שהייתי אצל הרבי אחרי ששמעתי את הסיפור הזה, אחרי שתארתי בפרטות את הברכה לה אנו זקוקים בענייני הבית חב״ד כתבתי לרבי: ״רבי, אני מושיט את שתי ידיי ומבקש מלא חפניים ברכה והצלחה בענייני השליחות!״

את התוצאות זכיתי לראות ב״ה בכמה עניינים במשך הקיץ וכן יתן וכן יוסיף עד בלי די!