כששני ה'גנרלים' התווכחו מי יפריע לרבי בתפילת יום כיפור
באחת השנים של תחילת שנות המ"מים, כאשר אמרו את הסליחות שלאחר תפילת שמונה עשרה בליל יום הכיפורים (ואינני זוכר אם הרבי עמד או ישב על הבימה, כמדומני שישב), החלו לטפטף טיפות מים מהמזגן שבקיר המזרח.
המים טפטפו מפתח התריס ממנו יוצא האוויר הקר בטפטוף איטי מאוד.
הטיפות נפלו כמילימטר מכתפו השמאלית של הרבי, והיה נראה שעוד רגע יפלו טיפות על הסרטוק והרבי הרי נמצא בעולם אחר לגמרי. כולו אחוז בשרעפיו, עיניו משוטטות בעולמות עליונים ואינו שם לב כלל לטפטוף.
פניו של הרבי היו מופנות אל הקיר כך שלא יכולנו לראות את מבטו, אך עמידתו או ישיבתו ללא תזוזה מול הסטנדר העידו כי הרבי מצוי עתה במקום אחר, בעיצומו של יום הכיפורים. כי לא מחשבותיו במקום מחשבתנו ולא עמידתו במקום עמידתנו.
מה עושים? הטיפות ממשיכות לנחות וצריך שהרבי יזיז את הסנדר מעט ימינה. אך מי יהין לבקש זאת.
•
שני ה'גנרלים' של הרבי, הרב בנימין קליין ז"ל ויבלחט"א הרב לייבל גרונר התלחשו ביניהם מאחורי הרבי, מי יעלה לבימה לבקש מהרבי לזוז מעט.
(אמרתי 'גנרלים', שכן כאשר הרבי חילק את ספרי התניא בי"א ניסן ורצה שמלבד הרב גרונר גם הרב קליין יעמוד לצידו - ואז שאל הרבי: "וואו איז מיין צווייטען גנרל?" [-היכן הגנרל השני שלי?])
כל אחד מהם סימן לשני שיואיל בטובו לעשות זאת, אבל הם משכו בכתפיהם כאומרים: אין לי את האומץ להפריע לרבי באמצע תפילת יום הכיפורים.
ובמקום שאין אנשים נפל הגורל על הרב מאיר הארליג - והוא מתבקש לעלות לבימתו של הרבי ולהעיר לרבי על הטיפות המטפטפות.
בחרדת קודש עלה לבימה, ובעדינות מרבית התקרב לרבי לאט-לאט עד שלאחר כמה שניות הרבי הבחין בו משמאלו. הרבי הפנה את ראשו, והרב הארליג אמר לרבי שהמזגן מטפטף, והצביע כלפי מעלה - שהרבי יראה את נקודת הטפטוף כדי להזיז לו את הסטנדר.
אבל הרבי החזיר מיד את פניו ולא התייחס כלל לנאמר לו. החזרת פניו בביטול, כאילו אמרה מה מקום יש לכמה טיפות מרטיבות באמצע תפילת יום הכיפורים?! הרבי ביטל זאת מכל וכל.
או-אז ראינו והפנמנו מה נהדר מראה עבודת הקודש של הכהן הגדול ביום הכיפורים. מאחור לא נראה כלום, אבל כשמנסים לבוא מפניו מבחינים כי הרבי מרחף בעולמות לא לנו.
הרבי לא זז ממקומו עד סוף התפילה והטיפות בשלב מסוים גם פסקו.
•
שמעתי פעם מפי המזכיר הגרי"ל גרונר שהרבי אמר לו כי ביום הכיפורים בשעת ההפסקה בין מוסף למנחה, אפשר להיכנס אליו בשאלות וצרכי הכלל ולבקשת ברכה.
והוסיף הרב גרונר שאצל הרבי לא היתה מנוחה והפוגה אפילו יום אחד בשנה.
הגמרא אומרת שהשטן אינו פעיל ביום הכיפורים. הדבר נרמז בכך ש"השטן" הוא בגימטריה 364 ואילו בשנת החמה יש שלוש מאות ושישים וחמשה יום, ובכך נרמז שהשטן פעיל כל השנה חוץ מיום אחד.
ואילו בקדושה אין יום אחד שאין בו השפעה. כי הקדושה היא נצחית ואין לה הפסק.
שנוכל לקרוא ולא נצטרך ל'עמוד בקצב'...
מביא נקודת הסתכלות נוספת מבית מדרשו של הרבי
תיאור אותנטי עם רזולוציות גבוהות וחדות לכל יחידת אינצ'...
קצת תוכן איכותי במרחב הרדוד והשטחי של הרשת!