מנדי זילברשטרום | יום ח' תשרי ה׳תש״פ 07.10.2019

מרת חסקינד משחזרת: "הרבי הביט באבי עד שיצאה נשמתו"

בערב יום הכיפורים תשמ"ה, לפני 35 שנה - נפטר החסיד הרב חיים שמריהו גורארי' ז"ל  ב-770 בסמוך לארון הקודש, מול עיניהם של הרבי והחסידים • בראיון בלעדי ל-COL חוזרת בתו, מרת מריישא חסקינד תחי' מאשדוד, לאותו יום כיפור, ומשחזרת את רגע קבלת ההודעה הקשה, הטיסה, הלוויה ומכתב הניחומים מהרבי    
מרת חסקינד משחזרת:
ברקע: הרב גורארי' ז"ל, מימין לרבי בעת קריאת התורה, תשרי תשל"ז. בעיגול: הרב גורארי' בצעירותו. (צילום: JEM, ארכיון משפחה)

באמצע שנות הצ', בהוראת הרבי הריי"צ נ"ע, עלו בני-משפחת גוראריה ארצה מריגא שבלטביה, והתיישבו בתל אביב, שם התפתחה עם השנים קהילת חב"ד לתפארת - והייתה לאחת הוותיקות שהיו בארץ הקודש.

אב המשפחה, הרה"ח ר' חיים שמריהו גורארי' ז"ל, המכונה ר' שמערל, היה יהודי חסידי המקושר בנימי נפשו לרבי הריי"צ ולאחר מכן לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.  

ברבות השנים, כאשר עלו ארצה חסידי חב"ד מרוסיה - היה הרב גורארי' עמוד תווך עבורם בגשמיות - בענייני כספים, רפואה, עזרה עורכי דין ועוד. רבים היו פונים אליו, היות והיה אדם טוב לב ואף מוכר בעיר תל אביב והסביבה. 

ר' שמערל ז"ל היה חסיד הקשור לרבי ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו - ולא היה עושה שום צעד בלי לשאול את הרבי ולקבל את ברכתו - הן אם היה מדובר בענייני בריאות או פרנסה, החלפת דירה או חינוך הילדים.

אם לא הייתה תשובה, או הייתה תשובה, אך שלילית - היה הרב גורארי' עושה בדיוק כפי הוראתו המפורטת של הרבי. משך כל השנים, הייתה התכתבות תדירה בינו ובין הרבי וזכה לקבל הוראות וברכות על צעד ושעל - ברוחניות וגשמיות.   



 

בראיון בלעדי לאתר חב"ד COL ולקראת יום היארצייט ה-35 שיחול מחר (ערב יום הכיפורים), מגוללת בתו, מרת מריישא חסקינד תחי' מאשדוד ומוותיקות נשי חב"ד בישראל, את סיפורו המיוחד של אביה, שזכה לקבל את חייו בכל שנה מחדש - בברכתו המיוחדת של הרבי.   

"אבי ז"ל היה נוהג לטוס בכל שנה לרבי, ולשהות בצלו בחודש החגים - מתחילה ועד סופו. לקראת נסיעתו ארצה, לביתו, היה מבקש את ברכת הרבי - שיזכה לבוא גם בשנה הבאה, וכן לזכות ברכישת המצוות (פתיחת הארון) שלפני תפילת "כל נדרי" של יום הכיפורים - אותם קנה תדיר בסכומי כסף גדולים.

"ואכן, כל שנה הרבי היה מעניק לו את ברכתו, וכך היה זוכה לטוס לחצרות קודשנו גם בשנה שלאחר-מכן.
 
"בשנת תשד"מ, כאשר פנה אל הרבי, אבי לא קיבל את הברכה המיוחלת. הוא לקח זאת מאוד לליבו, כי הבין את משמעות אי-קבלת הברכה, שהיא סיבה לא טובה. הוא ביקש פעם ופעמיים את הברכה השנתית שלו מהרבי. לבסוף, הרבי הגיב לבקשתו, אך לא העניק את אותה הברכה שהיה מברך בכל שנה.
 
"בתשרי תשמ"ה, הוא נסע שוב לרבי. בט' תשרי, ערב יום כיפור - עת הוא ניגש לארון הקודש לפתיחת הארון, מעט לפני שהחזן התחיל את "כל נדרי", הוא צנח אל הרצפה. כידוע, ניסו במשך כחצי שעה לבצע בו החייאה, אך הדבר לא עזר. כל אותו הזמן - הרבי עומד ומביט בו ובצוות ה'ההצלה' - יחד עם הקהל הרב שמילא את 770 מקיר אל קיר. לאחר קביעת הפטירה, הוציאו אותו אל מחוץ ל-770, אל בניין הכולל.
 
"בנתיים בארץ הקודש, אני ואחיותיי, מרת חנה אייכנשטיין תחי' ומרת דבורה בוטמן תחי', לא ידענו מאומה. במוצאי יום הכיפורים, קיבלתי שיחת טלפון לבית. הרמתי את השפופרת ועל הקו היה מישהו מניו-יורק שביקש לדבר עם בעלי, הרב שלום חסקינד ז"ל. הגשתי לו את הטלפון, ומעבר לקו הודיעו לו על הפטירה. 

"כמובן שקבלת השמועה הייתה עצובה וקשה. מיד התחלנו לחשוב כיצד נוסעים לניו-יורק והתחלנו להתארגן לנסיעה. בתוך כמה שעות היינו שלושת האחיות (אייכנשטיין, חסקינד ובוטמן), יחד עם בעלי הרב שלום ז"ל ויבדלחט"א הגיס הרב שלום-בער בוטמן שיחי' - על המטוס בדרך לברוקלין. כאשר נחתנו והגענו לקראון הייטס, שם היה יום ראשון בבוקר, אז נערכה הלוויה. אני זוכרת שהרבי יצא ללוות את הארון בזמן הלוויה. הרבי עמד, הסתכל, וליווה את הארון עד לפינת הרחוב.
 
"בימי השבעה, ישבנו בבית אחי, הרב נתן גורארי' ז"ל בקראון הייטס, כאשר במשך כל השבוע נהרו לבית חסידים ואנשי מעשה - זקנים וצעירים, לנחם את המשפחה. באחד מימי השבעה, אף קיבלנו מהרבי אישית מכתב ניחומים על אבינו". 


• 


מרת חסקינד תחי', עוצרת, מעלה זכרונות רחוקים וממשיכה לספר: "אבי היה הראשון מחסידי חב"ד בארה"ק שנסע לרבי הריי"צ, עוד בחודש תשרי תש"י, חודשים טרם ההסתלקות. הוא זכה לראותו. במשך החורף, זמן קצר יותר לפני ההסתלקות - נסעו עוד כמה חסידים בודדים מהארץ שזכו אף הם לראות את הרבי הריי"צ. 

"למרות שעברו מאז קרוב ל-70 שנה אני זוכרת היטב, כי לפני נסיעתו לארה"ב הגיעו לביתנו בתל-אביב חסידים מכל הארץ, נפגשו עם אבא סיפרו לו את בקשותיהם. הוא רשם הכל והעביר זאת לרבי הריי"צ. לאחר ההסתלקות - הוא דבק ברבי נשיא דורנו.

"אמי, מרת חיה שיינא מיכלא גורארי' ע"ה נפטרה בשנת תשכ"א. שנה לאחר מכן, מתשכ"ב והלאה, אבא היה נוסע בקביעות לכל חודש תשרי - מראש השנה ועד לאחר שמחת תורה, משך 23 שנה - עד שנפטר ביום כיפור ב-770. תמיד הוא היה חוזר עם סיפורים, מלא וגדוש והיה מספר את החוויות בהתוועדויות החסידיות שנערכו בבית הכנסת המיתולוגי החב"די בנחלת בנימין בתל אביב".   

הרב גורארי' ז"ל נטמן ב'בית החיים' מונטיפיורי שבקווינס, בסמוך ל'אוהל' הקדוש. 

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
5 תגובות
1.
וואו
ח' תשרי ה׳תש״פ
זה נותן פן אחר מכל השמועות
2.
מני
ח' תשרי ה׳תש״פ
???
ט' תשרי ה׳תש״פ
3.
מעניין מאוד!
ט' תשרי ה׳תש״פ
אגב, צ"ל "שלוש האחיות" ולא כפי שנכתב.
4.
תיקון קטן אך מהותי
ט' תשרי ה׳תש״פ
״לאחר קביעת הפטירה, הוציאו אותו אל מחוץ ל-770, אל בניין הכולל.״

בכדי שלא לגרום לשאלות הלכתיות, קביעת הפטירה היתה רק לאחר שהוציאוהו מזאל בית הכנסת.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.