נניח לרגע בצד את שאר הכינוסים, הפעילויות, ההתוועדויות וכל הדברים החשובים, ונדבר לרגע על ליבת הפעילות: עשרות סניפי הפנסאים הפזורים ברחבי הארץ, בהם מתכנסים מדי ימים אחדים עשרות ילדים מקומיים ואף כאלה שמגיעים במיוחד מהערים הסמוכות.

במלאות עשור להקמת ארגון 'הפנסאים' פנינו לשני מנהלי סניפים ברחבי הארץ שישתפו אותנו בעבודה ובהשפעה היום יומית על בני הנוער, שאותה הם רואים מקרוב מדי יום ביומו.

הראשון הוא הרב שרגא נתן דהן, מנהל סניף הפנסאים הוותיק בבית שמש. הרב דהן משמש כרב מורה הוראה בעירו, הוא מתעסק רבות בעבודה בקרב בני נוער ומייעץ רבות לשלוחים בנושאי חינוך והלכה.

השני שעמו שוחחנו הינו ר' חי דמארי, מאנ"ש חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד, שעד לא מכבר התגורר בעמונאל. ר' חי הפעיל שני סניפים לאורך השנים - את הסניף המקומי בעמנואל, בה, כאמור, התגורר, ואת סניף הפנסאים בבני ברק, במסגרת עבודתו כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בעיר התורה והחסידות.

>> נפתח עם היכרות כללית. ספרו לנו מעט על הסניף שאתם מפעילים

הרב דהן: "למעשה, אנחנו אחד מהסניפים הוותיקים ביותר של 'הפנסאים', כמעט מאז שהתרחב לכל רחבי הארץ לפני כשש או שבע שנים. בשנה הראשונה היו לנו עשרים ילדים וברוך השם זה הלך והתפתל עד שכיום משתתפים בשני הסניפים - הבוגרים והצעירים - כמאה ילדים כן ירבו שבאים מכל רחבי העיר. כעת ממש עסוקים בבית שמש בבניית 'מרכז העצמה לנוער' של הקהילה, ובעזרת השם כשיוקם בקרוב - נוכל להעביר אליו את הסניף בכדי שימשיך בצורה עוד יותר גדולה ומורחבת".

הרב דאמרי: "כפי שהקדמתם הפעלתי במהלך השנים שני סניפים של 'הפנסאים' - הראשון בעמנואל, עיר מגורי עד לא מכבר והשני בבני ברק, שם שימשתי כמורה בתלמוד תורה. את הסניף בעמנואל הקמנו לפני כשלוש שנים וכבר בהתחלה היו לנו כ-17 ילדים - כמות יפה מאוד בהתחשב בגודלה של הקהילה. הסניף בבני ברק הוא וותיק יותר ואותו התחלתי לנהל רק בשנתיים האחרונות. בהתחלה, עקב מקום מגוריהם של רבים מהתלמידים מחוץ לעיר, נערכה הפעילות בשעות ההפסקה ולאחרונה זה התפתח ועבר לשעות של אחרי הלימודים - כאשר התלמידים נשארים שעה נוספת בבית הספר בכדי להשתתף בפעילות".

בתמונה: הרב דאמרי בפעילות חוייתית עם ילדי סניף עמנואל

>> מהן התוצאות שנראות בשטח? אילו תגובות אתם מקבלים מההורים לדוגמה?

הרב דאמרי: "לדעתי הדבר העיקרי שהפעילות נותנת לילדים - הוא גאוות יחידה. זה מחבר אותם למסגרת משלהם ונותן להם תחושת ייחודיות. נקודה נוספת וחשובה לא פחות - שהילדים עצמם רוצים לבוא למסגרת. היא לא כפויה, וזה בדרך ממילא גורם להם ללמוד בשקיקה רבה יותר ובהספקים הרבה יותר נרחבים"

הרב דהן: "התגובות מההורים הן פשוט מדהימות. רואים ילדים שקיבלו כלים ללמוד, מוכנים לישיבה. מבחינים בפירוש שהסניף פועל שינוי מהותי בקהילה, ובכלל אפשר לראות על ילד אם עבר במסגרת תכנית הפנסאים...

"גם בנוגע ללימוד ההלכתי. לא אחת אירע שאבא ביקש לקבל עבורו את ספר הלימוד בכדי ללמוד ממנו, לאחר שנחשף לתוכנו המיוחד. רואים שהילדים חיים את הלימוד וזה משפיע הן על ההנהגה בבית והן בקהילות. אני בהחלט שומע מראשי ישיבות על תלמידים שבאים מאושרים לישיבה, מצוידים בכלים ללימוד ובידע הלכתי וחסידי וחיות מאוד מיוחדת, בעקבות המפגשים הללו. זה דבר מדהים".

>> איך תופסים את הילדים? מהו הסוד, לדעתכם, שגורם לילדים לבוא בתום יום לימודים מתיש לסניף וללמוד?

הרב דהן: "אני חייב לציין ולהקדים שבבית שמש, בה הילדים מרוחקים האחד מהשני, ישנו בכוונה רק סניף אחד ולפעמים שבשביל להגיע נדרשים לקחת אוטובוס ואפילו שנים. ובכל זאת רואים שהילדים כולם עושים את המאמץ הזה ומגיעים - וזה מראה עד כמה שאכן הצלחנו לתפוס אותם.

"איך עושים את זה? כאן נדרשת עבודה רבה ומאמץ תמידי. אנחנו נדרשים לגוון, לעשות שיעורים, להקרין מדי פעם וידאו של הרבי. ובקיצור - מחפשים כל מיני כלים חווייתים שיגרמו לילד להגיע, מלבד הלימוד עצמו. האמת שאנחנו מרגישים כמו משפחה אחת וגם זה גורם לילדים להגיע, כמובן".

הרב דאמרי: "לגבי איך תופסים את הילדים, אני חושב שכל העניין הזה של קשר אישי שהמדריך יוצר עם הילדים, מעורב בנעשה עמם וגורם להם להרגיש שמישהו מתעניין בהם ואכפת לו מהם - זה מאוד תופס אותם. וכמובן שהפעילות עצמה שהיא מאוד חווייתית.

"אני יכול לספר על ההתרשמות שלי ממה שאני רוצה אצל הילדים - שהם כל הזמן שואלים מתי המפגש הבא. הם פשוט מחכים לזה ומשתוקקים, כבר מזמן שזה הפך אפילו לסוג של חברות אישית. אנחנו עורכים מדי תקופה משחקים בסניף, ויוצקים בהם כמובן מידות טובות ומסרים רבים".

בתמונה: הרב דהן, בפעילות חווייתית עם חברי הסניף בבית שמש

>> שתפו אותנו במשהו ייחודי שישנו רק בסניף שלכם...

הרב דאמרי: "אספר על משהו שעשינו ממש לאחרונה, עם סיום השנה ולקראת עזיבתי את העיר. אורגנה התוועדות מיוחדת לחברי הסניף, 'על האש', בערב ראש חודש מנחם אב שאז אפשר עדיין לאכול בשר, והתוועדנו זמן ממושך. דובר על ימי בין הזמנים, כיצד הם צריכים להיראות אצל חיילי צבאות השם, ועל כך שאין כזה דבר 'חופש' אצל יהודי. מיקדנו גם את הדיבור במסרים שיכולים אנחנו להפיק מהשנה שחלפה ומה לוקחים אנו מהסניף הלאה לחיים היום-יומיים".

הרב דהן: "האמת שיש הרבה דברים ייחודיים אצלנו. במסגרת זו אספר על שני דברים. דבר ראשון - תמיד אנו בוחרים בסיום הלימוד שלושה או ארבעה מצטיינים, שלמדו כפי שצריך והבינו את החומר, והם יוצאים במקביל ומכינים סרטון קצר על נושא השיעור ושואלים שאלות. זה מאוד מחבר אותם ללימוד. כמו כן, הרבה פעמים אנו מקיימים בסניף פשוט 'סדר ניגונים', כמעט כמו בישיבה. הילדים לומדים ניגונים חדשים ומאוד נהנים מזה".